מסתכל על אחרות..

[מאוהבת בפוצי]

מסתכל על אחרות..

שלום, אני חייבת עזרה באופן דחוף.. אני בחורה בת 20 ויש לי חבר בן גילי, יש לנו מערכת יחסים מדהימה, יוצאת דופן, באמת מיוחדת ובמובן הטוב של המילה! אנחנו ביחד שנה וחודש, הוא הבן אדם שבאמת הכי קרוב אליי, שאני הכי אוהבת ומעריכה שבעולם.. יש לנו סיפור התחלה ממש כמו מהסרטים, התאהבות אמיתית ממבט ראשון.. נלחמנו בשיניים ועברנו מלחמות עולם כדי להיות יחד כמו שכל כך רצינו והשגנו את זה, נהיינו לשני בני אדם הכי מאושרים וקורנים שדרכו על פני האדמה... יש בינינו משהו באמת מיוחד ואמיתי, כשאני איתו אני מי שאני באמת, בלי הצגות ובלי מסכות.. אני לא מתביישת ממנו ובחיים לא משקרת ולא מסתירה ממנו דבר.. אני מרגישה איתו חופשיה ותמיד אומרת לו את האמת גם כשהיא קשה. היו לי בעבר מערכות יחסים ארוכות וטובות אבל אפחת מהן לא הייתה כמו זו, מהיום הראשון שהכרתי אותו ידעתי והוא ידע גם. לאחר חודש וחצי של חברות התארסנו בלי לידע איש, זה היה הלילה המדהים בחיי.. הפכנו למאושרים באדם! אחרי 4 חודשים התחלתי להרגיש במשהו שלא הרגשתי מעולם ובטח שלא ממנו, כשאנחנו יוצצאים או אפילו סתם מתהלכים ברחוב, באופן מתמיד הוא מסתכל על בנות אחרות ולא בצורה מינית או חוקרת, אלא במן צורך כזה שהוא לא יכול שלא להסתכל. אני התאכזבתי ונפגעתי באמת עד עמקי נשמתי וזה במילים המועטות.. אחרי שיחה החלטנו להניח לזה ונראה אם הדבר ישתנה, כמובן שאם אני כובתבת עכשיו המצב נשאר כמו שהוא. לפני כשלושה חודשים הייתה לנו שיחה אל תוך הלילה לאחר יציאה שבה זה קרה באופן קיצוני שפגע בי נורא ולא יכלתי שלהניח לזה, הוא אמר לי שהוא יודע ושאני צודקת אבל שהוא באמת מנסה שבאמת הוא רואה רק אותי ושהוא לא יודע למה הוא עושה את זה ושהוא חושב שזה נובע מחוסר ביטחון שלו.. הוא דואג כל הזמן לעדכן אותי שאני האחת שלו ושהוא רואה ורוצה רק אותי שאני הכי יפה שהוא אוהב רק אותי אבל קשה לי כשאני רואה שוב ושוב שזה לא מפסיק.. זה הגיע למצב של ריבים שלא היו לנו מעולם ושלא נדבר על הבכי והכאב.. התחלתי לחוש בחוסר ביטחון בחיצוניות שלי ואפילו התרחקתי ממנו מינית בלי כוונה. אני כל הזמן שואלת את עצמי אם הגיוני שבן אדם כל כך ינסה ולא יצליח? הגיוני שבן אדם יפגע כל כך בבן אדם שהוא רוצה להתחתן איתו ולא יוכל לעשות אם זה כלום גם כשהוא מנסה? באמת אי אפשר לשנות את זה? הוא הבן אדם שאני רוצה להביא איתו ילדים ולהזדקן איתו, הוא אהבת חיי והוא מדהים, באמת מדהים... אבל אני מפחדת כל כך.. מפחדת להיפגע ומפחדת להתרגל וזה ולחיות עם זה אחרי זה כל החיים.. מה עושים במצב כזה? זה כל כך קשה.. אני שבורה

 

[רקדנית דבקה]

