נדירליאל
Active member
כתלמיד של סיפור עממי, המושג מוטיף, הוא מושג יסוד בחקר תרבות עממית דרך סיפורים לא כתובים.
מוטיף הוא -
a usually recurring salient thematic element (as in the arts)
especially : a dominant idea or central theme
בעברית - נושא[רעיון, דעה, קטע עלילה, סמל, דימוי] שחוזר - בספרות עממית - במאות אם לא יותר סיפורים עממיים.
זה לא סוד שספרות הפנטזיה וספרות המד"ב נוטות לפנות אל העבר המיתי, הפנטסטי, המיתי של תרבויות רבות ע"מ ליצור את תמונת העתיד, או סיפור עתידני.
במקרה שלנו אני רוצה להתייחס לשני פרקים משתי סדרות-אחות.
האחת: מסע בין כוכבים, אנטרפרייז, עונה 1 פרק 17, והשנייה - מסע בין כוכבים, פיקארד, עונה ראשונה, פרק 8
מכאן, כמובן אנחנו בתוך הספויילרים
מוטיף הוא -
a usually recurring salient thematic element (as in the arts)
especially : a dominant idea or central theme
בעברית - נושא[רעיון, דעה, קטע עלילה, סמל, דימוי] שחוזר - בספרות עממית - במאות אם לא יותר סיפורים עממיים.
זה לא סוד שספרות הפנטזיה וספרות המד"ב נוטות לפנות אל העבר המיתי, הפנטסטי, המיתי של תרבויות רבות ע"מ ליצור את תמונת העתיד, או סיפור עתידני.
במקרה שלנו אני רוצה להתייחס לשני פרקים משתי סדרות-אחות.
האחת: מסע בין כוכבים, אנטרפרייז, עונה 1 פרק 17, והשנייה - מסע בין כוכבים, פיקארד, עונה ראשונה, פרק 8
מכאן, כמובן אנחנו בתוך הספויילרים
בפרק 17 של אנטרפרייז, הקפטיין, המהנדס הראשי ושני אנשי תחזוקה נלכדים ע"י יצור חוצני, מאיים מאוד, שלוכד אותם במעין רשת של קורי עכביש, והופך אותם אט אט ליצור חי אחר, שנוצר ממיוזוג גופם ותודעותיהם. אגב, כך נהגתי להסביר פעם לתלמידיי את ההבדל בין דימוי למטאפורה: הדימוי משאיר את יחידות המלל נפרדות ומובחנות זו מזו, המטאפורה, ממזגת אותם למשהו חודש, זר, נוכרי, או אורז וקמח מול קמח, מים, מלח, ביצים וכו' ובצק [מאוחר יותר, בדור הבא, אלה יהו הבורג, בצורה הרבה יותר מפחידה.]
אני רוצה להתייחס רק לדימוי, ל-ויזואל. הדמויות לכודות בתוך ערסלים לבנים, דמויי קורי עכביש, כך גם היצור מתואר ע"י הנווט. שלא בפליאה נזכרתי בשילוב. זוכרים את שילוב, העכבישה האיומה שהצליחה להימלט מטיהור הארץ לאחר הנצחון על סאורון? שהפך אח"כ לאותה עין איומה.
כזכור, פרודו מגיע לטירת האופל, שם שילוב תופסת אותו, עוקצת אותו ומרדימה אותו כארוחה לעתיד.
פרודו מתואר ממש כמו שמוצגים חברי אנרטרפרייז.
זה מוטיף. ברור שחלה בו התפתחות מאז הופעתו אצל טולקין, והיצור אינו "רשע" מרושע, אלא מסכן שניתק בניגוד לרצונו מגופו הממלא חלל מערה שלם.
בפרק 8 של פיקארד, שבע מתשע מצילה את אלנור, ומטמיעה עצמה בקוביית הבורד. המוטיף הנפלא הוא התחברות קנוקנות מתכתיות לתוך גופה, ממש כמו ב-מטריקס. שילוב אדם מכונה דרך מערכת העצבים והמוח.
