באבחון נותנים המלצה גם למסגרת החינוכית...
בכל מקרה אתם נתקלתם בחיסרון ראשון של לטפל מחוץ למסגרת.
והוא שאתם צריכים להבין הכול לבד ולדאוג לכל דבר בעצמכם.
במסגרת של גן תקשורת , את כל המענה הטיפולי מקבלים בגן, פלוס הדרכות הורים, פלוס טיפול דיאדי בגנים מסויימים(טיפול דיאדי מאוד חשוב).
עוד ייתרון בגן תקשורת הוא , שהעמותות מספקות בדרך כלל אקסטרה מטפלים מעבר לסל, ככה שהוא יכול לקבל בגן גם טיפולים בריפוי בעיסוק, קלינאית וטיפול דיאדי, אבל גם מנתחת התנהגות, מטפלת רגשית, מטפלת בתנועה, פיזיוטרפיסטית...
ייתרון נוסף, הגננות (שתי גננות) הם גננות חינוך מיוחד שיודעות איך לעבוד עם ילדים על הרצף, והן יחד עם הסייעות מקבלות הדרכה מהצוות הפרא-רפואי וממשיכות את עקרונות הטיפול גם מחוץ לטיפולים המובנים.
יש עוד הרבה ייתרונות, יום לימודים ארוך, אין חופשות בחגים, לומדים גם בקייץ, הסעות חינם.
חיסרון גדול הוא שהגן הוא מצד אחד כמו חממה, מצד שני זה כמו לגדול בבועה, ולמרות שיש שילוב חלקי בגנים מסביב זה עדיין "מנותק מהעם".
המלצה שלי כרגע היא לפנת לגורמים במתי"א, גם אםהוא לא זכאי השנה לשילוב, עדיין ידעו איך לעזור לכם, ואולי לתת מענה חלקי במתיה עצמה.
וכן לפנות לעובדת סוציאלית באחת העמותות ולטחון לה את הסכל בכל בעיה ושאלה שיש לכם (זה יותר מהר מלברר דברים לבד).
