מספר שאלות לד"ר דפני:

[ע שחף]

מספר שאלות לד"ר דפני:

1. היה והכלובים יוצאו לבסוף מהמפרץ, האם הנזק, בגדול, הוא בר-תיקון (למשל, באיזו מהירות תגיב אוכלוסיות הפיטופלנקטון לירידה בריכוזי הנוטריינטים ותשוב לגדלים רגילים)? האם ישנן בעולם דוגמאות לשיקום פגיעות דומות? 2. מה יהיה גורל המשקעים שהצטברו על הקרקעית? האם מנגנון 'פצצת הזמן' המתואר בדו"ח הועדה הבינלאומית יכול לאורך זמן גם 'לנקות' את הקרקעית מהמשקעים האנוקסיים? האם ניתן מלאכותית לסייע לטבע בטיהור הקרקעית ולזרז את התהליכים? 3. מהן הההשפעות ארוכות הטווח שעלולות לנבוע מהתערבות דגי הדניס שנמלטו מהכלובים באוכלוסיית הבר? 4. אם התשובות לשאלות הנ"ל חיוביות, האם ניתן לאמוד עלות שיקום כזו ( ולחלקה בין כל המזהמים: עיריית אילת, הנמל, קצא"א וכמובן חב' ערדג)? 5. מהן ההשלכות ארוכות הטווח של הישארות הכלובים במפרץ גם בעתיד על אוכלוסיות אלמוגים הדרומיות יותר, באזור הריף והמצפה? האם ישנו סיכוי שהפגיעה תנדוד דרומה? אם לא, האם לא עדיף לוותר על הקטע הצפוני של המפרץ ולהשלים עם הפגיעה ובתמורה לרכז פעולות שיקום בקטעים הדרומיים יותר? תודה, ובהצלחה לפורום החדש.

 

[בובי יואינג]

ועוד 2 שאלות:

כאדם רגיל שאינו בעל השכלה אקדמאית בתחומי איכות הסביבה או הביולוגיה הימית, ישנם 2 נושאים ששמעתי עולים מאנשי חוות הדגים ורציתי לשמוע את חוות דעת אנשי המדע: 1) מה לגבי התנודות העונתיות ברמות החנקן במים העמוקים שמצאה הועדה הבין לאומית, ואשר לא הצליחה להגדיר את מקורן? האם ניתן להצביע על קשר ישיר לחוות הדגים? 2) האם ניתן להשתמש בחקלאות ימית כדי לתקן את נזקי החקלאות הימית? לדוגמא: גידול סרטנים-צדפות-מלפפוני ים על הקרקעית מתחת לחוות הדגים?

 

[בובי יואינג]

תוספת שאלה?

ראשית - תודה על ברכות פתיחת הפורום - מקווים שבעזרתך ובעזרת שאר הקהילה נוכל לשנות ולהשפיע על עתיד המפרץ ואזור אילת. ועכשיו המשך שאלה למומחי הביולוגיה הימית: היה והיום יוצאו חוות הדגים מהמפרץ - האם לדעתך ולדעת כל מי שיודע / מעוניין לטפל בנושא, נושא זיהום המים יפטר? לא ניתן לחזור אחורנית ולהעריך את הפגיעה הנוספת של חוות הדגים במפרץ יחסית לשאר הגורמים המזהמים. אבל האם ניתן להעריך את הזיהום השארי משאר הפעילויות במפרץ?. לפי הדוחות זיהום חומרי דשן נובע גם מפעילויות קייט, גם מזרימת ביוב ועוד כנ"ל. מה להערכתכם יהיה מצב המפרץ לאחר הוצאת כלובי הדגים? זאת בהנחה שבעתיד הלא רחוק אכן ימצא פתרון להעברתם. ובהנחה שלא ניתן לדעת בודאות השלכות של הישארות במפרץ לאורך זמן (רק לשער) מקווה לתשובות

 

[jdafni]

