מספר שאלות

Ronanor

New member
מספר שאלות

שלום לכם

אני כבר הרבה זמן מתעניינת בתזונה, ואני טבעונית כבר שנה וחצי. הפורום הזה סיפק לי לא מעט מידע, אך יש מספר עניינים שעדיין אינם בהירים לי, ואף לא מצאתי עליהם הרבה תשובות מובנות (סליחה מראש על הכמות):

1. חומצה פיטית וחומצה אוקסלית - זה באמת כזה נורא? אילו מזונות עשירים בהם ואיך לנטרל? ובאופן ספציפי יותר - כמה השפעה יש להן השפעה על ספיגת סידן בטחינה?
2. האם אפשר לצרוך חלבון מלא מירקות בלבד? (כולל ירקות שורש כמובן)
3. מאז שאני טבעונית הבטן שלי נפוחה באופן תמידי ויש לי גזים. כנראה שזה עקב צריכת סיבים, אך הקושי שלי הוא הרבה יותר יומיומי, שכן אני אוהבת לנשנש ירקות ובכלל לאכול ירקות, ואני לא שמה לב לכמויות. יש לכם הצעות? יש מישהו שהתמודד עם מקרה כזה של בטן נפוחה וגזים? בכלל אני אשמח לשמוע איך משפיעה עליכם אכילת כמות גדולה של ירקות, זה תמיד סיקרן אותי. אתם שותים הרבה?
4. לגבי הנבטה - ממחקרים ברשת בעיקר אך גם קצת מחוצה לה, יש מידע סותר אודות משך זמן ההנבטה. העמדות: מצד אחד שהנבטה ממושכת הופכת את הקטנית לירק ובכך מחסלת את החלבון, לכן כדאי להנביט עד הופעת זנב קטן, מול העמדה הנפוצה שהנבטה הופכת את הקטנית לבעלת ערכים תזונתיים גבוהים יותר והיא יעילה יותר לעיכול. מה האמת?
5. בעקבות הנפיחויות שאני חווה בשנה האחרונה, כמו גם לחצים מהסביבה, עלו לי מחשבות על לחזור לאכול ביצים, זה המאכל שהכי פחות מפריע לי מוסרית (כמובן שאם בכלל אוכל זה רק ביצי חופש) אבל עדיין אני לא מסוגלת אפילו לחשוב על עצמי אוכלת ביצים. רציתי לשאול על ביצים דווקא מנקודת המבט הבריאותית - ממה שראיתי באינטרנט, אין ממש מקום שאומר שביצים אינן בריאות, להפך. האם יש נימוקים בריאותיים נגד אכילת ביצים? זה אולי יעזור לי לא להיות מוטרדת מזה שאני עושה משהו לא נכון לגוף שלי בעצם היותי טבעונית (חולשה ושינויים בהרגשה הכללית קשורים לזה).
6. בקשר לכמויות - אתם שמים לב לזה? נגיד, אני תמיד מודאגת שאני לא אוכלת מספיק חלבון משילוב של קטניות ודגנים כי אני כבר הרבה זמן לא בודקת ערכים תזונתיים ויתרה מזאת כשאני אוכלת תבשילים וקציצות וכדומה אני לא יודעת בדיוק אפילו איזו כמות מאותה קטניה/דגן יש בכל מנה. אני לא מצליחה להקפיד על אכילה מסודרת, וזה רק מקשה על זה.
7. האם אתם משגיחים על הימנעות מצריכה עודפת של סיבים תזונתיים? עד כמה צריכה עודפת עלולה לפגוע בספיגה של חומרים, ואילו?
8. אתם מקפידים על צריכת 1000 מ"ג סידן ליום? אני הפסקתי להקפיד על זה מאז שעברתי לטבעונות, אבל למעשה אין לי מושג אם אני מקבלת מספיק (מסיבות שונות - גם תפריט לא מסודר, גם לא ברור לי כמה מזה נספג, גם בגלל שצריכת ברזל עם סידן מעכבת את ספיגתו, גם מעצם העובדה שהסידן בבדיקות הדם לא מעיד על כמות מספקת בתזונה).
9. מהי כמות השומן המינמלית שאפשר לצרוך על איזו כמות של ירקות (כדי לשפר ספיגה של מרכיבים תזונתיים)?