רגע רגע רגע רגע

את בת 20 (גם הוא). התארסתם אחרי חודש וחצי. ואחרי 4 חודשים יחד הוא מתנהג כמו הרבה גברים ממוצעים...= מסתכל על אחרות. תקשיבי, יש "מסתכל" ויש "בוהה". להסתכל מותר כי יש לנו עיניים בשביל זה. לא רק לקרוא עיתון, אינטרנט,עבודה, בית קפה וכו'. אלא להסתכל על מה שמצוי בעולם, שנראה לנו יפה. פרח יפה, יום יפה, עץ יפה, נרות חנוכה ו.... לגבר = אישה יפה. לאישה = גבר יפה. ויש גברים שאוהבים גברים ויסתכלו על גברים ונשים שאוהבות נשים ויסתכלו רק על נשים. אבל זה לא אומר שאם הם הסתכלו, הם יגעו או שיגיעו לוידוי אהבה. הם רק הסתכלו. אני חושבת שזה מגיע מהמקום שאת מאד צעירה (מבלי להעליב אותך חלילה). הדברים רצו מאד מהר לזוג ככ צעיר שטרם גיבש ביניהם אינטימיות אמיתית, חזקה, בשלה. ממקום שלם. כשאת מראה לו שאת חסרת בטחון בקשר לזה, זה לא יגרום לו להפסיק אלא לעשות את זה בדרכים שלא תראי שהוא עושה את זה. את רוצה שהוא ימשיך לאהוב ולכבד אותך? אל תגידי לו כלום. תתמקדי בפיתוח האינטימיות בקשר ביניכם. דבר שבהמשך תגלי שיגרום לכל ה"תופעות" האלה להתגמד בעינייך. אדרבא, את תראי שככל שהאינטימיות ביניכם תתחזק ותהפכו לחברים באמת טובים ובטוחים במה שקיים ביניכם, את עוד תתריאי עבורו על "מגה כוסית" שמתקרבת אליכם. תתחילי מהר, לפני הכל, להוריד את החרדה שלך לגבי זה. אולי גשי במקביל ליועץ מוסמך לכמה שיחות שיוכל לעזור לך בבעיות אחרות שמתבטאות דרך החוסר בטחון הזה. הוא גבר שאת אוהבת אבל אתם לא מולחמים אחד בשני. תתחילי לחשוב שאת איתו כי את אוהבת אותו ולא כי את רוצה להטמיע את עצמך בו. הזוגיות שלכם היא משני אנשים שיוצרים אחד ולא אחד שנכנס בשני.

 

[מפתחSoul]

../images/Emo223.gif

כמה דברים קודם כל לא היה צורך בהודעה חדשה יכולת לשרשר להודעה הקודמת את ההודעה הזו. אבל לא נורא. תראי אני חושבת שאת צעירה בכל מונח אפשרי. זה יפה שהכרת את החצי השני שלך, שהכל מדהים, אתם אוהבים, הכל הדדי, עוצמתי, חזק. מעולה. למה להתארס? לאן אתם ממהרים? הוא לא הסתכל על אחרות לפני כן? אם כן, יכול להיות שלא שמת לב. אם לא, יכול להיות שהתת מודע שלו קצת מבולבל. כי להתארס אומר להתחייב לך ולשכוח מאחרות... זה אכן שלב שמגיעים אליו בחיים הבוגרים. אבל נראה לי שזה הגיע קצת יותר מדי מוקדם. אני מאמינה שקשר טוב וחזק יחזיק מעמד גם בלי אירוסים. בלי התחייבות על נייר. לפעמים אנשים לוקחים את האירוסים כאישור, משהו שלא צריך כשבאמת אוהבים והכל נהדר. אם באמת אוהבים והכל נהדר, מה רע לחכות עם זה? למה למהר? גם העובדה שהנסיבות (באשר יהיו) הקשו על הקשר שלכם מוסיפה לעוצמות. ה"הצלחנו למרות הכל". זה מוביל אתכם למקומות לא בהכרח נכונים ומדוייקים. אני קודם כל כמו שאת מבינה לא הייתי מתארסת בגיל 20 (לא שיש לזה גיל חד משמעי, אבל לכל הדעות מדובר בגיל צעיר, זו תקופה כל כך רגישה שחלים בה הרבה שינויים, גיל ההתבגרות כשמו כן הוא... והוא לא נגמר בגיל 20. בחברה שלנו הוא אפילו ממשיך הרבה אחריי). אני מציעה לקשור את החיים של שניכם אחרי ששניכם מספיק מגובשים. ואני לא חושבת שאפשר להתגבש בגיל 20 (וכותבת לך את זה אחת שמרגישה די מגובשת). צעד ראשון הייתי ממליצה להסיר את ה"איום" של האירוסים. להרפות מהדפים והאישורים. לחזור להתעסק במשיכה שלכם אחד בשני. לחזור להתעסק ברגשות. באהבה שיצרתם. להעמיד אותה ב"מבחן" השנים. אני לא אומרת שנים במובן של 10 שנים, יכול להיות שעוד 3-4 שנים תגיעו לתחושה השלמה הזו. אבל אלה שנים מאד חשובות לגיבוש שלכם. מאד חשובות כדי לוודא שזו חתונה ראשונה ואחרונה שלכם. שיעור הגירושים כיום מאד גבוה, חתונה בגיל צעיר מעלה את הסיכויים ואני חושבת שחבל לשבש את היחסים (והם אכן משתבשים כפי שאת רואה) כרגע, תיבנו עוד. אל תמהרו. כאמור, הייתי מבטלת את האירוסים לא בכעס\אכזבה כלשהי - ממש לא. להפך, מתוך אהבה ואמונה אחד בשני + אהבה שבינכם. יכול להיות שתמצו בשנים הקרובות את היחסים וזה בסדר. זה לא מבטל את כל התקופה. לא מבטל את כל מה שחוויתם ולמדתם אחד על השניה ובכלל, על החיים. זו היא דעתי כמובן ואני מאחלת לך המון הצלחה...

