עצרתי לרגע ושאלתי את עצמי האם בימים טרופים אלו עלי להטרד מבעיותי האישיות או להטרד מהבעיות מסביב ואז גיליתי שאפשאר להיות מוטרד מזה ומזה האם יגיעו ימים בהם לא אהיה מוטרד כלל ?
כי במבט פסימי, אולי הבעיות מסביב יביאו להפסקת כל בעיותיך. אבל במבט אופטימי, את בעיותיך אתה יכול עוד לנסות ולפתור, השליטה בידך ואולי תצליח. אז ראה את חצי הכוס המלאה.
לראות את כל הכוס. לא רק את חצי הכוס המלאה. מדיניות בת יענה שבה אתה מסתכל רק על חצי כוס היא הרת אסון. עצתי לך - הבט גם בחצי המלא וגם בחצי הריק. כך תראה את כל התמונה ולא תהא מנווט דרכך באפילה הוורודה. ויתכן בכלל שהמצב הוא לא חצי-חצי. אולי הוא שליש - שני שליש. אל תהיה אופטימי. אל תהיה פסימי. נסה להיות ריאלי. בהצלחה.
באמבולנס נילקחתי לבית חולים חשבתי שאני רואה את אבא שלי שבשמיים. ולא אלוהים לא רצה בי חשבתי אחזור הבייתה איימי חדשה לא מוטרדת יותר מדברים שהטרידו אותי (יעני אני יעריך את החיים יותר) אבל יודע מה גיליתי? איימי חזרה לביתה ניקתה בישלה דאגה לילדים הכול כרגיל המשיכה לחלום לכאוב ולהיות מוטרדת ויודע למה? כי אני עדיין בחיים!