תודה רבה מראש,
וסוף שבוע נפלא!
 

ladybug6

New member
היי, ברוכה הבאה


האמת היא שהרבה מהשאלות שלך הייתי מפנה לתזונאית שמבינה ומנוסה בתזונה טבעונית.
אבל ככה בגדול:
בעניין הגזים, נסי לבודד מאכלים כדי להבין מה הגורם. זה לא עצם הכמות של הסיבים, יותר סביר שיש גורם אחד (או יותר) שאחראים לזה. קטניות וירקות מצליבים נוטים לגרום לגזים יותר משאר המזונות למשל, וגם רגישות למזון מסוים יכולה לגרום לזה. הדרך הכי טובה לברר היא לנסות להוריד ולהוסיף מזונות או מאכלים ולראות מה גורם לזה.
באשר להקפדה יתרה על חלבונים, סידן וכו' - אני לא חושבת שצריך למדוד כמויות ולהקפיד ברמה הזו, אני רק חושבת שיש כמה כללים מנחים שאני באופן אישי משתדלת להקפיד עליהם - צריכה יומית של קטניות ו/או מוצרי סויה מועשרים, ומגוון של ירקות ופירות, טריים/מבושלים.
&nbsp
אין לי זמן להרחיב עוד כרגע כי אני חייבת לצאת אבל אני מקווה שיגיעו מומחי הפורום לענייני תזונה וירעיפו עלינו עוד קצת נתונים מבלבלים
 

Ronanor

New member
תודה :) אגב בקשר לתזונאית

מכירה אחת באזור תל אביב שאינה יקרה יתר על המידה?
חשבתי ללכת דרך מכבי לדיאטנית, אבל התור רחוק מאוד.. ואני מכירה אגב את הרשימה מאתר של גארי יורופסקי, אני מתעניינת יותר בהקשר למחירים, והאמת גם בקשר לדבר נוסף - אולי עדיף ללכת לנטורופתית? לא הבנתי לצערי את ההבדל (ולמען האמת יש גם תזונאים/נטורופתים/דיאטנים זכרים שודאי מקופחים מבחינה לשונית)


ולגבי העצות לבודד - ניסיתי בעבר, אבל לא ממש הצלחתי להבין מה הגורם לזה, כי באותה תקופה גם אכלתי פחות ועדיין נדבקה לי המחשבה שזה היה בגלל זה. או שאלו העגבניות שאני אוהבת כל כך
 

ladybug6

New member
אני לא במכבי אז אני לא יודעת, אבל

כאן יש רשימה של תזונאים/ות ומפורט בה מי עובד עם איזו קופ"ח וגם מה תחום ההתמחות:
http://veg.anonymous.org.il/dietitian-list
&nbsp
נטורופתיה עד כמה שאני מבינה זה טיפול באמצעות תזונה, התחום פרוץ ולא כל מי שעוסק בו באמת מבין מה הוא עושה.. לי באופן אישי יש נסיון רע מאוד עם מישהי שההמלצות עליה היו רבות וטובות, לפני הרבה שנים, בלי קשר לטבעונות בכלל. באותו זמן הייתי צמחונית והתזונה שהיא שמה אותי עליה בנסיון לפתור בעיה מסוימת לא ממש לקחה בחשבון את היותי צמחונית או את אורח החיים שלי באותו זמן וכתוצאה מזה ירדתי לתת תזונה ותת משקל בתוך זמן די קצר, וכמובן שהבעיה שניסינו לפתור לא באמת נפתרה (ואולי רק החמירה). אז אני הייתי נזהרת ולא סתם הולכת לכל אחד.
 