 

[מאוהבת בפוצי]

ידעתי..

ידעתי שזאת תיהיה התגובה וזה לגיטימי.. גם אני הייתי מגיבה ככה. האירוסים הם אימרה שלי ושלו וממש לא משהו על הנייר והאמת שהיא באה דווקא מהכיוון שלו. אבל באמת שזאת לא נקודה בנושא, אני יודעת מי אני ומה עברתי ולמדתי בחיים כדי לדעת אם אני בשלה, למדתי והתנסתי ואני לא מדברת רק על מערכות יחסים, עוד הרבה מעבר לזה שכישל ולימד אותי המון דברים בחיים. מי שמכיר אותי יודע, אני לא ילדה פזיזה אני לא ילדה שעוד החלטות לא מחושבות ונכון לאותו הרגע. יכלתי גם להתחתן אבל בחרנו לחכות, סך הכל הבענו את אהבתנו באימרה הזאת וכל אחד והדרך שלו להגדיר את המושג "אירוסים". אני אוהבת אותו באמת כמו שלא אהבתי (ואהבתי גברים בחיים וכך גם הוא), אנחנו לא "בתולים" זאת אומרת אנחנו לא בני 20 חסרי ידע וניסיון שנינו אנשים עם רגליים על הקרקע מאוד מודעים ומאוד מתנהלים על פי המקובל.. אבל הקשר שלנו באמת מאוד בריא מאוד לא מזיק מאוד אמיתי.. גם בתחילת הקשר וגם עכשיו. הדבר היחיד שמפריע לי זה המבטים, הוא יכול להטעות בחורה כשהוא מסתכל עליה ולגרום לה להתחיל איתו כי על פי מבטיו היא חשבה שהוא בטח פנוי וזה לא נראה לי לגיטימי שלכך השימוש שלנו בעיניים, אני רואה להם כדבר הרבה יותר מזה. אני רק רוצה לדעת מה אתן חושבת על זה? איך הייתן מרגישות? חשוב לי לציין שעד לפני 3 חודשים חיי המין שלנו היו מיוחדים לא פחות מהקשר, פעילים ומלאים.. וכך גם החיוכים האמונה והביטחון העצמי שלי-המצב השתנה כשראיתי שלא משנה כמה הוא ניסה זה פשוט היה בלתי אפשרי לשנות את המצב.. והשאלה שלי מה אתן חושבות על זה, שוב.. :\

 

[מפתחSoul]

...

תראי, אני אומרת דבר כזה אף אחד איתי לא בכוח למי שלא טוב, שיקום ויילך. לדלג על העיניים, לדלג על הכל - רק אמת אני רוצה בחיים שלי. ואני לא אלוהים כדי לדעת ממה נובעים המבטים שלו או לדעת להרגיע אותך שהם מבטי סרק, שכן עלייך להסיר דאגה מליבך גם לא מעוניינת להוסיף דאגה לליבך. אני רק אומרת שזה יכול להיות ספטום של חוסר כלשהו - אם בבגרות, ביציבות, בבשלות... בגדול? להסתכל תמיד אפשר. הרי כשאת בזוגיות, כל החתיכים והחתיכות לא נעלמים. הם פשוט מקבלים פרשנות אחרת. מישהי התחילה איתו כי חשבה שהוא פנוי? סבבה. תשמחי, מישהי במילים אחרות אומרת "וואלה חבר שלך מושך". את יודעת את זה, זה רע? ממש לא. השאלה מה הוא עושה עם זה. כלום? אחלה, תניחי לזה. את יודעת, לפעמים מרוב שמעלים למודע משהו הוא הופך להיות עוד יותר "מפתה" (לא הבחורות, המעשה). אם יש לך חוסר אמון בו - זו סאגה אחרת.................... אני אישית יכולה להגיד לך שבמצב כזה, אם היו נותנים לי סיבות "לדאוג" הייתי דואגת לרגע וחותכת. אם לא, אז לא. הכל על מי מנוחות.

 

[מאוהבת בפוצי]

אוף..

יש לי מן הרגשה שלא מבינים אותי.. שיש לנו באמת משהו שמילים לא יכולות לתאר ועם זאת גם בעיה לא פשוטה. קשה לי פשוט להרפות מזה שהןא מסתכל על אחרות וכן בצורה מאוד מוגזמת שכן מצריכה איזשהו מעשה שאני לא ממש יודעת משהו.. אבל בטח שלא לוותר עליו. אני יכולה להגיד לך שהוא כן מאוד בוגר וכן בשל וכן אין הרבה גברים כאלה בטח לא בגילנו אני מבטיחה שאני לא סתם אומרת את זה ומכניסה מילים ופיו ממש לא, ואם זה שהוא מסתכל על אחרות הוא עדיין מיוחד בעיניי.. אני יודעת באמת מכל הלב, שאף גבר, הכי מושך, הכי חמוד בעולם, לא יגרום לי להסתכל עליו כשיש לי אותו כי הוא באמת היחיד שמעניין אותי ובנות באמת שאיתנו בממוצע מתחילים הרבה יותר הרי, אני פשוט לא יכולה לתאר כמה זה לא מעניין אותי וכמה הוא באמת באמת הגבר שאני אוהבת ורוצה וככה גם הוא אומר שהוא מרגיש וככה גם כולם מהצד רואים חוץ מהפרט הזה. לא יודעת.. אני חופרת אני יודעת אבל זה מחרפן שאין לי פתרון למצב הזה..

 

[מפתחSoul]

רגע

 

[מפתחSoul]

../images/Emo27.gif

הוא מביע עיניין בהן? כי את אומרת שאין לך עיניין בבחורים אחרים. מי אמר שלו יש עיניין בהן? מי אמר שיש משמעות יתרה למבטים? למה את מחפשת פיתרון למשהו שאין לו משמעות בעיניו? תנסי לחשוב אם זו חפירת-סרק או שיש סיבה ממשית. ולגבי עוצמת אהבתכם, את לא צריכה לשכנע איש אם לרגע רצית בגלל הדברים שאמרתי על האירוסים - אז לא שללתי אותה רק את העיתוי...

 

[מאוהבת בפוצי]

שאלה..

אז לא יפריע לך שיהיה לך בן זוג שתאהבי אותו באמת כל כך הרבה ושהוא יסתכל על בנות אחרות? נכון הוא לא יתחיל איתן, ונכון אם הן יתחילו איתו הוא יסרב... אבל המצב המאוד פשוט הזה שאתם מתכננים לצאת ביחד ערב כייפי ואת מתלבשת ומתאפרת ורוצה להיות יפה וסקסית רק בישבילו ובמשך הערב הוא יהיה עסוק בעוד 100 הבנות האחרות ביחלפו וישבו מסבבך? זה יראה לך טבעי? אז בגלל שלא קרה דבר מעבר זה הופך את זה לבסדר? "בשביל זה יש לנו עיניים".... אני ממש לא חחושבת שבשביל זה יש לנו עיניים, אני חושבת שדווקא הן מראות דברים שונים, את הדברים הכי אמיתיים שבבן אדם... לפעמים בן אדם לא ירצה להגיד משהו שהוא מרגיש, אבל יראו לו את האמת בעיניים... אני חושבת שזה השימוש של העיניים יש בהם את האמת הכי אמיתית ורוב ההתאהבויות של זוגות הן דרך העיניים.. דווקא שם יש משהו מאוד טהור ואמיתי.. וכן, כמובן שהעיניים שלנו משמשות אותנו כדי לראות, לראות הכל.. והן יכולות.. אבל הכל פקודות של המוח והשאלה, מה המוח רוצה? שמתאהבים אהבה אמיתית המוח והלב שלנו לא רוצה לראות אפאחד אחר... כך הן מעבירות את הפקודה למוח... וככה העיניים לא מסתכלות ואני חושבת שכך גם ההפך..

