מס רכב - שאלה מזווית אחרת

[אנחה]

מס רכב - שאלה מזווית אחרת

ללא קשר לרפורמה השווי השימוש ברכב לטובת מס הכנסה, הרי ידוע שכל מקום עבודה מחליט מה עלות הרכב מבחינתו, שאותו הוא מנכה ממשכורת הברוטו של העובד. מקום עבודה מסויים יכול להחליט שעבור רכב מקבוצה 2, כולל הכל, כולל דלק, הוא מנכה 2,800 ש"ח בחודש, ומקום עבודה אחר יכול להחליט על 3,800 ש"ח. עבור שימוש ממוצע, סביר להניח שהניכוי הנמוך יותר, מעיד על סוג של סיבסוד ע"י המעביד, ואילו עלות גבוהה יותר (ניכוי של כ 4,000 ש"ח משכר הברוטו) מייצגת תשלום מלא של העובד עבור הרכב והעלויות הנלוות. 1. כאשר מדובר בתשלום גבוה, מדוע בעצם שהמעביד ידווח על שווי שימוש (מס), והעובד ישלם את שווי השימוש למס הכנסה ? הרי כאשר העובד בעצם משלם בעצמו על הכל, הוא לא קיבל שום הטבת מס מהמעביד, הלוא כן ? האם יש אפשרות חוקית לדווח כי העובד משלם על הכל, ולמרות שהרכב סליסינג ע"מ המעביד, לא לנכות שווי שימוש ? 2. כאשר אכן התשלום הגבוהה מכסה מבחינת המעסיק את על העלויות, והוא לא מסבסד בעצם כלום, האם הגיוני שהמעסיק יקבל החזרי מע"מ, ובעצם יהיה מהטבה על חשבון העובד ? 3. מישהו יותר מה העלות לליסינג פרטי לטווח רחוק (נניח 3 שנים) לרכב מדרגה 2 ? (כלומר, ליסינג שכולל רכב + טיפולים, ללא דלק, עבור אדם פרטי)

 

[אנחה]

ע"מ = ע"ש, יותר = יודע

 

[שיר ורד]

תשובה

1. ההפחתה משכר העובד היא בברוטו של העובד ולא בנטו ולכן נדרש לבצע הפחתה נוספת של שווי המס. למעשה המעסיק היה צריך רשום שכר ברוטו כולל השווי המופחת של הרכב ולהפחית את הסכום הנ"ל מהנטו של העובד ואז לכאורה לא היה צריך לרשום שווי למס (לכאורה, כי החוק לא מאפשר זאת). 2. המעסיק לא מקבל החזרי מע"מ על רכב צמוד. 3. פנה לחברת ליסינג לברר ותוסיף לכך את עלות הדלק שלך

 

[אנחה]

אה ?

1. זה לא משנה, נניח ומשכר הברוטו יורד לעובד, ע"פ החלטת המעסיק, יותר מאשר הרכב עולה למעסיק. השורה התחתונה היא שהמעסיק לא מסבסד לעובד דבר, אז מדוע שהעובד ישלם שווי מס ? 2. איזו סוג של הטבה המעסיק בקבל בשל הרכב של העובדים ? 3. את זה אני יודע לבד

תודה.

 

[שיר ורד]

תגובה

1. אם זה עולה לעובד יותר מאשר למעסיק, אז למה שהעובד יקח רכב חברה, הוא בטוח יוכל להשיג רכב משנתון יותר נמוך ויעלה לו הרבה פחות. 2. שווי המס מוכר למעסיק כהוצאה וכן החלק היחסי של ההוצאות העולה על 10,000 ק"מ לשנה

 

[אנחה]

תגובה :

1. זו לא השאלה, השאלה היא, בהנחה והעובד לוקח רכב ליסינג מהעבודה, אבל בפועל הוא משלם את כל העלויות כולן, א. מדוע שישלם גם שווי שימוש ? ב. האם יש אפשרות בחוק להצהיר שהמעסיק לא מסבסד את הרכב, כלומר אין הטבה, ולכן לא יהיה שווי שימוש ? 2. כלומר, שווי המס זו הוצאה מוכרת, ולכן יש למעביד סוג של הטבה ע"ח העובד, גם אם העובד משלם בעצמו את העלויות, אמת ?