מצטרפת לעצה של פניה לדיאטנית

להערכתי מפגש חד פעמי.
מכירה מישהי מעולה מאזור רעננה, התמחות ברגישויות למזון.
אם מתאים, פני במסר.
(למען הסר ספק - זו לא אני
)
 

Ronanor

New member
תודה לכן


ladybug - יצרתי קשר עם דיאטנית מהרשימה, מקווה לטוב :) מצטערת לשמוע שהייתה לך חוויה נוראה שכזו עם נטורופתית, אני מניחה שיש ויש, אבל כמחוסרת המלצות אדבוק קודם כל בדרכי הדיאטניות.

ורדה - לצערי (וגם לשמחתי) אני גרה בתל אביב, כך שלא מתאים :/
 

vegetalien

New member
תשובות חלקיות.

1. לא, זה לא כזה נורא (אלא במקרה של מחלת כליות, אז כדאי לצמצם בצריכת אוקסלאט).
מזונות עשירים בפיטאט, כעקרון, הם כל המזונות המלאים שאינם ירק, פרי או פטריה. דהיינו, דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים.
מזונות עשירים באוקסלאט הם ירקות עליים ממשפחת הסלקיים (תרד/מנגולד/עלי סלק), ריבס, במיה, קקאו, קרמבולה, וכן מזונות נוספים (קצרה היריעה מלפרט את כולם), כגון טחינה מלאה או בטטה.
ייתכן מאוד כי ספיגת הסידן מטחינה מלאה נמוכה למדי, עקב תכולת האוקסלאט בעיקר, ועל-כן מוטב להסתמך על מקורות אחרים בתור ספק ראשי, כגון ירקות עליים דלי-אוקסלאט (ממשפחת הכרוב ודומיו, בעיקר), שעועית ירוקה, דלורית ו/או מזונות מועשרים (מוצרי סויה/סייטן למיניהם).
חלק מן הקטניות (כגון שעועית לבנה/גרגרי חומוס/פולי סויה) מכילות כמות מתונה של סידן, ושיעור הספיגה מהן בינוני. הן יכולות לשמש מקור משני.
אגב - גם מטחינה ומירקות סלקיים ישנה ספיגה כלשהי, אלא שהיא נמוכה למדי. מסיבה זאת לא כדאי להתייחס אליהם כמקור ראשי, אבל אין זה אומר שיש להתעלם מהם לגמרי.
&nbsp
2. הדבר אפשרי, בעיקר בצריכה מסיבית של ירקות בעלי % חלבון גבוה (ברוקולי, תרד, כרובית וכד'), אך מוטב לגוון בעוד מקורות. חבל להסתמך על ירקות כמקור חלבון ראשי.
אין לשכוח כי ירקות מכילים מעל ל- 90% מים (למעט ירקות שורש, שמכילים % חלבון נמוך), ועל-כן ישנו צורך בכמויות לא-קטנות על מנת להגיע לתצרוכת חלבון מספקת מהם בלבד.
לדוגמה, כדי להגיע לתצרוכת חלבון מלאה (לאדם ממוצע - 56 ג') מכרובית לבדה, יש צורך באכילת כ- 3 ק"ג ממנה (700 קלוריות).
&nbsp
3. אצלי הנפיחויות ירדו עם הזמן. מצד שני את טוענת שהדבר נמשך כבר שנה וחצי. לצערי אין לי ממש תשובה, חוץ מלנסות, אולי, להוריד כמויות של מזונות בעלי פוטנציאל לנפיחויות.
לדוגמה, יותר קטניות קטנות (עדשים/מש/אפונה) לעומת גדולות (שעועית/חומוס/פול).
יותר ירקות ממשפ' המורכבים (חסה ודומותיה) או הסוככיים (סלרי וכו') ופחות ממשפ' הכרוב (מצליבים - כרוב, ברוקולי, כרובית...).
זה עניין של ניסוי וטעייה.
&nbsp
4. לפי המעט שקראתי, קטניות מונבטות אכן קלות יותר לעיכול, ובחלק מהמקרים גם החלבון שלהן מתעכל ביתר-קלות. לגבי משכי-זמן וזמני הנבטה מומלצים, לצערי אינני בקי די בתחום כדי לדעת.
&nbsp
5. ביצים עשירות בכולסטרול, כ- 200 מ"ג כולסטרול לביצה. המלצת ארגוני התזונה היא לא לעבור את ה- 300 מ"ג כולסטרול ליום.
במקרה שלך נראה שלא תהיה בעיה (מלבד העניין המוסרי) עם צריכת ביצה אחת (או יותר נכון - חלמון אחד. החלק הלבן לא אמור להיות פרובלמטי בכל מקרה) ביום, כי זה יהיה מקור הכולסטרול היחיד.
עם זאת, אינני חושב שאכילת ביצה אחת ביום תועיל לך יותר מדי נגד החולשה, אלא אם תאכלי אותה במקום, נניח, מאכל דל מאוד בחלבון.
למה הכוונה? הכוונה היא שבמצב שבו ביצה מחליפה, נניח, שוקולד או דגני בוקר, ריכוז החלבון בתזונה יעלה ואת תראי שינוי לטובה.
ועדיין, אם הבעיה העיקרית היא חלבון, ניתן לנסות קודם להעלות את צריכתו ממקורות צמחיים, בטרם תפני אל הביצים כפתרון. אין לשכוח שביצה היא מאכל די דל מבחינה תזונתית, ויתרונו העיקרי הוא החלבון (כ- 7 ג' לביצה). ריכוז הוויטמינים שבחלמון אינו מרשים במיוחד, מלבד כולין, שכנראה אין צורך של ממש בכמויות גדולות ממנו.
&nbsp
6. כן, אני שם לב. זה די פשוט כאשר לומדים את זה במובן של מידות/כמויות. 100 ג' עדשים מבושלות במים מכילות כ- 9 ג' חלבון. אז אם אני לוקח כוס (כ- 200 ג') עדשים, ולצדן שלוש פרוסות לחם (כ- 3 ג' חלבון לפרוסה), אני מקבל כ- 27 ג' חלבון בפחות מ- 500 קלוריות.
את מוסיפה עוד קצת ירקות בצד, ואת מקבלת עוד גרמים בודדים, וכבר עברת את סף ה- 30 ג' בארוחה אחת.