 

[shookyboy89]

וואו

100 בנות? מה הוא קזנובה? שילמד אותי! העין נמשכת לדברים יפים.... וזה טבעי שמעתי פעם משפט: "כשאתה תפוס, הבנות מסביבך הן כמו חלון ראווה- מותר להסתכל-אסור לגעת"- חברי הפורום וודאי יסקלו אותי על המשפט הזה- מתייחס לבני המין השני באותה צורה. ואני חושב שאת קצת אובססיבית וטוטליטרית

 

[shookyboy89]

עוד משהו

"שמתאהבים אהבה אמיתית המוח והלב שלנו לא רוצה לראות אפאחד אחר... כך הן מעבירות את הפקודה למוח... וככה העיניים לא מסתכלות ואני חושבת שכך גם ההפך.." לא נכון בעליל. העיניים מסתכלות כי נוח להן וזה לא קשור לשום התאהבות. אולי את מחפשת הצדקות לשבר ביחסים שלך- ש"אולי" הוא לא אוהב אותך. אין שום קשר! העיניים משטות בנו- לעתים יש אחיזות עיניים- הכל נראה טוב ויפה מבחוץ כשמבפנים- רקוב

 

[מפתחSoul]

תראי,

אם זה היה כ"כ מפריע לי, הייתי שמה לב לזה מההתחלה ומכינה את עצמי ל-Take it or leave it. אם זה משהו שנוצר עם הזמן... אאלץ להתמודד עם החוסר ביטחון שלי בו. ואם הוא ממש לא יסתכל עליי בצורה קיצונית אז כן, אני מניחה שזה יפריע לי ואני אחפש אולי עוד סיבות לחתוך. ברגע שזה קיצוני זה בעייתי כי זה מעבר לאמון, הוא פשוט לא מרוכז בי. זה לא שאני צריכה תשומת לב תמידית, אבל כן, אני צריכה להרגיש שהבנאדם הזה רוצה להיות איתי כמו שאני איתו וחלק מזה זה המבט בעיניים (שמאד עושה לי את זה, ד"א). קשה לי לתאר לעצמי מצב מושלם וחיסרון אחד. יש לי תחושה שיש שם כמה או שהחיסרון הזה לא היסטרי כמו שאת גורמת לי להרגיש שהוא אצלו. בקיצור, אם את מפקפקת באהבתו אלייך (כפי שמשתמע מהתאוריה שלך על העיניים, שאני מסכימה איתה) זה הזמן לבחון את הדברים.

 

[shookyboy89]

צרור

של טעויות, בעיני.. וזו דעתי בלבד. הרבה מדי, מהר מדי- יש הרבה גברים שפוחדים ממחויבות... לא אומר שזה אמור לקחת 10 שנים, אבל חודש וחצי?! את אפילו לא מכירה (או הכרת) אותו. האינטנסיביות הורסת לך הכל, הכל חפוז כזה- אני הייתי מתדלק את עצמי ושולח לחלל במקומו. נסי לחשוב מה הוא עובר. הצעירות שלך- אין לך כנראה מושג מה זה אומר להחזיק בית בגיל 20, שלא נדבר על ילדים- ועוד בישראל! נראה כמו התנהגות כפייתית שלכם- לא נראה לי שזה יחזיק... אני מניח שאת בצבא או משוחררת טריה... תחשבי על עצמך קודם לפני שאת חושבת עליכם. זה הזמן שלך- להינות, להיות חופשיה. (את לא תרצי למצוא עצמך בת 23 חד הורית...- אני מכיר הרבה חד הוריים, הילדים שלהם יכלו להיות הרבה יותר מאושרים עם משפחה כמו שצריך)

 

[מאוהבת בפוצי]

shookyboy89 ...

