"מעברים קסומים"
רציתי לספר על "מעברים קסומים" שעברתי בתחום אומניות הלחימה. התחלתי את דרכי באומניות הלחימה (לפני שנים לא מעטות)"מהסיבות הלא נכונות" עקב קריאה בחלק מהספרים כי הקראטה ואומניות הלחימה נחשבים כזן בתנועה ונשבתי בקסם העולם הזה. כנער השקעתי לא מעט שעות אמונים והתקדמתי לא רע בעולם החגורות תוך כדי האמונים השתנתה תפיסתי ונסחפתי לתוך הקסם של העוצמה והכח שאומנות הקרטה מקנה קסם זה נמשך גם כן מספר שנים עד שהתחלתי ללמוד עם מורה רוחני שהסית את "נקודת המאסף" שלי שוב לעבר העוצמה הפנימית והרוחניות שבאומנות דרכו הכרתי את הטאי צ´י בשלב זה נטשתי את אמוני הקראטה והתחלתי ללמוד טאי צ´י צ´ואן בצורה יותר מעמיקה. עם הזמן החלפתי מורה ובמקום החדש שהיה שוב כוחני ונתן את תחושת החוזק חזרתי שוב לאמוני קראטה ולקרבות במקביל לאמוני הטאי צ´י דבר שגרם להסתה נוספת של "נקודת המאסף שלי" לעבר הכוחני גם אשליה זו התפוגגה בעזרתו הלא אדיבה של אותו מורה שניסה (בגלל אגוטריפ) להשלוט בחניכים. בזכות חושיי הציד המפותחים שלו ידע אותו מורה לפעול על החולשות והפחדים של החניכים ובצורה כזו לשמור על האנשים סביבו. כאן תודות לתחושת הסכנה הפנימית שהתעוררה בתוכי החלטתי לעזוב את דרכו (כמובן שכוניתי בוגד) וחזרתי לאמוני הטאי צ´י בלבד כדרך התמרה והטמרה של האנרגיה והאדם. וכך אני ממשיך להעביר לאנשים שלומדים אתי. אולי לא קרלוס קסטנדה אבל לדעתי זה חלק מהמעברים הקסומים של חיי
רציתי לספר על "מעברים קסומים" שעברתי בתחום אומניות הלחימה. התחלתי את דרכי באומניות הלחימה (לפני שנים לא מעטות)"מהסיבות הלא נכונות" עקב קריאה בחלק מהספרים כי הקראטה ואומניות הלחימה נחשבים כזן בתנועה ונשבתי בקסם העולם הזה. כנער השקעתי לא מעט שעות אמונים והתקדמתי לא רע בעולם החגורות תוך כדי האמונים השתנתה תפיסתי ונסחפתי לתוך הקסם של העוצמה והכח שאומנות הקרטה מקנה קסם זה נמשך גם כן מספר שנים עד שהתחלתי ללמוד עם מורה רוחני שהסית את "נקודת המאסף" שלי שוב לעבר העוצמה הפנימית והרוחניות שבאומנות דרכו הכרתי את הטאי צ´י בשלב זה נטשתי את אמוני הקראטה והתחלתי ללמוד טאי צ´י צ´ואן בצורה יותר מעמיקה. עם הזמן החלפתי מורה ובמקום החדש שהיה שוב כוחני ונתן את תחושת החוזק חזרתי שוב לאמוני קראטה ולקרבות במקביל לאמוני הטאי צ´י דבר שגרם להסתה נוספת של "נקודת המאסף שלי" לעבר הכוחני גם אשליה זו התפוגגה בעזרתו הלא אדיבה של אותו מורה שניסה (בגלל אגוטריפ) להשלוט בחניכים. בזכות חושיי הציד המפותחים שלו ידע אותו מורה לפעול על החולשות והפחדים של החניכים ובצורה כזו לשמור על האנשים סביבו. כאן תודות לתחושת הסכנה הפנימית שהתעוררה בתוכי החלטתי לעזוב את דרכו (כמובן שכוניתי בוגד) וחזרתי לאמוני הטאי צ´י בלבד כדרך התמרה והטמרה של האנרגיה והאדם. וכך אני ממשיך להעביר לאנשים שלומדים אתי. אולי לא קרלוס קסטנדה אבל לדעתי זה חלק מהמעברים הקסומים של חיי