&nbsp
7. לא. אדרבה, צריכת הסיבים שלי עוברת את ה- 100 ג' (לעתים 150 ג') ליום. לפי הידוע לי סיבים כשלעצמם אינם מונעים ספיגת מינרלים, אלא פיטאטים/אוקסלאטים שצמודים אליהם (ומכאן הבלבול כאילו סיבים הם האשם כאן).
ואם להסתמך על מקרה אנקדוטלי - לא חוויתי אנמיה כתוצאה מצריכת הסיבים הגבוהה שלי.
אין לשכוח כי לרוב, ככל שצורכים יותר סיבים, כך צורכים גם יותר מזונות מלאים, והם, בתורם, יותר ממפצים (בתכולת הברזל ושאר מינרלים) על כל "פגיעה" פוטנציאלית בספיגה. כך שיש מספר מִשְׁתַּנִּים שלא ניתן להפריד האחד מן השני.
&nbsp
8. כן. ע"ע תשובה ראשונה. רוב הסידן אצלי מגיע מקייל, כרוב/שעועית ירוקה/ברוקולי ודלורית. ביום שאני מקפיד על תפריט מלא ונקי, אני מגיע לכ- 1400 מ"ג סידן (לאחרונה קצת פחות, עקב עצלנות שלי).
&nbsp
9. אני חושב שחמישה-שישה גרמים של שומן יספיקו. ייתכן שישנם רכיבים שעשויים להיספג ביתר-יעילות עם כמות גבוהה יותר, אך יש לשקול את היתרונות מול החסרונות, וחבל לפוצץ בקלוריות רק בשביל לספוג עוד קצת לוטאין.
פתרון טוב הוא לפזר מעט אגוזים/גרעינים על הסלט, ולאכול אותו ביחד איתם. נניח, כ- 15 ג'. מובן שאפשר גם יותר, אם מתחשק.
&nbsp
ועכשיו יענו האחרים ויוסיפו עוד מידע, אני מקווה...
 

