מסרב ללכת לבית ספר....

איזו קביעה מוזרה

יש הרבה סיבות לא לרצות ללכת לבית הספר ולא כולן קשורות לכך שלילד רע בבית הספר.
יש עוד דרכים ואלטרנטיבות חוץ מבית ספר. אפשר להחליט ללמוד מקצוע שלא מחייב תעודת בגרות, אפשר ללמוד לתואר באוניברסיטה הפתוחה, אפשר כמו פעם, להתחיל בגיל 14 לעבוד במקום כלשהו כשולייה או עוזר ומשם לבנות לעצמך קריירה...
אני חייבת לציין שצורת החשיבה שלך מאוד צרת אופקים.
 

רזאי

New member
מכירה באופן אישי כאלה שהפסיקו ללכת

לבי"ס בגלל שיעמום. את החברים אפשר לפגוש גם אחה"צ, ואין סיבה לשבת שעות בכיתה ולספור זבובים רק בשביל ההפסקות הקצרות.
כל אלה שאני מכירה, נבחנו באופן עצמאי בבחינות הבגרות, והמשיכו ללימודים גבוהים.
אני לא יודעת ד"ר למה את,אבל לאבחן ילד שלא ראית או שמעת מעולם רק לפי תלונות של האמא, לא מעורר אצלי הרבה אמון במקצועיות שלך.
 

אימם

New member
כל מילה בסלע


 

לאונידס

Active member
לי נראה שרוב הילדים לא רוצים ללכת לבית הספר

בדרך כלל זהו בניין בטון אפור, משמים, מוקף גדרות, יש שומרים בכניסה.
אלימות נמצאת בו בכל מקום ומי שאיננו בריון רצוי שיתחבר לחבורה שתגן עליו.
חייבים לציית לחוקי לבוש חסרי טעם.
יש לוח זמנים קשיח וספירה של האסירים, סליחה התלמידים כל שעה/שעתיים.
השירותים נראים במצב של בכי.
רמת לימודים בקרקעית, חינוך בכלל לא קיים, הצוות החינוכי ברובו עקרות בית נואשות ומיואשות שרואות בתלמיד אוייב.
&nbsp
אני לא רציתי ללכת לבית הספר, היה נראה לי בזבוז זמן כמעט מוחלט. לא מבין למה אדם שפוי בנפשו ירצה ללכת לחלק גדול מהמוסדות האלה (יש מיעוט קטנטן שנראה קצת אחרת). הלכתי מתוך קונפורמיזם.
היתה לי חברה הרבה פחות קונפורמיסטית. בגיל 15 הבינה מהו בית הספר, תוך שנתיים עשתה את הבגרויות ופגשתי אותה בטכניון לא מבזבזת את זמנה.
&nbsp
אני מניח שתואר הדוקטור שלך לא הגיע מהטכניון, נכון?
 

פרח 555

New member
מסרב ללכת לבית ספר....

שלום, בעיקר קוראת סמויה, בני בן ה 14, בכיתה ח, מסרב ללכת לבית ספר, התחיל לקראת סוף שנה שעברה, הבטיח שהשנה ילך, מתחילת השנה היה יותר בבית מאשר בבית ספר, טוען שמשעמם לו, שיש רעש בכיתה ואי אפשר במילא ללמוד, רוצה ללמוד לבד בבית, נכון לעכשיו רוב היום במחשב, כאשר עושה שיעורים, עושה אותם ללא בעיה, והמקצועות שהוא מצליח בהם זה אנגלית ומתמתיקה וזה מה שהוא רוצה ללמוד לבד בבית, אנחנו ההורים כמובן עובדים ולא רואים עצמנו יושבים איתו ומלמדים אותו בבית, אנחנו חסרי אונים, הבית ספר רוצה לעזור אך לא יודעים איך, מה דעתכם?
 

אימם

New member
האם הילד עבר אבחון פסיכודידקטי ו/או קשו"ר?

לדעתי אלה הדברים החשובים ביותר כרגע.
יכול להיות שהכל נובע מכך. לכן צריך קודם להגיע לשורשי הבעיה
 
הוא כנראה צודק, אבל אין ברירה

הוא כנראה צודק. ברוב בתי הספר הממלכתיים - יש רעש בכיתה וקשה ללמוד.
אבל ללמוד לבד בבית - מאד קשה, ואצל רוב המשפחות, לדעתי, בלתי אפשרי.

תשבו עם המורה, ותנסו למצוא תוכנית שתאפשר לו להיות בכיתה. שהמורה תרשה לו לשבת ולקרוא או לצייר בזמן השיעור, למשל. בכל מקרה זה עדיף על פני ישיבה בבית.
 
מה קרה פתאום? למה ביסודי זה לא הפריע לו?

יכול להיות שיש לו קשיים חברתיים שהתחילו בחטיבה? או קשיים אחרים?
כי רעש בכיתה היה מן הסתם גם ביסודי, וגם לרצות ללמוד לבד בבית אפשר לרצות גם אז (יש לי אחת כזאת בבית, שמאז ומתמיד חולמת לעבור לחינוך ביתי, רק שזה לא החלום של ההורים שלה, אז היא נשלחת אחר כבוד לבית הספר...). אגב, הוא יכול ללמוד בבית אחר הצהריים כשהוא חוזר מבית הספר (במקום חלק מזמן המחשב), או בימים לפני המבחן - ממילא מתקדמים לאט יחסית בבית הספר, ואפשר בקלות להשלים את כל מה שנלמד בכיתה בבית. לא צריך אפילו את ההורים בשביל זה. בית הספר, מהבחינה הזאת, הוא בייביסיטר פרופר - מקום לשים בו את הילדים בזמן שההורים עובדים. בית הספר זה לא מקום ללמוד בו...
 

סתם מבקרת

Active member
ניסיתם לבדוק אם יש סיבה אחרת מזו שהוא נותן? אולי הוא מאוים

ע"י תלמיד/תלמידים בביה"ס? אולי מאויים ע"י מישהו בדרך לביה"ס או הביתה?
אני מעלה את ההשערה הזו מתוך נסיון כי זה מה שקרה עם בני לפני שנים, כשהיה בגיל בנך.
כשהצלחנו למצוא את הסיבה האמיתית הצלחנו גם לפתור את הבעיה לשביעות רצונו.
 

פרח 555

New member
תשובות

תודה לכל העונים
עשינו אבחון שהיה תקין,
בברורים שעשינו לא הצלחנו לגלות אם מישהו או משהו מציק לו, הוא שולל את הענין, הוא נוסע בהסעות ושונא את זה, בעלי הציע להסיע אותו בבוקר ויחזור בהסעה אך גם לזה מסרב,
הוא פשוט מסרב ללכת,
הוא גם סובל ממחלה כרונית בכליות ואנחנו במקביל בבירור רפואי האם יש סיבה לעייפות אך נראה לי שלא נמצא,
נראה לנו שיש גם חרדות סביב המחלה אך הוא לא משתף פעולה עם פסיכולוג, אנחנו מחפשים מישהו טוב בעמק יזרעאל עם גישה טובה למתבגרים, מכירים?
בנתיים הוא בבית, היום התחיל ללמוד לבד בהצלחה מספרי בית הספר וזה מה שהוא רוצה,
בבית הספר מוכנים ללכת לקראתו בשעורים בהם ישתתף, אך אין להם הצעה מעשית כיצד לגרום לו לצאת מהבית לבית הספר,
פשוט ילד מתבגר עם מחלה כרונית זה קשה מאוד ואנחנו כבר מותשים, הוא הילד השלישי ועברתי את תקופת ההתבגרות עם שני ילדים, אבל ככה לא היה לנו......
 

אימם

New member
יש עוד אפשרות

אולי הוא משווה את עצמו לילדים אחרים שאין להם מגבלות גופניות וזה גורם לו לתסכול. אולי הפתרון שהוא מוצא כרגע כדי לא להתמודד עם השונות שהוא חש כשהוא בבית הספר, זה להישאר בבית כדי לא לחוות את אותן תחושות?
 

מחשבות

New member
אני קורא את מה שאת כותבת ומה שעונים לך ומשהו

בתמונה כולה חסר לי. רבים הילדים שהיו מוותרים מסיבות רבות על ביקור יומי קבוע של 12 שנים בבית הספר. הסיבות רבות וידועות. מנגד, קיים בישראל חוק חינוך חובה ובגיל 14 עדיין רוב רובם של הילדים מבקרים בבית הספר אם ירצו או לא.
גם מגבלה גופנית מוכרת בבית הספר וזה לא מונע הגעה לשם. יש משהו החסר במה שהוצג כאן המונע מבנך לרצות ללכת. זה משהו כל כך עוצמתי שלא אנחנו יודעים מהו ולא בטוח שאת רוצה לספר לנו או אפילו יודעת עליו.
כל סיפורי גיל ההתבגרות ושנאת ההסעות הם סתם כיסוי לאותו הדבר הסמוי.
 

