מסר חזק מהרב שרלו
אקטואליה/הרב יובל שרלו האם תהיה זו עוד מדינה יהודית ? (הצג) (הסתר) האם אנו מזהים נכון את היעד העיקרי בו עלינו להשקיע את מרב מאמצנו בתחום המדינה היהודית ? אנו עוסקים בשאלת הסכמים בשאלת הלכות מדינה, אנו עוסקים במסירות נפש בהשארת מרב אדמת ארץ ישראל בידינו ובייחוד בלב הארץ, ואנו עוסקים בשאלות רבות ונכבדות המביאות לבניית דור ציוני דתי שעתידו בשותפות ההשפעה על מדינת ישראל ואורחותיה כמדינה יהודית - אך בינתיים אין אנו מתמודדים עם השאלה החמורה מכולם - מדינת ישראל מוצפת גויים, עד לכדי ריחוף שאלה באוויר: האם תהיה זו עוד מדינה יהודית ? אין מדובר רק מבחינת אופייה, חקיקתה ואורחות חייה, אלא בשאלות בסיסיות בהרבה: האם תיוותר מדינת ישראל מדינת היהודים ? חלק משאלה זו מפגשנו בבואנו לכאן, ואלו הגויים האזרחים במדינת ישראל אף על פי שאין הם יהודים. נגזר עלינו לחיות עימם, ואנחנו מוצאים את הדרך לקיומם הנאות של מיעוטים במדינת ישראל. ברם, בשנים האחרונות אנו מביאים את השאלה לפתחנו במו ידינו, וכורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו. אנו מציפים את הארץ בעובדים זרים, ומדובר לפי הערכות בשלוש מאות אלף איש, שחלקם הופך להיות חלק מאתנו; אנו מביאים במו ידינו הגירה נוכרית לארץ ישראל, בעיקר מברית המועצות לשעבר, ובכך פוגעים ביסוד הבראשתי של מדינת ישראל כמדינת היהודים. מדינת ישראל הופכת למקום בו סכנת נישואי תערובת מתממשת לנגד עינינו, למקום בו סדר היום הולך ונקבע על ידי לא-יהודים, ולמקום בו השפעות התרבות הגויים וצרכנותה ניכרים ובולטים. מה טעם יהיה בהותרת ארץ ישראל בידי מדינת ישראל, אם לא תהיה זו מדינת היהודים ? מה טעם יש בניסיונות לקרב את עם ישראל לאהבת ד` ולתורתו, אם מאות אלפי איש יעצבו חיים אחרים כאן ? מה טעם יש בכל המאמצים בענייני קדושת הנישואין וטהרתם כחלק מיסודה של מדינת ישראל, אם הם לא יהיו רלוונטיים לחלק הולך וגובר של אזרחיה ? עת חרום היא, ואת עבודתנו הגדולה אנו חייבים להשקיע גם בשאלת זהותה של מדינת ישראל במישור הבסיסי והראשוני - היותה מדינת היהודים. ארבע מטרות מרכזיות ניתן להציב. ראשונה בהן היא הפסקה בהחמרת הבעיה. הסוכנות היהודית מהווה היום את הגורם המרכזי המעלה גויים לארץ ישראל. אין היא ממלאת את תפקידה ההיסטורי עוד, ויש צורך לתבוע ממנה לחדול מהצפת ארץ ישראל במי שאינם חלק מהעם היהודי, ורובם כלל אינם מבקשים לעשות זאת. שניה בהן היא שינוי התיקון לחוק השבות, הקרוי חוק הנכד. אין מדובר בשינוי חוק השבות, שהפך להיות דבר שאינו נשמע עוד, כי אם בהשבת המצב על כנו. במציאות היום ייתכן מצב בו סבא יהודי ישא אשה נכרית, ובנו (שהוא נכרי על פי ההלכה) יינשא עם נכריה, וילדיהם של הבנים ישאו נכרים, ואחד הנכדים יבחר להגר לארץ. כשהוא יעשה זאת הוא יכול להביא עימו את הוריו והורי אשתו וקרוביו הנכריים, ואף את דורו של הסבא (שנפטר בנתיים), ואנו אנא אנו באים ? התיקון הקרוי חוק הנכד הוא אחד המכשולים הגדולים של מדינת ישראל. שלישת בהן היא הגיור. יפסיקו העוסקים בגיור להתקוטט על הדרכים הראויות לעשות זאת, ומלהתחרות זה בזה, ויתאגדו לעודד גיור, אולם רק של אלה שבאמת מעוניינים בכך. תשומת הלב העיקרית חיבת להיות כלפי הדור הצעיר, אשר קובע את מקומו גם דרך ההתגייסות לצבא, ואיחוד כוחות עשוי להביא מפנה מסוים. רביעית בהן היא המשך המגמה של השבת גויים לארצם - הן עובדים זרים, והן בעידוד הגירת הגויים למקומות אחרים. בכך נשמור על המקום היחיד בעולם שהוא מדינת היהודים, ויוותר עוד טעם במאמצים הגדולים שאנו עושים כדי לבנות קומות גבוהות יותר של דמותה היהודית של המדינה.
אקטואליה/הרב יובל שרלו האם תהיה זו עוד מדינה יהודית ? (הצג) (הסתר) האם אנו מזהים נכון את היעד העיקרי בו עלינו להשקיע את מרב מאמצנו בתחום המדינה היהודית ? אנו עוסקים בשאלת הסכמים בשאלת הלכות מדינה, אנו עוסקים במסירות נפש בהשארת מרב אדמת ארץ ישראל בידינו ובייחוד בלב הארץ, ואנו עוסקים בשאלות רבות ונכבדות המביאות לבניית דור ציוני דתי שעתידו בשותפות ההשפעה על מדינת ישראל ואורחותיה כמדינה יהודית - אך בינתיים אין אנו מתמודדים עם השאלה החמורה מכולם - מדינת ישראל מוצפת גויים, עד לכדי ריחוף שאלה באוויר: האם תהיה זו עוד מדינה יהודית ? אין מדובר רק מבחינת אופייה, חקיקתה ואורחות חייה, אלא בשאלות בסיסיות בהרבה: האם תיוותר מדינת ישראל מדינת היהודים ? חלק משאלה זו מפגשנו בבואנו לכאן, ואלו הגויים האזרחים במדינת ישראל אף על פי שאין הם יהודים. נגזר עלינו לחיות עימם, ואנחנו מוצאים את הדרך לקיומם הנאות של מיעוטים במדינת ישראל. ברם, בשנים האחרונות אנו מביאים את השאלה לפתחנו במו ידינו, וכורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו. אנו מציפים את הארץ בעובדים זרים, ומדובר לפי הערכות בשלוש מאות אלף איש, שחלקם הופך להיות חלק מאתנו; אנו מביאים במו ידינו הגירה נוכרית לארץ ישראל, בעיקר מברית המועצות לשעבר, ובכך פוגעים ביסוד הבראשתי של מדינת ישראל כמדינת היהודים. מדינת ישראל הופכת למקום בו סכנת נישואי תערובת מתממשת לנגד עינינו, למקום בו סדר היום הולך ונקבע על ידי לא-יהודים, ולמקום בו השפעות התרבות הגויים וצרכנותה ניכרים ובולטים. מה טעם יהיה בהותרת ארץ ישראל בידי מדינת ישראל, אם לא תהיה זו מדינת היהודים ? מה טעם יש בניסיונות לקרב את עם ישראל לאהבת ד` ולתורתו, אם מאות אלפי איש יעצבו חיים אחרים כאן ? מה טעם יש בכל המאמצים בענייני קדושת הנישואין וטהרתם כחלק מיסודה של מדינת ישראל, אם הם לא יהיו רלוונטיים לחלק הולך וגובר של אזרחיה ? עת חרום היא, ואת עבודתנו הגדולה אנו חייבים להשקיע גם בשאלת זהותה של מדינת ישראל במישור הבסיסי והראשוני - היותה מדינת היהודים. ארבע מטרות מרכזיות ניתן להציב. ראשונה בהן היא הפסקה בהחמרת הבעיה. הסוכנות היהודית מהווה היום את הגורם המרכזי המעלה גויים לארץ ישראל. אין היא ממלאת את תפקידה ההיסטורי עוד, ויש צורך לתבוע ממנה לחדול מהצפת ארץ ישראל במי שאינם חלק מהעם היהודי, ורובם כלל אינם מבקשים לעשות זאת. שניה בהן היא שינוי התיקון לחוק השבות, הקרוי חוק הנכד. אין מדובר בשינוי חוק השבות, שהפך להיות דבר שאינו נשמע עוד, כי אם בהשבת המצב על כנו. במציאות היום ייתכן מצב בו סבא יהודי ישא אשה נכרית, ובנו (שהוא נכרי על פי ההלכה) יינשא עם נכריה, וילדיהם של הבנים ישאו נכרים, ואחד הנכדים יבחר להגר לארץ. כשהוא יעשה זאת הוא יכול להביא עימו את הוריו והורי אשתו וקרוביו הנכריים, ואף את דורו של הסבא (שנפטר בנתיים), ואנו אנא אנו באים ? התיקון הקרוי חוק הנכד הוא אחד המכשולים הגדולים של מדינת ישראל. שלישת בהן היא הגיור. יפסיקו העוסקים בגיור להתקוטט על הדרכים הראויות לעשות זאת, ומלהתחרות זה בזה, ויתאגדו לעודד גיור, אולם רק של אלה שבאמת מעוניינים בכך. תשומת הלב העיקרית חיבת להיות כלפי הדור הצעיר, אשר קובע את מקומו גם דרך ההתגייסות לצבא, ואיחוד כוחות עשוי להביא מפנה מסוים. רביעית בהן היא המשך המגמה של השבת גויים לארצם - הן עובדים זרים, והן בעידוד הגירת הגויים למקומות אחרים. בכך נשמור על המקום היחיד בעולם שהוא מדינת היהודים, ויוותר עוד טעם במאמצים הגדולים שאנו עושים כדי לבנות קומות גבוהות יותר של דמותה היהודית של המדינה.