קודם כל... איך אתה יכול לקרוא לבעיות של אדם צרור של שטויות? מחר זאת תיהיה בעיה שלך או של אדם קרוב לך ותראה שזה אפילו קצת מכאיב ותראה את זה אחרת, אז קצת רגש ואנושיות. ודבר שני, אני חושבת שקצת מיהרת להגיב כל כך הרבה תגובות מבלי להבין אפילו את המצב. אנחנו לא מתחתנים. אנחנו שנה חברים. אני לא מתכוונת להיכנס להריון. התרכזת באמת בדברים כל כך לא קשורים לנושא שעליו דיברתי.. "נסי לחשוב מה הוא עובר..?" -אתה מייצג את הגבר המסכן, שסובל ממערכת יחסים.. מאמי הוא לא איתי בכוח, הוא איתי רק כי הוא רוצה! אני בחיים לא החזקתי אותו ובחיים לא נפרדנו אפילו לא פעם אחת בשנה וחודש האלה, פעם אחת הקשר שלנו לא התערער.. אם היה לו לא טוב הוא היה קם והולך, אם כל הכבוד הוא בן זוג שלי, הוא לא סמרטוט... אחרת ממש לא הייתי איתו. יש לו אופי משלו ודעות משלו. אם הייתי רוצה להיות חופשיה אז זה מה שהייתי עושה וכך גם משהו, מסכים איתי?.. אני חושבת שנגעת בדברים שבאמת רק בן אדם שקרוב אליי יכול לעשות, אדם שמכיר אותי. פניתי בכלל בנוגע לבעיה אחרת לחלוטין!

 

[shookyboy89]

תקראי טוב

לא שטויות, אני בכלל לא חושב שזה שטויות (בעיני להפך, זה מאוד חמור).. אלא טעויות... וזו דעתי כפי שציינתי. אני מאוד רגיש ואנושי, אחרת הייתי מגיב אחרת... לא מתחתנים אבל התארסתם... מעניין... מתארסים סתם ככה בשביל הכיף, למה לא? מזל שלא עשיתם וורט... (אם את לא יודעת מה זה אני אסביר) זה שאתם שנה חברים- הבנתי, אבל התארסתם אחרי חודש וחצי... אף אחד לא שואל אותך אם את מתכוונת להכנס להריון- זה לפעמים קורה... (או בשפת הישראלים- "היה לה פנצ'ר") לגבי מה שהוא מרגיש- כתבתי מה אני הייתי מרגיש במקומו אם הייתה לי כזו חברה לחוצה... על גבול הממש מוזרה... (WTF להתארס אחרי חודש וחצי ?!) וכן, יכולות להיות לזה השלכות על כך שהוא מסתכל על אחרות. העליתי סיבה אפשרית לכך... ממה שכתבת, אני מרגיש שאת ממש לא חופשיה- אובססיבית וצריכה לתת לבן אדם ספייס אלא אם את רוצה לחנוק אותו. הוא איתך כי הוא רוצה- ו ל ד ע ת י, אם את תמשיכי בקנאות המיותרת הזו זה הולך להשתנות.

 

[מאוהבת בפוצי]

זה פשוט לא יאמן..

כמה אתה פשוט לא מבין את המצב, אפילו בקצת. אתה יכול לראות אותי באיזה אור שאתה רוצה, אני יודעת מי אני, והכי מצחיק שכל הדברים שנאמרו מפיך לדעתי, באים ממקום של אי הבנה, כי אני הבן אדם הכי משחרר הכי מאמין ולא קנאי שיש! זאת המערכת יחסים היחידה בה הדברים הפכו לכאלה ומצטערת הם ממש לא בגלל שאני לא בסדר, זה בגלל שהוא מסתכל על אחרות וזה לא נורמלי בכלל, לא בצורה שבה זה נעשה. כי עובדה שבעבר מעולם לא הייתי ככה, בחיים לא קינאת ברמה כזאת ובחיים לא חשתי בכזה חוסר ביטחון. כל דבר שנאמר פה זה דברים שהוא אומר בעצמו! ככה שלהגיד שזה מה שהוא בטח מרגיש או חושב... אז זה רחוק מזה. אני בכוונה לא מדדברת על הרגשות שלו ועל הקנאות אולי שיש לו כי זה מאוד פשוט לא אמור להאמר מפי. מדובר בי כרגע. לא שמעת אותו, אז הוא לא פחות קנאי (וכן אפילו אם אין סיבה בעולם.....) הוא לא אוהב אותי פחות... לא לחצתי להתארס, זה הוא שהציע לי.. אתה מציג אותי כבחורה אובססיבית וקנאית וחונקת... אני לא יודעת איזה אהבה אתה חווית, אבל אהבה שהיא כל כך חזקה, לא צריכה להיות כלולה במבטים כאלה באחרים.