פרח 555

New member
שלום מחשבות

גם לנו כהורים נראה שיש משהו עוצמתי יותר, ואנחנו לא יודעים מהו, הוא לא מספר לנו,
לילד מחלה כרונית אך אינו מוגבל פיזית ביום יום, יש הרבה בדיקות מעקב, תרופות ודיאטה שעליו לשמור, אך בהסתכלות עליו ובפעילויות ובספורט המחלה לא ניראת,
מה שאנחנו כן רואים שהוא חרדתי, ועצוב,
הוא מוכן ללכת לטיפול פסיכולוגי ומחר אנחנו ההורים הולכים לפגישה הראשונה,
היום אמר שילך מחר לבית הספר אך תוצאות נראה בבוקר, הוא אמר את זה כבר מס רב של פעמים ובסוף לא הלך,
 

אמרלדה

Active member
חינוך חווייתי משנה חיים - outdoor education

אני מאמינה בפסיכולוגים, בעיקר אם הם מומחים למתבגרים. יופי שאתם הולכים.

אני רוצה לספר לך על עוד דרך, שפחות מוכרת בארץ בתחום הזה. זה לא סותר עבודה
עם פסיכולוג: חינוך חווייתי-אתגרי בטבע.

למען השקיפות, בני עוסק בזה, ומכאן אני מכירה. אבל אני מציעה לך את התחום באופן כללי. בדקי אותו.

בני עובד חצי שנה בחו"ל וחצי שנה בארץ. בחו"ל המקצוע מוכר והוא עובד בו כל הזמן במסגרת מוסד מיוחד שייסד את התחום ונותן מענה לנוער רגיל ונוער עם בעיות מיוחדות, נוער עם מוגבלויות שונות ועם רגישויות שונות, נוער שנושר מבתי ספר ומחנות נוער פרטיים - מגיע אליהם נוער מכל ארה"ב, מכל הסוגים. הם יוצאים אתם לפעילות חווייתית בטבע - ניווט למשל - ופעילות אתגרית של זמנים שונים לפי הגיל והצרכים. גם רמת האתגר משתנה בהתאם. הפעילות אינה פעילות כמו הגיבושונים בטבע שיש פה לחברות, אלא היא מבוססת יותר על חינוך ופסיכולוגיה - מלמדים אותם מיומנויות שונות ומשוחחים אתם על כך. יש נערים שהפעילות אתם היא יותר פיסית-אתגרית (לפי יכולתם) ויש כאלה שהפעילות היא יותר סדנאות-חווייתיות וחינוך בטבע. בכל מקרה, זה משנה חיים.

בארץ יש את עמותת אתגרים, אבל היא לא עובדת עם כל אחד, עד כמה שידוע לי, אלא עם קבוצות מסוימות, ויש בעיקר פעילות, כשהעיבוד של החומר חסר. יש עוד שתיים שלוש עמותות - כולן עובדות עם קבוצות כנ"ל. חפשי מדריך שיהיה מוכן לעבוד עם הבן שלך אחד על אחד באזור שלך. המומחיות שלו צריכה להיות ב
outdoor education, אבל שיהיו לו ידע והסמכה בשני המקצועות - גם בחינוך וגם בחווייה בטבע, או אתגר. ואל תיבהלי מהמילה אתגר. גם ניווט, קליעה למטרה בטבע והליכה על חבל בגובה חצי מטר מהרצפה כלולים בכך, והפעילות יכולה להיות כולה ברמה הזאת. הכל לפי מה שמתאים.

מה שהוכח במחקרים בתחום הזה זה שהעבודה הזו מגבירה מאוד את תפיסת העצמי - החוללות העצמית - של הנוער. הביטחון שלהם נוסק, האמונה שלהם בעצמם כנ"ל, העבודה החינוכית והשיחות בתום כל מפגש מאפשרות להם להבין את התהליכים שהם עוברים ולהאמין בהם. ממה שקראתי כאן בנך יכול מאוד להיעזר בשיטה, גם במקביל לפסיכולוג, או לא. זה מתאים לגיל וזה מתאים גם למצב הרפואי שלו.
מקווה שעזרתי.
 
מה מצבו החברתי? יש חברים אחה"צ? באים? הוא הולך אליהם?

מה הכוונה חרדתי? איך זה מתבטא ביום-יום?
&nbsp
עצוב מאד לקרוא, קבלו חיבוק גדול גדול, וחיבוק ענק גם לנער

&nbsp
 

RoyceGracie

New member
תשלחו אותו לבית ספר דמוקרטי

אני הייתי תלמיד כזה. בבית ספר דמוקרטי פרחתי
&nbsp
&nbsp
 

ד ר ל י

New member
סליחה על הבורות

מצטערת שאין לי עצות או תובנות לתת לך, אבל רציתי לשאול מתוך בורות וחוסר ידיעה, האם אין חוק חינוך חובה, כלומר שאם ילדים לא הולכים לבית ספר, זו עבירה על החוק?
אני תמיד מפחדת שיכניסו אותי לכלא אם הבנות שלי ישארו בבית יותר מדי
.
 
למעלה