הנה מוטיף נוסף - ויזואלי בשתי היצירות ובעל עוצמה בלתי רגילה.
בכלל שילוב אדם ומכונה, סייבורגים, אנדרואידים, סינטתים הוא חלום-סיוט אנושי שלא עוזב את המין האנושי. אנחנו פוגשים את דאטה, ועל DS9 השוטר אודו.
אגב, עוד לא צפיתי בפרק 9 ובפרק 10, אבל לעת עתה, עולה שלסינתטים יש עולם, פלנטה משלהם. והבעיה "המוסרית" הכי אקטואלית שעולה? להגן או לתת לרומולנים להשמיד? הרפרור לבעיות של AI פשוט צורחות עצממן בקול הכי רם.
לסיכום -
הראש שלי כקורא מקצועי עובד כך. זו הדרך בה אני קורא יצירות אומנות, ואני שואב הנאה מרובה וידע תרבותי רב מההשוואות הללו. כל דמיון שולח ל"מחקר" או "חקר" של המקור, שורשיו, אמונות ודעות.
כך בין היתר למדתי רבות על החתול של שרדינגר, כך אני לומד על מקורות הישראליות המקראית, על התרבות הפרה-ישראלית העשירה והמופלאה לא פחות מתרבות יוון המקבילה.
אני רוצה להתייחס רק לדימוי, ל-ויזואל. הדמויות לכודות בתוך ערסלים לבנים, דמויי קורי עכביש, כך גם היצור מתואר ע"י הנווט. שלא בפליאה נזכרתי בשילוב. זוכרים את שילוב, העכבישה האיומה שהצליחה להימלט מטיהור הארץ לאחר הנצחון על סאורון? שהפך אח"כ לאותה עין איומה.
כזכור, פרודו מגיע לטירת האופל, שם שילוב תופסת אותו, עוקצת אותו ומרדימה אותו כארוחה לעתיד.
פרודו מתואר ממש כמו שמוצגים חברי אנרטרפרייז.
זה מוטיף. ברור שחלה בו התפתחות מאז הופעתו אצל טולקין, והיצור אינו "רשע" מרושע, אלא מסכן שניתק בניגוד לרצונו מגופו הממלא חלל מערה שלם.
בפרק 8 של פיקארד, שבע מתשע מצילה את אלנור, ומטמיעה עצמה בקוביית הבורד. המוטיף הנפלא הוא התחברות קנוקנות מתכתיות לתוך גופה, ממש כמו ב-מטריקס. שילוב אדם מכונה דרך מערכת העצבים והמוח.
הנה מוטיף נוסף - ויזואלי בשתי היצירות ובעל עוצמה בלתי רגילה.
בכלל שילוב אדם ומכונה, סייבורגים, אנדרואידים, סינטתים הוא חלום-סיוט אנושי שלא עוזב את המין האנושי. אנחנו פוגשים את דאטה, ועל DS9 השוטר אודו.
אגב, עוד לא צפיתי בפרק 9 ובפרק 10, אבל לעת עתה, עולה שלסינתטים יש עולם, פלנטה משלהם. והבעיה "המוסרית" הכי אקטואלית שעולה? להגן או לתת לרומולנים להשמיד? הרפרור לבעיות של AI פשוט צורחות עצממן בקול הכי רם.
לסיכום -
הראש שלי כקורא מקצועי עובד כך. זו הדרך בה אני קורא יצירות אומנות, ואני שואב הנאה מרובה וידע תרבותי רב מההשוואות הללו. כל דמיון שולח ל"מחקר" או "חקר" של המקור, שורשיו, אמונות ודעות.
כך בין היתר למדתי רבות על החתול של שרדינגר, כך אני לומד על מקורות הישראליות המקראית, על התרבות הפרה-ישראלית העשירה והמופלאה לא פחות מתרבות יוון המקבילה.
נערך לאחרונה ב: