מעברים

מעברים

יובל בת 3 ועד היום ישנה בחדרינו. היא נרדמת איתי במיטה ואחר כך אנחנו מעבירים אותה למיטה שלה (במיטת נוער מגיל שנה ושמונה חודשים). עלי לציין שבבית יש עוד אחים גדולים שכל אחד ישן בחדרו. השבוע העברנו את אחד הילדים חדר והתפנה חדר ליובל. הכנסנו לחדר את כל המשחקים של יובל (שהיו עד עכשיו בסלון) והחדר הוא חדרה של יובל. בחדר יש מיטה וחצי אותה יובל מקבלת. עד כאן הכל טוב ויפה ויובל מאד שמחה. השבוע יובל היתה חולה עם חום מאד גבוה ולכן עדין ישנה איתנו. היום היא כבר מרגישה טוב והצעתי לה לעבור לישון בחדר החדש אבל יובל לא רוצה לישון שם והודיעה שהיא תישן שם כאשר היא תהיה בגובה של אבא.... היא עוד מעולם לא ישנה בלי מישהו אם אנחנו יוצאים בערב היא מבקשת מאחד האחים לשכב איתה עד שהיא נרדמת. אנחנו רוצים להעביר אותה חדר כיון שלדעתי כבר הגיע הזמן אבל אני לא רוצה לעשות זאת במריבה ולא בצורה טראומטית. אני לא אוהבת את השיטה של לתת לילד לבכות. חשבתי גם על האפשרות של להרדים אותה בחדרה אבל אז למעשה אני מעבירה את הבעיה מחדר אחד לשני ולא פותרת את הבעיה. הייתי שמחה לשמוע רעיונות איך אפשר לעשות זאת בדרך הכי קלה.
 

irisgh

New member
אי אפשר - כל השינויים באחת בלי בכי

"חשבתי גם על האפשרות של להרדים אותה בחדרה אבל אז למעשה אני מעבירה את הבעיה מחדר אחד לשני ולא פותרת את הבעיה". את דווקא עושה צעד אחד בכיוון הפתרון: עוזרת לה להתרגל לחדר, למיטה. אבל עדיין משאירה לה את 'אביזר ההרדמות' בו היא תלויה
- אמא. בסה"כ, יש מספיק ילדים שנרדמים רק עם אמא / אבא. אישית אני בדעה שטוב לילד להתרגל להרדם בעצמו, אבל אי אפשר לעשות את כל השלבים בבת אחת, ובלי בכי והתנגדות. ובצדק מבחינתה. לכן, בהחלט הייתי הולכת על לידד אותה עם החדר והמיטה, בנתיים בנוכחותך. מכיוון שהיא כבר בת 3, היא יכולה להבין ולשתף פעולה. תשאלי אותה מה יעזור לה להרדם במיטה שלה? שתשבי לידה? שהדובי יהיה שם גם? שתבואי לבדוק אותה בלילה? שתתני לה את הכרית שלך לישון איתה? תני לה להציע רעיונות. אפילו אם הם מופרכים, אל תפסלי אותם מיד, אלא תרשמי / תחזרי עליהם כרעיון. בהמשך, את יכולה לקבל חלק ולא אחרים. ולהוסיף רעיונות משלך. הרבה הורים עושים מעבר כזה, תוך שהם מצרפים מזרון קטן על הרצפה, ליד מיטת הילד. כך, ההורה בחדר, כשהילד שוכב לישון. אחרי שהיא תתרגל, אפשר יהיה לאט לאט להפחית גם את הצורך בנוכחותך.
 
שמחה לתגובתך

לא חשבתי על הדברים בצורה הזו ואולי אני אכן אנסה לדבר איתה ולשאול אותה איך לעשות את השינוי. אתמול בלילה עשינו צעד קטן קדימה - העברנו אותה למיטה שלה (אצלינו בחדר) כאשר היא היתה ערה והיא הרדימה את עצמה לבד - כאשר אנחנו אמנם בחדר אבל לא איתה באותה מיטה. הצעתי לה שנעביר לה את מיטת הנוער מחדרינו לחדר החדש אך נתקלנו בסרוב. אני אדבר איתה שוב היום ונראה הלאה.
 

irisgh

New member
יופי!

ותקראי את התשובה של אמא-של-עופרי . אחרי כל צעד, לחכות כמה ימים (לילות
), בכדי שההשג ישתרש, ורק אח"כ, להמשיך הלאה.
 

mom of Ophrie

New member
step by step

I would suggest that you start by sitting, lying with her in her new room and then graduately move out. I did it myself with Ophrie when she was 2. Every few days I took one step away from her bed. After 2 weeks I was next to the door (there was light there, and I could read a book at least). Then I was one step out of the door, then in the corridor and then next room! It was all very slow process, I can't remember but probebly took 5-8 weeks. Ophrie got it really well and never cried. At the beginning, when I was out of sight she would call me to check I am there...and never complained. Since we did this it takes her 5-10 minutes to fall asleep instead of 30-40 minutes in the past. She also sleeps all night - 12 hours. good luck, mom of Ophrie​
 
חשבנו על הרעיון אבל

מאחר והילדים גדולים (גיל ההתבגרות) זה לא בדיוק מסתדר. הגדולים מרוצים מהפרטיות ואני לא רוצה לבקש מהם לעבור לחדר משותף עם יובל. הלילה העברנו לה את מיטת הנוער לחדרה (לפי בקשתה) והעברנו אותה אחרי שהיא נרדמה כל זאת לפי סיכום מראש איתה. בשתיים וחצי בלילה היא באה אלי שהיא צריכה לשרותים, אחרי שהיא סיימה החזרתי אותה לחדרה וכעבור זמן מה שמעתי אותה בוכה. נגשתי אליה והיא בכתה שהיא לא רוצה לישון בחדר שלה. לא היה לי כוח להתעסק עם הענין (רציתי לישון....) והתוצאה היתה שלקחתי אותה אלינו למיטה. הלילה היה בהחלט לא נעים כי היה צפוף... בעלי אמר לי שעשיתי שגיאה ולדבריו הלילה הוא יגש אליה במידת הצורך ויהיה איתה בחדרה. נראה מה יהיה הלילה.
 

maya100

New member
לדעתי כדאי לחבב עליה את המיטה ביום

כלומר להיות הרבה בחדר החדש, לשחק על המיטה,להשתולל, כדי שלאט לאט היא תרגיש "שייכות". כמובן, זאת בנוסף לשאר העצות הטובות.
 

Shellylove

New member
היא מתייחסת לחדר החדש

כאל "החדר שלה" כבר? משחקת שם? לי אישית לא מפריע איפה איפה שלי נרדמת (מעבירים אותה אח"כ) אבל מאד ברור לה איפה החדר ושל מי הוא. אולי צריך לתת לה זמן להסתגל לחדר עצמו: לשחק בו לבד/עם אמאבא/עם חברים.
 
בהחלט שכן

היא מאד בגאוה מראה את החדר שלה לכל אחד ומבקשת שישחקו איתה בחדר החדש. הבעיה היא רק עם השינה. למעשה מיום היולדה היא מעולם לא הרדימה את עצמה לבד וברור לי שהתהליך לא קל.
 
למעלה