מספר שאלות

[274]

מספר שאלות

שלום רב,
להלן מספר שאלות:
1. טכנָאי או טכנאִי? ומהו הכלל?
2. יהודיה או יהודית? ומהו הכלל?
3. כיצד מבטאים את המילה "אלקטורָט" בעברית?
4. שמונים וַשש או שמונים ושש (עם שווא)? כיצד מבטאים ומהו הכלל?

תודה רבה מראש,

 

[איתי שלר]

תשובות:

1. בעל המקצוע – טכנַאי (הזמנתי טכנאי והוא תיקן את המחשב). שם תואר – טכנאִי (= של טכנַאי. הוא עשה שימוש במכשיר טכנאִי). הכלל: בעל מקצוע: ־ַאי, שם תואר: ־אִי.
2. http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/07071104.aspx
3. לא ידועה לי חלופה עברית. רגילים לבטא e-lek-to-rat
4. אפשר שמונים וְשש ואפשר שמונים וָשש.
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D118.aspx

 

[sailor]

1. מגוחך

בעל המקצוע הוא גם בעל התאר (תעודה) וזה בלבול מח בלתי רגיל שהצבור לא יכול לעמוד בו, לכן לא תשמע כמעט טכנַאי (למעט בעלי שם משפחה טכנַאי - אני מכיר 2 דורות של משפחה כזו).

 

[איתי שלר]

הבנת את דבריי?

[אולי גם לא דייקתי לחלוטין.]
כשכתבתי שטכנאִי הוא שם תואר, לא התכוונתי לתואר אקדמי או לתואר בלימודי תעודה וכד' אלא לשם תואר כאחד מחלקי הדיבר.
טכנאִי הוא תואר שמשמעו 'של טכנאוּת'.
כך גם: החקלַאי השתמש בציוד חקלאִי.
קל ופשוט ואינו כרוך בבלבול מוח.

 

[sailor]

אצל הדוברים לא קים

לא חקלַאי ולא טכנאי באותו משקל אלא רק חקלאִי וטכנאִי לכל השמושים.
אני מבין אותך ולא מכבד את ההפרדה הזו, רוב הדוברים לא יבינו (או לא ירצו להבין) וימשיכו לחרוק את המקצועות, את בעלי התפקידים ואת שמות התאר.

 

[trilliane]

אצל הדוברים קיים גם קיים טכנAאי

ואני אומרת זאת בתור מי שעבדה לא מעט בשירות לקוחות שכלל לא מעט שיחות עם תלונות על תשובת הטכנַאי. ולפני שתגיד שוב שאני גרה במקום מיוחד וכו', אזכיר שזה היה שירות לקוחות, לא חברים שלי, ודיברתי עם לקוחות מכל סוגי האוכלוסייה. אגב, גם כשמתקשרים לחברה כמו הוט ויש תקלה הם מתאמים טכנַאי, וכך גם הטכנאים עצמם וכו' וכו'. אני לא טוענת שמעולם לא שמעתי טכנאִי; שמעתי גם שמעתי, אבל פחות.

 

[sailor]

את ואני חיים כנראה במדינות שונות

 

[הרהוט]

בעברית סדר המילים הוא: אני ואת. לא: את ואני.

תמיד "אני" תחילה.

 

[sailor]

התכונת בשפת מר כובע

בעברית מנומסת אומרים את/ה ואני.
דוגמאות: http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=975&wrkid=4668
http://www.taharlev.com/songs_selection_song.asp?id=58

 

[הרהוט]

ודאי שמעת על "חירות המשורר". שירים אינם דוגמה

 

[sailor]

אנחנו לא מדברים תנכית

ולא אומרים שבע ועשרים אלא עשרים ושבע, ורוב האנשים, לפחות אם הם מודעים ורוצים לכבד את הזולת אומרים אתה ואני ולא אני ואתה.
אתה יכול להשאר תקוע בתנכית, אבל זו לא השפה העברית העכשוית (או, אם תרצה, ישראלית).

 

[הרהוט]

אלה נימוסים אירופיים.

האם אתה מסכים עם טענתה של מרב מיכאלי שהעברית שוביניסטית, כי הצורה הבלתי מסומנת בה היא הצורה הזְכָרית?
האם תנקוט כפי שהיא נוקטת: "אין חולקת על כך ש..."?

טענת הנימוסים שלך גזורה מאותה קטגוריה שגזורות ממנה טענותיה של מיכאלי.
ולפני שאתה מגיב אוטומטית בתגובה הצפויה שלך - נשום נשימה עמוקה וחשוב.

 

[sailor]

המקור לא משנה

זו מוסכמה מושרשת בצבור הישראלי ומשתמשים בזה השכם והערב.
אתה לא חיב לקבל את המוסכמה, גם אני לא מקבל אוטומטית כל מוסכמה, אבל לשלול מה שנהוג ומקובל כאילו לא היה קים זו דפיקת ראש בקיר.
ואני לא מסכים עם מרב מיכאלי, ואין כל קשר בין השנים.

 

[sailor]

למעשה שתי האפשרויות מקובלות ונפוצות

והקדמת הזולת היא כיבוד הזולת.
קביעה נוסח "תמיד "אני" תחילה" היא אבסורד ולא תואמת את השמוש בהוה..

 

[הרהוט]

"הקדמת הזולת היא כיבוד הזולת"?

אני מקווה שברור לך שאין בקביעה זו אמת אימננטית. גם זו מוסכמה ככל מוסכמה אחרת.
למשל, בכינוסים למיניהם, הנואם החשוב נואם אחרון.

ובכן, מכיוון שמדובר בשתי מוסכמות - אני מבכר לאמץ לי את המוסכמה שהייתה נחלת העברית עוד מימי המקרא. איני רואה טעם טוב, או אפילו מספיק, לשנותה.

 

[sailor]

אתה רגיל יותר מדי לסכסך

דברים.
דברתי על שתי צורות נסוח ומוסכמה אחת.
זה שצורה אחת מופיעה גם בתנך, לא הופכת אותה לנכונה יותר מהשניה.
אתה כמובן רשאי לבחור כרצונך, אבל לפסול בטוי רווח זו נוקדנות שאין שכרה בצידה.

 

[הרהוט]

אני חש

בריכוך מה בקולך.
ודיי לי בזה.

 

[trilliane]

ממש לא בהכרח...

(ואני כותבת זאת מתוך הכינוס הפתוח של האקדמיה ברגעים אלה ממש, אגב

).

 

[הרהוט]

אני מפסיד שאני לא שם?

 

[trilliane]

יש הרצאות מעניינות, ללא ספק

מצלמים את כולן, מקווה שיועלו למרשתת.