Ronanor

New member
איזה כיף של פירוט!

תודה רבה


1. עשית לי קצת סדר. עוד יש לי 2 שאלות בקשר לאוקסלאטים הארורים:
א. אפשר להפחית אותם בבישול?
ב. כתוב שיש בחלב סויה (http://www.rambam.org.il/Department...torials/Nephrology/Pages/OxalateFreeDiet.aspx) יש כמות גבוהה של אוקסלאט - זה קצת מוזר לי, אינני צורכת חל"ס אבל כן טופו - יש סכנה?
איני חושבת שאכלתי אי פעם דלורית, ובכרוב אני ממעטת.. בזכותך אני אוסיף אותם לקניות שבוע הבא :)

3. הנפיחויות זה יותר בחצי שנה האחרונה.. שנה וחצי אני טבעונית, זה לא התחיל מיד. לגבי הקטניות ניסיתי, אני מניחה שאנסה להגביל מזונות מסוימים.

5. הבנתי :) לא נראה לי שיש לי בעיה עם חלבון, פשוט התחלתי לחשוב על איזה מזון מן החי אני כן אהיה מוכנה לאכול על מנת להניא את רופאיי מלהזכיר את עניין הטבעונות שוב, וזה הדבר היחיד שעוד יכולתי לחשוב עליו, בגלל הטעם. יש לי חברה שאוכלת פעם בחודש בשר, אבל קשה לי המחשבה על כך (גם על לאכול ביצה למען האמת, אבל זה עוד אפשר איכשהו להסוות).

6. טוב כנראה שאני צריכה לשנס מותניים בעניין הזה.

7. מרגיע לשמוע. אני יודעת שזה מקרה אינדיבידואלי ובכל זאת גוגל מראה כל מיני דברים מפחידים על צריכת יותר מדי סיבים. אני מקווה שזה לא זה. אולי יש גם קשר לסיבים מסיסים/לא? נגיד - כשאתה צורך ירקות, אתה צורך קליפות? (אני מאלה שאוכלים קליפות גם בירקות ובפירות חיים כמובן אך גם בירקות מבושלים (דלעת/בטטה/סלק בעיקר)).

8. שאפו!
אני יודעת שפירטת בעבר תפריט, אבל תוכל לחזור על כמויות של כל אחד מהדברים שציינת לעיל? כדי שאבין כמה אני צריכה לאכול (ולהפחית כנראה, אני זוכרת שזה היה דיי הרבה, ואני חזרתי לאכול טופו לאחרונה) כדי לקבל כמות כזו? (סידן מקטניות אני מניחה שגם קצת יש לי).

9. אתה משער או שקראת איפה-שהוא? אני מניחה שאני אוכלת מספיק, אני אוהבת לנשנש זרעי דלעת בכמות שהיא בסבירות גדולה מספקת ואף מעבר לכך :)
 

vegetalien

New member
...