 

[שיר ורד]

תשובות

1. אם הוא משלם את כל העלויות ברוטו, הוא עדיין מרויח את המס, ולכן שווי המס. אם הוא משלם את העלויות נטו, אז הוא סתם טמבל. המחוקק הניח שהעבודים והמעסיקים לא טמבלים . 2. ראש תשובתי לעיל. 3. לא , שווי המס נחשב בדיוק כמו כל תשלום שהמעסיק נותן לעובד והוא נחשב להוצאה מוכרת. תחשוב על הדבר כך, הרכב עולה למעסיק 3000 שח נטו. המעביד מפחית את הסכום הנ"ל משכרו של העובד. כלומר המעסיק הוציא למעשה על העובד את מלוא השכר, חלק הוא נתן לו בכסף וחלק ברכב. אבל המעסיק וזכאי להחזר הוצאות נטו על החלק "העסקי" של ההוצאות בגין הרכב ((החלק היחסי מעל 10,000 ק"מ בשנה). ולכן נניח יוכר לו כהוצאה רק 1000 (לדוגמא). לכן 2000 שח לא הוכרו כהוצאה ולמעשה מתיחסים אליהם כאילו היה רוח של העסק ומחייבים אותו במס חברות. אם העובד יחויב בשווי מס של 2000 שח, אזי גם חלק זה יוכר למעסיק כהוצאה ולכן הוא יצא לא מורווח ולא מופסד.

 

[אנחה]

המממ, בואי נפשט את זה לרגע

נניח שהעובד נוסע פחות מ 10,000 ק"מ, ואין כלל את הנושא של "חלק עסקי". מניסיוני, יש עובדים שמשלמים על רכב מקבוצה 2 כ 4,000 ש"ח, במידה והמעסיק אכן לא מסבסד דבר, וגם לו הרכב עולה 4,000 ש"ח (או פחות...), והוא מוכן להצהיר על כך, האם יש דרך שהעובד לא ישלם שווי מס על הרכב ? (שהרי העובד לא קיבל שום הטבה מהמעביד)

 

[שיר ורד]

לא

אם הרכב באמת עולה למעסיק 4000 שח אז השווי למס צריך להיות 4000 שח , יתכן שלמעסיק זה עולה פחות, והוא מגדיל את הסכום כדי לכסות את העובדה שהעלות של הרכב מעבר לשווי המס לא מוכרת לו כהוצאה. אם הוא עושה זאת, הוא כבר לוקח בחשבון את שווי המס של העובד . ובאשר לאותם עובדים, לעובד שנוסע פחות מ10,000 ק"מ בשנה ומשלם על רכב מקבוצה 2 4,000 שח, שיחזיר מחר את הרכב, זה פשוט לא משתלם לו.

 

[אנחה]

שוב :

1. לא צריך להסתבך, אם בפועל העובד משלם נטו את כל העלויות של הרכב, מדוע שהוא ישלם גם שווי מס ? 2. אם כבר, אז במידה המעביד משלם לעובד 17K+רכב, במקום 20K ללא רכב, אזי הרכב צריך להיות ממוסה במס השולי על 3,000 ש"ח, ולא על 1,330 ש"ח (כיום). מה הטיעו המרכזי של אלו המתנגדים לרפורמה שתתחיל שנה הבאה ? תודה.

 

[r66]

לפי דבריך, המעסיק מחייב אותך בסכום קבוע

וכיוון שכך לא ניתן להגדיר במדוייק את שווי ההטבה ולכן עליך לשלם שווי שימוש. כדי להמנע מזקיפת שווי המעביד צריך לחשב כל חודש את העלויות האמיתיות של השימוש שלך ברכב המעביד. וגם אז, לדעתי צריך לכך אישור בכתב מפקיד השומה.

