למען ההגינות ההיסטורית
אני אחזור ואגיד, שבשנים האחרונות, אני לא בדיוק מתחברת לחג הפסח. למרות שהפסח נערך אצלי (כ-30 איש, אישה, נער ונערה) היתה לי תחושה, שארוחות ליל השבת שאני מכינה, מוצלחות יותר... היינו ערב של עמים ועדות (פולנים, יקים, טוניסאים, הולנדים, רומנים, רוסים ויסלח לי מי ששכחתי את מוצאו). את האפיקומן, מזמן הפסקנו לחפש. עברנו לשיטה שאומרת : יגעת, טרחת - תאמין... כלומר, כל אחד (ללא יוצא מהכלל) מקבל מתנה בערב הזה.