מספר שאלות

[BaaMan]

מספר שאלות

בס"ד 1) מה המבטא של חסידות ברסלב(למשל: את האות "ת" בלי דגש הופכים ל"ס" וכו') או שיש מבטא אחד לכל החסידויות? 2) מה נכלל במסגרת של תאוות אכילה ומה ההגדרה? בתודה....

 

[רועי אלימלך]

תשובה אחת...

התשובה האמיתית היא: שעיקר היהדות זה תמימות ופשיטות... אבל אני ינסה לפחות לענות לך בס"ד על השאלה הראשונה... פשוט מאוד אין מבטא או נוסח ספציפי לחסידות ברסלב... כל אחד ינהג לפי מה שנהג אביו... אך אם אדם אינו יודע מה נהג אביו, אם בכלל נהג... כי אביו לא שומר תורה ומצוות... לפי מעט ידיעתי יבחר לו נוסח תפילה ויתפלל איתו... בענין השאלה השניה... אני יותיר אותה לגדולים ממני... חזק ואמץ...

 

[ה י ה ו ד י]

../images/Emo45.gif

 

[BaaMan]

לא דיברתי על נוסח...

בס"ד את המבטא...כאילו שינויים בניקוד וכדו'... ותודה על התשובה השניה

 

[רועי אלימלך]

כשכתבתי נוסח... התכוונתי גם למבטא..

ותודה לה'...

 

[BaaMan]

ואיך אתה מתפלל?

בס"ד עם מבטא או כמו רוב עמ"י עם הניקוד הרגיל?

 

[רועי אלימלך]

לפי מנהגי...

בס"ד אני מתפלל ע"פ נוסח אבי שהוא נוסח יהדות תימן וכן ע"פ היגויו... וזאת מפאת שאני יודע וגם אבי ידע מה הוא מנהגו...

 

[ה י ה ו ד י]

לא שאלת אותי , אבל ....

אני דוגמא טובה לשאלתך : הורי נולדו במרוקו. אני מתפלל בסידור ספרד חסידי (לא ספרדי). במשך השנתיים הראשונות של התשובה שלי גם הייתי מבטא את התפילה עם כל ההברה האשכנזית ת=ס קמץ=חולם וכו' הבן שלי , שנה שלישית בחיידר של הקרן של סבא , לומד יידיש , מתפלל במבטא אשכנזי לגמרי . סיכום : כל זה לא כלום , העיקר שליבנו יהיה קבוע ושלם אצל רבנו הקדוש לעבודת ה' בשמחה וליראה אותו כל הימים !

 

[רועי אלימלך]

תשובה שתים?...

בס"ד אני לא מבטיח... אבל אנסה בכל זאת... לא יודע אם לענות... אבל... משהו בכיוון... קראתי פעם איפשהו... שבא אחד מאנ"ש לר' נתן בכדי לבקש ממנו עיצה... ר' נתן אם אני לא טועה היה באותו זמן בשעת הארוחה... ענה לו ר' נתן אני לא יודע להשית עצות לעצמי... אם לאכול עוד כף של מאכל או שלא... כי אני לא יודע אם הכף הזאת תהיה באמת למען יהיה לי כוח לעבוד את ה'... או שמא תהיה הכף הנוספת לתאווה... ואיך אורה לך עיצה...,...?! אז כפי שאפשר לראות מהסיפור הזה... הענין של תאוות אכילה דק מאוד... ואשרי מי שידע אם אכן הוא אוכל לשם שמים או שמא לתאוותו... ועל כן חידש לנו רבינו חדשות מסעירות... תפילה... שנזכה להתפלל להשי"ת... שיזכנו לאכול בקדושה ולש"ש... "זה יושיענו, זה ינחמנו, מעצבוננו ומרפיון ידינו..."

 

[פראזניק]

אנסה, בע"ה, לענות.

על השאלה הראשונה ענה רועי בצורה הטובה ביותר. רבינו הזהיר שלא לערב נוסחאות, אך לא קבע נוסח מועדף עבורינו. על כן, יתפלל כל אחד בנוסח הנהוג במשפחתו ובביתו מדורי דורות, או, בעל תשובה, בנוסח אותו קיבל על עצמו. על תאוות אכילה, מביא רבי נתן בשם רבינו, בשיחה הראשונה שב'שבחי הר"ן': בהיותו בימי קטנותו, בא על דעתו לפרוש מהעולם, ורצה לשבר תאוות אכילה; אך עדיין היה בשכל קטן, ונדמה לו, שזה אי אפשר, שיניח מאכילתו כפי שהיה רגיל לאכול בבקר ובצהרים וכו'. על כן ישב עצמו, שיהיה בולע כל מה שיאכל, דהיינו שלא יהא לועס מה שיאכל, רק יבלע כמו שהוא, כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו. ועשה כן. ועלה נפיחות בצווארו, שקורין "גישוואלין"... ובמקום אחר (שם כ"א), מביא רבי נתן בשמו: ... ואמר שבתחילה התחיל לשבר תאות אכילה, דהינו שהיה מכריח עצמו והרגיל עצמו לאכול פחות ממה שהיה אוכל בתחילה, וכשנעשה רגיל בזה, שיאכל פחות מקודם, ראה שגם עדיין יש לו תאווה בזאת האכילה, אף על פי שהיא פחותה מקדם (ז"א, אפילו שהוא אוכל כעת, הרי שכל התאוה שהיתה קודם, נכנסת במעט האוכל שהוא אוכל כעת) - והתחיל שוב לשבר תאותו ולאכול עוד פחות מזה, ואחר כך ראה שגם זה תאוה - ואכל עוד יותר פחות, וכן אחר כך ראה, שגם בזה יש לו תאוה עדיין - ואכל עוד יותר פחות. ובדרך זו נהג, עד שהיתה אכילתו פחותה ומעוטה בתכלית הצמצום והמיעוט, אשר אי אפשר לבאר. ואחר כך ישב עצמו, שאף על פי שאכילתו מעוטה מאד, אף על פי כן עדיין יש לו תאוה בזה המעט שאוכל - והתגבר עצמו ושיבר התאוה גם בזה המעט, עד ששיבר תאות אכילה לגמרי, ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדושה, עד שלא היה לו שום תאוה, כלל וכלל לא. עד כאן לשונו. וגם כאן, וגם במקומות נוספים, משמע מרבינו שהענין הוא יותר "באיך" אוכלים, מאשר "כמה" אוכלים, משום שגם במעט אכילה אפשר "לדחוס" תאוה מרובה. על כן העיקר הוא לעמול על מהות ומטרת האכילה, ולשבר את האכילה כאכילה בהמית ולהפכה לאכילה יהודית, אלקית, שמטרתה, בפשיטות, לקיים את הגוף לעבודת הבורא. מקוה שעזרתי.