 

[שיר ורד]

תשובה

1. כדי לא להסתבך, קבע המחוקק שווי שימוש קובע לכל קבוצה של כלי רכב, בלי קשר לגובה ההטבה שניתן לעובד בפועל. כמו בהרבה דברים אחרים, מה שוקבע זה לשון החוק, ולא בדיקה פרטנית האם במקרה הספציפי, ניתן היה להשיג את מטרת החוק באופן אחר. אני אשאל אותך שלאה דומה. צו הרחבה קובע חובה לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה לפי תעריף תחבורה ציבורית. ההחזר הוא בברוטו ולמעשה המעביד לא מחזיר לעובד את מלוא העלות שלו, אתה יודה למה זה? כי כל עובד מקבל עוד רבע נקודת זיכוי שאמורה לפצות על כך. אף אחד לא בודק, מהן הוצאות הנסיעה שלו בפועל, אלא נעשה חישוב ממוצע של כלל העובדים ולפיו נקבע הזיכוי, אותו דבר כאן, נעשה חישוב ממוצע על התועלת לכלל העובדים ולפיו נקבעו מדרגות השווי. 2. אין טיעון מרכזי של המתנגדים, יש המון טיעונים כדלהלן: 1)ישנה קבוצה שלמה של עובדים שעיקר השימוש של הרכב הוא לצורכי עבודה, במקרה שלהם אין הצדקה אפילו לשווי השימוש הקיים כיום. שיטת החישוב של שווי שימוש לפיה השווי של רכב נשאר קבוע לכל אורך חייו, גוררת החלפת רכבים תכופה (כל 3 עד 5 שנים), כתוצאה מכך, קורים שני דברים, גם מתחדש צי הרכב מה שמפחית את תאונות הדרכים, וגם המדינה גובה יותר מס על מכירת רכבים חדשים. העלאת השווי , תגרום לכך שהעובדים יעברו לרכב בבעלותם משנתונים נמוכים יותר וגם אוצר המדינה ינזק (פחות מיסי קניה) וגם צי הרכב הישן יגרום ליותר תאונות. 2)העלאת השווי והחזרת הרכבים תגרור מכה אנושה לשוק הליסינג שיגרור פיטורי אלפי עובדים (אני אישית לא מאמין בטיעון הזה). החישובים שעושה האצר לגבי הלעות האמיתית של ההטבה אינם נכונים - חלק מהטענה מבוסס על הטענה הראשונה , וחלק על הטענה שצריך להבדיל בין ההטבה הכלכלית לעובד לבין העלות למעסיק שהיא גבוהה יותר מאחר והיא מפרנסת מערך שלם של חבורת ליסינג ועובדיהן. 3)העלאת השווי, תגרור לחץ של העובדים להעלאת שכרם וזה יגולגל על המעסיקים אשר יאלצו בסופו של דבר לפטר עובדים ולסגור פעילויות. 4)העלאת השווי תגרור החזרה מסיבית של רכב לסיינג שתגרור נפילת מחירי המשומשות (גם לטענה זו אינני מסכים). 5) גם היום יש מיסוי ביתר של הרכב הפרטי בישראל, במקום לתקן את העוות של הקלות מיסוי למקבלי רכב צמוד, צריך לתקן את העוות בהקטנת המיסוי החל על כלי רכב והשימוש בהם ובכך להביא את שווי השימוש לעלות הריאלית. 6) גם היום לחלק גדול מהעובדים הטבת הרכב הצמוד איננה משתלמת כלכלית , אלא מהווה עניין של נוחיות ומעמד. הגדלת שווי השימוש תגרום לעובדים הללו להחזיר רכבים ובכך יקבל האוצר פחות מס ממה שהוא מקבל היום. 7) הרכב הצמוד ניתן ל 3 מגזרים עיקריים: טכנאים ואנשי מכירות המשתמשים ברכב לצורכי עבודה - אצלם מתקיימות חלק ניכר מהטענות שהעליתי לעיל, בנוסף, אם יועלה שווי השימוש לגביהם, הם יחזירו את הרכבים למעסיק בסוף יום, וירכשו רכב קטן ומשומש לנסיעות הביתה וחזרה. כמות כלי הרכב תגדל, העומס בחניונים יגדל וכן זיהום האויר והתאונות עובדי היי-טק - אשר נושאים כיום בעיקר נטל המס, העלאת השווי , תפגע במעמד יצרני זה וחלקו יעדיף לעבור למדינות אחרות שגם כיום מציעות תנאי עבודה מפתים בהרבה. מנהלים בכירים - אלו מקבלים מהמעסיק גילום שווי מס , על רכבי יהיוקרה שהם מקבלים, העלאת שווי המס, לא תיפול על העובדים , אלא תגולגל שוב על המעסיק ובעלי המניות. העלאת שווי המס, לא נועדה לתקן עוות מיסוי, אלא להעלות את המס הנגבה מהציבור, בדומה להצעת האוצר (בחוק ההסדרים ל 2008) להטיל חובה לשלם גם לביטוח הלאומי בגין רווחי הון (כרגע רק לגבי חלק מסוגי הרוחים ובעתיד כנראה כולם).

 

[אנחה]

תודה על הפירוט, אבל..........................

לגבי הטיעונים : האוכלוסיה של העובדים שבאמת משתמשים ברכב לעבודה, היא קטנה, גם אם אתה לא מסכים, בוא נשים אותה רגע בצד, ונתרכז באוכלוסיה שהרכב עבורה היא אכן הטבה : הטיעונים שהעלת, רובם ככולם, לא רלוונטים לעיקר הנושא, נכון שעלולות להיות השלכות כגון החזרת רכבים, העלת רכבים פחות בטיחותיים לכביש, זיהום אוויר, תאונות וכו', אבל זו לא סיבה עניינית, מכיוון שע"פ אותו הגיון, צריך לחלק רכבים חדשים לכל האזרחים, זה בטוח יקטין תאונות ויפחית זיהום אוויר. אני שואל שאל פשוטה, אם אני מסכים להוריד משכרי 3,000 ש"ח תמורת הרכב, אז ההגיון הפשוט אומר ששווי ההטבה היא 3,000 ש"ח, ועל הסכום הזה עלי לשלם את המס השולי. האם יש טיעון ענייני מדוע שלא אשלם את הסכום הנ"ל ? (ההשלכות של הרפורמה, נכונים ככל שיהיו, לא ממש רלוונטים, מכיוון שלא נכון יהיה לתקן עוולה אחת, ע"י יצירת עוולה אחרת).

 

[שיר ורד]

כנראה שלא הבנת את בסיס החוק

העובד לא מוותר על שכר, אלא מקבל את שכרו בשרות מסוים מהמעסיק (רכב צמוד) במקום בכסף, על אותו שכר יש צורך לשלם מס , כמו על כל שכר (כמו שחלה חובה לשלם מס על מתנות החגים שהעובד מקבל ). במקום לבדוק כל מקרה לגופו ולראות כמה עולה ההטבה למעסיק (ולא כמה היא שווה לעובד, כי המס הוא על מה שמשלם המעסיק לעובד ולא על השימוש שעושה בו העובד), קבע המחוקק שווי מסוים שלדעתו משקף נכונה את החלק היחסי בהוצאות הרכב הממוצעות לצרכים הפרטיים (שהרי הרכב הופך לדו שימושי, גם כלי ליצור הכנסה עבור נסיעות עסקיות וגם תוספת הכנסה לעובד). מה שטוען האוצר, שבניגוד לעבר, שאז רוב הרכבים הצמודים שימשו בעיקר לצורכי עבודה (טכנאים ואנשי מכירות, ואפילו מנהלים שיוצאים להרבה פגישות עבודה), השתנו התנאים והיום רוב הרכבים משמשים כהטבת שכר. לגבי הרלבנטיות של הטיעונים כנגד העלאת השווי, ישנם היום הרבה עיוותי מס (כלומר מיסוי לא שויוני, משיקולים חברתיים וכלכליים) דוגמאות - הטבות המס לערי פיתוח, ישובי ספר, אילת, הטבות מיסוי לנשים (חצי נקודת זיכוי), הטבות מס ברכישת רכב היברידי ועוד. לכן, אי אפשר להתעלם מטיעונים שונים גם כאשר הם גורמים לאי שויון בחלוקת נטל המס. בנוסף לטיעונים שציינתי לעיל, שכחתי את הטיעונים הבאים: החישובים שעשה האוצר פשוט לא נכונים. יש הטוענים שעשה זאת במכוון, מאחר וידע שתהיה התנגדות להצעה , שתסתיים בפשרה על העלאת שווי חלקית , כפי שאכן קורה בפועל. במקרים רבים, הרכב צהמוד מגדיל את גמישות העובדים (עבודה בשעות נוספות, הסכמה לעבוד במרחק רב יותר מהבית ועוד) ולכן מגדיל את התוצר הכולל במשק ובסופו של דבר את כלל המס הנגבה.

 

[אנחה]

אז אתה רוצה לתקן עוול אחד,ביצירה של אחד נוסף?

1. "יש עיוותי מס" - So ? שיתקנו את עיוותי המס, מבלי ליצור עיוות נוסף, שווי מס של 1330 ש"ח לרכב מקבוצה 2 זו בדיחה, הרכב שווה אפילו יותר מכפול. 2. "החישובים שעשה האוצר פשוט לא נכונים" - מה לא נכון בחישובים ? עובד שמוותר על 3K ש"ח ברוטו עבור רכב, סביר להניח שהרכב שווה 3K ש"ח לפחות (ברוטו). מה גם שההגיון הפשוט אומר שלהחזיק רכב מקבוצה 2, כולל דלק, עולה כ 2,500 ש"ח בממוצע בחודש, אז על איזה חישוב לא נכון מדובר ?

 

[שיר ורד]

תגובה

1. את משתמשת בטענת האוצר, אך היא לא מקבולת על רבים במשק. אם פקידי האוצר היו רוצים לעשות להפך , הם היו משתמשים בדיוק באותם טיעונים. העובדה שהוצאות נסיעה לעבודה וחזרה אינם מוכרים כהוצאה למס, היא עיוות מס הרבה יותר גדול, ואת זה האוצר לא מתכוון לשנות. אם זה היה משתנה, היה מתברר, שרוב הנסיעות הפרטיות לכאורה של העובדים הופכות לנסיעות עסקיות. 2. מה לא נכון בחישובים - הנחת הבסיס לקביעת השווי היא ש 10,000 ק"מ היא פרטית והיתר היא עסקית, מאחר ורכב ממוצע נוסע כ 20,000 ק"מ בשנה, מחצית מההוצאות הינה עסקית ואין לחייב את העובד בשווי המס שלה. זאת אומר שששוי מס של 1300 עד 1500 שח מחשב נכונה את מרכיב ההוצאה הפרטית. נכון, שאם העובד היה רוכש רכב פרטי, זה היה עולה לו יותר, אבל זו בדיוק טענת החסכון למשק, במקום להחזיק 2 רכבים אחד פרטי ואחד לעבודה שיתפסו יותר מקומות חניה משתמשים ברכב אחד, חציו למטרה עסקית וחציו למטרה פרטית. מס הכנסה מפסיד לכאורה מס על העובד, אך במקביל גדלה הכנסת המעסיק החייבת במס (כיום הוצאות הרכב פחות או יותר מוכרות כהוצאה למס חלקן דרך השווי למס למעביד וחלק לפי החלק היחסי של ההוצאות העסקיות). אם העובד יחזיר את הרכב ויקבל עוד 3000 שח במשכורת, המעביד ינכה מהוצאתו גם את תוספת השכר לעובד וגם את הוצאות הרכב שעדיין ידרש לנסיעות העסקיות של העובד. טענת האוצר נכונה, רק לשליש ממקבלי הרכב הצמוד, אותם עובדים שמשתמשים ברכב רק לצרכים פרטיים, אך מעשית לא ניתן לאכוף את החוק סלקטיבית ולבדוק את השימוש האמיתי של כל עובד.