 

[GreenEyes82]

בני אדם הם לא סוסים ששמים להם

את החלק הזה על הפנים שגורם להם להסתכל רק ישר ולא לצדדים.. בקיצור בסופו של דבר במבחן התוצאה, הוא איתך, כל יום, הוא בוחר להיות איתך וזה מה שהכי חשוב. עדיין לא ממש הבנתי את הקטע של המבטים, את כתבת שאלה לא מבטים של משיכה מינית או רמיזות, אלא רק מבטים, כולנו מסתכלים, גם בחורים וגם בחורות, גם כאלה שנמצאים בזוגיות.

 

[elena20]

לא הבנתי איך חוסר ביטחון שלו קשור לעובדה

שהוא מסתכל על בחורות אחרות? ולעניינינו, אני חושבת שרוב האנשים גם גברים וגם נשים מסתכלים גם כשהם בזוגיות, השאלה איך ומתי. למשל ללכת עם בת הזוג וללטוש עיניים על בחורות אחרות כך שהיא תשים לב זה לגמרי חוסר טאקט, זה משהו שפשוט לא עושים....וחוץ מזה בכלל גם להסתכל על כל אחת שעוברת זה ממש מעצבן ולא היייתי מרגישה בנוח עם זה. אז בסדר אני יכולה להסתכל על מישהו שבאמת נראה ממש טוב, אבל חוץ מלהעיף מבט נוסף (כשאני בלי הבן זוג) אני לא עושה כלום. ויש הבדל גדול בין סתם להסתכל פעם ב...על מישהי נורא יפה כשאני לא לידו לבין להזיל ריר על כל אחת שעוברת כי את המצב השני לא הייתי מקבלת.

 

[elena20]

ועוד משהו: עכשיו כשהוא יודע שזה גורם לך

להרגיש לא בנוח ומערער את הביטחון העצמי שלך ועדיין ממשיך לעשות את זה בתירוץ מטופש, זה אומר משהו על האופי שלו ולא משהו טוב.

 

[מאוהבת בפוצי]

elena20 ועוד כמה..

אני ממש שמחה שיש מישהי אחת שיכולה קצת להבין אותי ולראות את זה שזה לא נורמלי. אז קודם כל הוא טוען שהוא מסתכל על אחרות כי הוא חש בחוסר ביטחון והוא מרגיש צורך לקבל "אישורים" שהוא נראה בסדר.. הוא הסביר לי שהוא פעל ככה באופן אוטומטי ולא בכוונה מינית או חוקרת.. אני לא יודעת כבר מה אני צריכה לעשות? דיברנו כל הלילה והיה באמת מאוד קשה, אני רוצה לעזור לזה להעילם אבל אני אוכל לעשות את זה רק כשאני אדע מה הסיבה שזה קורה כי זה באמת כבר לא נורמלי או טבעי. המון אנשים יכולים להגיד זה בסדר בשביל זה יש לנו עיניים אבל אני חושבת שכשאוהבים אהבה כל כך עוצמתית ואמיתית זה לא צריך לקרות בטח לא ברמה כזאת. אהבתי גברים בחיים שלי אהבות אמיתיות ומערכות יחסים של שנה וגם שם אמרתי את מה שאתם חושבים, שיש לנו עיניים ומותר לנו להסתכל... וכך גם היה. אבל במערכת יחסים הזאת הבנתי שאני לא צריכה את זה, אין בן אדם שמכיר אותי ולא יודע שאני איתו ואפעם לא הסתכלתי על אחרים.. אני באמת חושבת שהעיניים שלנו זה בהחלטטטטט פקודות של המוח, מה שהמוח שלנו רוצה לראות, זה מה שהוא יראה.. בנות יפות, פרחים, בנים או ילדים... להכל יש סיבה, במיוחד כשאתה בזוגיות. אני חושבת שעכשיו כולם נורא חכמים גדולים, אבל כשתגיע למצב כזה, של אהבה אמיתית וחזקה כל כך כל כך תבינו שזה לא רגיל ושזה בכלל לא בסדר... ELENA20- אני ממש שמחה שיכלת להבין אותי, גם אם לא הגעתי לפיתרון, אני שמחה שיש מישהו שרואה את הבעיה הזאת ושהיא באמת לא רגילה או בסדר..