1. בישול מפחית מעט את כמות האוקסלאטים, אך בוודאי ובוודאי אינו מסוגל להוריד אותם לגמרי, רחוק מכך.
בסויה יש כמות מסוימת של אוקסלאט, אך שיעור ספיגת הסידן ממנה סביר, וממוצרי-סויה מועשרים (כמו חלב סויה) הוא אף עשוי להשתוות לשיעור הספיגה מחלב פרות (כ- 30% ספיגה).
לגבי טופו - טופו כשלעצמו מכיל כמות מתונה של סידן, וטופו מועשר מכיל כמות גדולה למדי.
צריך להוסיף גורם נוסף למשוואה - ככל שכמות הסידן שאת צורכת ברגע נתון גבוהה יותר - כך שיעור הספיגה פוחת.
ומדוע? מפני שזהו מכניזם הגנתי של הגוף - לא להכניס יותר מדי בבת-אחת, כי עודף-ספיגה של מינרלים עלול לגרום לבעיות (הדוגמה המוכרת ביותר - עודף ברזל).
&nbsp
7. כן, אני צורך קליפות של ירקות ושל פירות, בתנאי שהדבר מתאפשר. בין היתר, גם קליפות של דלורית, בטטה/תפו"א, גזר, מנגו, קיווי (מנהלת -
).
דווקא קליפות סלק הייתי מקלף. את אומרת שאפשר לאכול? סבבה! פחות עבודה בשבילי.

&nbsp
8.
. קילו דלורית (לפעמים טיפה יותר, לפעמים פחות. תלוי במצב הרוח), 200 ג' קייל/עלי קולרד, 800 ג' כרוב/ברוקולי/שעועית ירוקה.
&nbsp
9. קראתי במאמר כלשהו שדי בשלושה גרמים כדי לשפר ספיגה של ביתא-קרוטן, ובמקום אחר שחמישה חצאים של אגוזי מלך גם מספיקים בשביל לשפר באופן משביע-רצון.
מאידך, במאמר הנ"ל מצוין כי ספיגה מירבית של לוטאין מגיעה כנראה בתוספת צריכה של כ- 36 ג' שומן (324 קל'). זה לא-מעט.
אני מפעיל את שיקולי הבעד/נגד, ובשבילי מוטב ספיגה פחותה במידת-מה של לוטאין מאשר תוספת קלורית שאין לי צורך בה.
את אוהבת זרעי דלעת? הם באמת טעימים. אז פזרי במידה הרצויה לך ותהני.
 

Gidi Shemer

New member
אני רוצה ברשותך להתייחס רק לסעיף 5

בן כיסה הכל באופן יפה, כהרגלו בקודש.

לי אישית היה קצת קשה לקרוא את המשפט ״התחלתי לחשוב על איזה מזון מן החי אני כן אהיה מוכנה לאכול על מנת להניא את רופאיי מלהזכיר את עניין הטבעונות שוב״.

אני רחוק מלהיות אחד מאלו שטוענים שרופאים לא רוצים לרפא אלא להחלות, או שרופאים לא מבינים שום דבר ברפואה/תזונה/you name it.

אבל, וזה אבל גדול- הגוף שלך הוא הגוף שלך ואורח החיים שלך הוא זה שאת מחליטה עליו. אין שום סיבה בעולם שתוותרי על עקרון של אי-אכילה מהחי רק כדי להרגיש יותר עם הרופאים. היות ויש מספיק טבעונים שחיים טוב ובריא וגם כל ארגון רפואי מכיר בטבעונות כתזונה מלאה ובריאה (כשהיא נעשית נכון) אין שום סיבה שתחליטי שאת אוכלת ביצים לא בגלל שאת רוצה אלא כמעין ״פשרה״ עם רופאייך.

גילוי נאות- אני כן אוכל ביצים (מאד ספציפיות אמנם) כך שלא עניין אכילת הביצים הוא הקטע שמפריע לי. מגיע לך לקחת את ההחלטות על גופך.
 

Ronanor

New member
גיס חמישי

אני ממש לא מהאנשים שעושים כל דבר שרופא אומר, ואני קודם כל מקשיבה לעצמי. אבל, לאחר זמן רב שאיני חשה בטוב, ולאחר בדיקות שונות שלא הניבו קושי בריאותי נראה לעין, יותר ויותר חוזרים לעניין הזה של הטבעונות. המחשבה על לאכול כל מוצר מהחי - כתבתי אומנם לגבי בשר, אך גם עצם המחשבה לצרוך ביצה, הינה קשה לי מנשוא. עם זאת, חשבתי כי אולי שגיתי, ואולי עבור הגוף שלי נכון יותר לאכול מוצר כל שהוא מן החי. לכן העליתי את הביצים, זה עוד איכשהו אני יכולה להסוות. יש לי חברה טבעונית שצריכה מבחינה בריאותית לאכול פעם בחודש בשר, שמעתי על מקרים של אנשים שהפכו טבעונים וזה פגם בבריאותם. ברור לי שכל מקרה לגופו, אבל אחרי זמן מה זה החשד מתחיל להציק, ואיתו המחשבות. לא התכוונתי לאכול מזון מן החי למען רופאיי, ממש ממש ממש לא. התכוונתי לזה שההזכרות החוזרות של עניין הטבעונות (שאני לוחמת עליו כבר שנה וחצי - אני גרה בבית שהוא לא טבעוני בעליל עם הורים שאינם רואים בעין יפה את הטבעונות שלי) מצד רופאים, בני משפחה, חברים ומה לא, גרמו לי לחשוב שנית על האם אני עושה משהו מנוגד לגוף שלי, ואולי החולשה והמחסור בכדוריות דם אדומות נובעות מכך שאני טבעונית (כי את התפריט ניסיתי לשפר, כמה שרק יכולתי).

אחרי מה שבן (ותודה רבה בן) כתב לי, בין היתר על הביצים - אני לא חושבת שביצים זה העניין. אולי יש לי חוסר בסידן, ואני עכשיו מנסה תפריט שונה לכיוון זה. גם ההרגשה משתפרת באופן כללי, בדיקות טרם עשיתי.
בקיצור - לא התנסחתי כראוי. אני דווקא מהסרבנים, שהרבה פעמים עושים בעיות לרופאים, במיוחד עקב זה שאני לא מאמינה שכל אמרה שלהם קדושה. אני מכירה הכי טוב את עצמי.
 

Gidi Shemer

New member
מצויין

לא להיות טבעוני מסיבה שזה לא מתאים לבריאות שלך זה דבר אחד (רובם פה בפורום יגידו אולי שזה לא קיים, אני לא שותף לדיעה הזו). לא להיות טבעונית כדי לרצות מישהו זה כבר סיפור אחר, ואני שמח לשמוע שזה לא העניין.

קחי את ההמלצות שקיבלת פה, תנסי ליישם ונקווה שיילך טוב.

המון בהצלחה.
 

ladybug6

New member
ברור שיש דבר כזה שטבעונות לא מתאימה לבריאות

אבל לעומת מה שאנשים חושבים, אני לא חושבת שזה קשור למחסור בויטמינים או מינרלים אלא במצבים רפואיים חריגים שלא קשורים לתזונה אבל מחייבים תזונה מיוחדת (חולי כליות, לדוגמה, למרות שאני מכירה אחת שמתעקשת להיות טבעונית ומצאה פתרון, אבל זה מאוד אינדבדואלי כבר).
לעומת זאת יש גם מצבים רפואיים שמכתיבים תזונה צמחונית או טבעונית...
כך שכן, אנשים שונים זקוקים לתזונה שונה, אבל אני לא מאמינה שזה קשור למחסור במשהו. בשביל זה יש תוספים במידת הצורך, גם אם זה מרגיש "פחות טבעי" (זה גם לא "טבעי" לאכול יצור מעונה שנולד בפס ייצור במפעל ומקבל מלא אנטיביוטיקה וזרזי גדילה).
 

vegetalien

New member
אני יכול להסכים עם זה.

במלים אחרות - חורה לי החשיבה שיש אנשים ש"צריכים" בשר/חלב/ביצים. כלומר, צורך פיזיולוגי בהם.
לעומת זאת, אם המדובר הוא ברגישות-יתר למרכיבים שנמצאים יותר בצומח (עמילן, פרוקטוז, תאית, אוקסלאט, פיטאט וכד'), זה כבר משהו אחר.
אני אמנם הייתי רוצה להאמין שעם די שמיניות באוויר אפשר למצוא פתרון גם בלי מוצרים מן החי (וייתכן שזה באמת תלוי במידת המוכנות לשבור את הראש. בחלק גדול מהמקרים, אני מסייג), אך אני מבין שהעולם לא מושלם, וכל הפחתה היא מבורכת לעת-עתה.
 

Ronanor

New member
הכוונה לסעיף החמישי

(בתגובה הראשונה שכתבתי ל-vegetalien)
מן הבחינה שלא התכוונתי למה שכתבתי בפועל, מעין אויב מבפנים לרעיון הכולל מאחורי, למחשבה שהייתה לי כשכתבתי. אולי לא הכי מוצלח אבל אני אוהבת להשתעשע עם כותרות :)

ותודה! בעיקרון אני מאמינה שטבעונות היא תזונה בריאה, ושהיא טובה למרבית האנשים. אף על פי כן, כדי להיות טבעוני באופן בריא יש להקפיד על תזונה מתאימה ומסודרת, וזו התעסקות לא קטנה להקפיד על הכל - כך שגם מי שאוכל אוכל בריא יכול להרגיש לא טוב או לגלות שיש לו חוסרים.

מפני שאני מאמינה שצריך להקשיב לגוף - אני חושבת שלא לכל אחד מתאים להיות טבעוני. אבל אני לא יודעת אם העובדה שמי שניסה תזונה טבעונית הרגיש שזה לא טוב לגוף שלו נובעת מכך שהוא לא היה טבעוני באופן נכון או מתוך צורך של הגוף ברכיבים מן החי. אני לא יודעת מספיק לא על תזונה ולא על גוף האדם, ויש מלא פרמטרים מעורבים (גם פיזיים, גם גנטיים, גם פסיכולוגיים ומה לא).
 
זה ממש ממש ממש לא כזה סיפור כמו שנראה

נסגרים על תזונה טבעונית שטובה לך [עם דיאטנית, תוך כדי לקיחה בחשבון את כל הנתונים האישיים שלך], ואז פשוט מבצעים. אחרי שבועיים מתרגלים. דיאטניות [לפחות אלו שלי היו] לא אומרות "תאכלי מלפפון ורק עם קליפה ובדיוק בשעה שתיים", אלא נותנות מגוון מאכלים שניתן לאכול מהם ואפשר גם לשנות את שעות הארוחות ומה לא, ככה שגיוון לא חסר. אפשר להכניס בתפריט גם כמה דברים טיפה פחות בריאים פעם ב כשרוצים להתפנק, בגבולות הבריאות האישית שלך. ההורים שלי אוכלים תפריט קבוע [כלומר לא כל יום אורז, אלא כל יום דגן כלשהו לצהריים בצורה כלשהי] כבר עשרות שנים, וזה לא משעמם ולא קשה כי יש אינסוף גיוונים [פעם אורז עם ירקות, פעם אורז עם חמוציות וצימוקים, פעם פסטה, פעם קוסקוס וירקות, פעם לזניה, פעם קינואה...], כולה קווים כלליים.

עכשיו אם אצלך התפריט יהיה יותר נוקשה בשל בעיות בריאות ספציפיות זה קצת חבל אבל לא נורא, כי זה בכל מקרה היה קורה גם עם תזונה מהחי.

אם אוכלים נכון ואין בעיות כמו אי ספיגה של הגוף מראש אז לא אמורים להיות חוסרים. אם יש בעיות ספיגה בריאותיות אז לוקחים עליהן אחריות ולוקחים תוספים [שזה בכל מקרה גם אם אוכלים מהחי].

את התזונה שקבעתן יש לשנות אם יש שינוי רציני באורח החיים- אם את בהיריון או רוצה לרדת במשקל או מתחילה להתאמן באופן רציני או משהו. ואז שוב הולכים לדיאטנית ובונים תפריט חדש. זה באמת באמת באמת לא סיפור.
 
למעלה