 

[אנחה]

הבהרות :

1. א. מהי "טענת האוצר" שהתכוונת אליה ? האם זה שכתבתי : "יש עיוותי מס - So ? שיתקנו את עיוותי המס, מבלי ליצור עיוות נוסף" או שכתבתי : "שווי מס של 1330 ש"ח לרכב מקבוצה 2 זו בדיחה, הרכב שווה אפילו יותר מכפול" ? ב. "העובדה שהוצאות נסיעה לעבודה וחזרה אינם מוכרים כהוצאה למס, היא עיוות מס הרבה יותר גדול" אז שיתקנו את עיוות המס הזה, מה הקשר לעיוות מס אחר ? 2. "הנחת הבסיס לקביעת השווי היא ש 10,000 ק"מ היא פרטית והיתר היא עסקית" מהיכן נוסעת הנחת העבודה הזו ? על מה היא מתבססת ? אין לי אמנם מדגם מייצג, אך יש לי עשרות חברות בהייטק, במגוון סוגי חברות ותפקידים, וכולם כולל כולם משתמשים ברכב רק למטרות פרטיות. כלומר, הטענה העקרית של המתנגדים היא, שמכיוון ש 10K ק"מ היא עסקי ו 10K ק"מ הוא פרטי, אז כ 1,400 ש"ח שווי מס משקף נכון, מכיוון שהוא חצי מ 2,800 שזה כבר מספר שיותר מייצג שווי שימוש אמיתח ? 3. "טענת האוצר נכונה, רק לשליש ממקבלי הרכב הצמוד, אותם עובדים שמשתמשים ברכב רק לצרכים פרטיים" מהיכן הנתונים הללו ? נראה שהם תלושים מהמציאות..

 

[שיר ורד]

המשך

1. הראשונה. 2. את בחברה טובה. כנראה שלא יצא לך להפגש בטכנאים של חברות הכבלים, או של חברות מחשבים וכדומה שמקבלים שכר של 6000 שח בחודש ומקבלים טנדר צמוד שמלא בציוד עבודה, או באנשי מכירות שנוסעים 5,000 ק"מ בחודש (כן בחודש) לפגישות עם לקוחות. הקבוצה הזו עדיין מהווה כשני שליש ממקבלי הרכב הצמוד. תתחילי להסתכל גם על הטנדרים הרבים שמסתובבים בכבישים.

 

[אנחה]

תגובה :

1. כלומר, הטענה העיקרית של האוצר היא שיש לתקן עיוותי מס, אבל אין הצדקה ליצור עיוות נוסף ע"י שווי רכב נמוך ? 2. מקווה שאף אחד לא נעלב, אבל טכנאים של חברות הכבלים, טכנאים של חברות מחשבים, נוסעי טנדרים למניהם וכו', אינם הייטק. לכן בכל אשר כתבתי, לא התייחסתי אליהם, אלא רק שתחום שאני מכיר, והוא ההייטק. אבל נכון שיש קבוצות נוספות - האם האומדן שלהם מתוך כל בעלי הרכב הצמוד, הוא כשני שליש ? כלומר, עובדי "הייטק", מהווים רק כשליש מהאוכלוסיה ?

 

[שיר ורד]

תשובה

1. לא, הטענה שלהם היא שצריך לתקן עיוותי מס מסוימים, אך באחרים אי אפשר לנגוע (למשל הפטור ממס על הפרשות לקרן השתלמות), את מה שאפשר וזה מתאים לאידיאולוגיה של בכירי האוצר מתקנים ומה שלא מתאים לא. 2.לפי מה שאני יודע הטכנאים ואנשי השווק והמכירות , אנשי היי-טק שנשלחים ללקוחות באופן יומ יומי, מהנדסי בניין ותשתיות , פיקוח וסיוע חקלאי ועוד רבים אחרים מהווים כשני שליש ואילו אנשי ההיי טק והבכירים בחברות הגדולותובמגזר הציבורי, מהוים כשליש ממקבלי הרכב הצמוד. מאחר והאוצר לא יודע איך להפריד בין האוכלוסיות, הוא רוצה לתקן את עיוות המס הקטן הקיים לטובת עובדי היי טק (שגם כיום הם משלמים מס הרבה יותר גבוה מחלקם באוכלוסיה) , גם אם יווצר עוות מס לרעת השאר.