תשובות לשחף ובובי יואינג

ראשית סליחה על ההצתה המאוחרת (אינני עוקב יום יום). להלן השאלות והתשובות, כמיטב הבנתי. 1. היה והכלובים יוצאו לבסוף מהמפרץ, האם הנזק, בגדול, הוא בר-תיקון (למשל, באיזו מהירות תגיב אוכלוסיות הפיטופלנקטון לירידה בריכוזי הנוטריינטים ותשוב לגדלים רגילים)? האם ישנן בעולם דוגמאות לשיקום פגיעות דומות? תשובה: אוכלוסיות של פיטופלנקטון מגיבות מהיום למחר. במצב רגיל, במפרץ אילת יש שפע דשנים רק לאורך של חודש ומשהו. מיד עם הערבול, כשמים רווי דשן עולים מהעומק, מתחילה צמיחה מהירה של פיטופלנקטון. בקיץ כשנגמר מלאי הדשנים, מתפתחת אוכלוסייה שונה של פיטופלנקטון – הנקראים פיקו-פיטופלנקטון, שהם זעירים יותר, והם מתקיימים על המינימום ההכרחי להם. הבעייה היא לא הפיטופלנקטון אלא האצות החיות בסימביוזה עם האלמוגים – שתופניות. אלה נמצאות בתוך רקמת האלמוג וניזונה מהשאריות החנקניות שלו, ומפרנסת אותו בתמורה. ממצאים הראו כי במצבי דחק – והעשרה חנקנית וזרחנית נכנסים לתחום הזה – האצות הללו נוטשות את האלמוג ויוצאות למים והאלמוג עובר הלבנה ומת. זהו מצב קיצוני שהגיעו אליו במערכות ניסוייות וטרם הגענו אליו בשטח, וזהו מן הסתם הגבול אל התהליך האל-חזור, כי שיקום אלמוגים שעברו הלבנה איננו תהליך מהיר. 2. מה יהיה גורל המשקעים שהצטברו על הקרקעית? האם מנגנון 'פצצת הזמן' המתואר בדו"ח הועדה הבינלאומית יכול לאורך זמן גם 'לנקות' את הקרקעית מהמשקעים האנוקסיים? האם ניתן מלאכותית לסייע לטבע בטיהור הקרקעית ולזרז את התהליכים? תשובה: אני לא מומחה בתחום זה אבל אעיר הערה כללית: בטבע בלתי מופרע יש מנגנונים המסוגלים לשקם את המערכת, בתנאי שנותנים להם צ'אנס. יש להניח שאפשר יהיה לאוורר את הקרקע כדי לסייע בחמצון הבוצה, למצות מהמים חומרים מזיקים וכו'. אני גם מניח שעודפי חנקן וזרחן יכולים להיעלם במשך הזמן, באמצעות פיזור בזרמים וניצול על ידי פיטופלנקטון. 3. מהן ההשפעות ארוכות הטווח שעלולות לנבוע מהתערבות דגי הדניס שנמלטו מהכלובים באוכלוסיית הבר? תשובה: לא ברור. לכאורה הם אמורים לא להצליח ברבייה כאן, ויש מחסומים כנגד רבייה בין-מינית, אבל בנסיבות שבהן יש העשרה בדשנים אי אפשר לנבא. 4. אם התשובות לשאלות הנ"ל חיוביות, האם ניתן לאמוד עלות שיקום כזו ( ולחלקה בין כל המזהמים: עיריית אילת, הנמל, קצא"א וכמובן חב' ערדג)? תשובה: אני מקווה שנגיע ליום שזוהי תהייה בעייתנו. מה שמפחיד אותי הוא שהזיהומים למיניהם – והכלובים אינם חזות הכל - עלולים, אם לא ייעשה משהו קיצוני, לגרום לאפקט מצטבר שבו הפסקת זיהום אחד לא תספיק ואז נגיע לחזות שחוזים לנו חקלאי הדגים – שסילוק הכלובים לא ישנה את המצב. 5. מהן ההשלכות ארוכות הטווח של הישארות הכלובים במפרץ גם בעתיד על אוכלוסיות אלמוגים הדרומיות יותר, באזור הריף והמצפה? האם ישנו סיכוי שהפגיעה תנדוד דרומה? אם לא, האם לא עדיף לוותר על הקטע הצפוני של המפרץ ולהשלים עם הפגיעה ובתמורה לרכז פעולות שיקום בקטעים הדרומיים יותר? התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, ולכן השאלה השניה מיותרת. תשובה ליואינג 1) מה לגבי התנודות העונתיות ברמות החנקן במים העמוקים שמצאה הועדה הבין לאומית, ואשר לא הצליחה להגדיר את מקורן? האם ניתן להצביע על קשר ישיר לחוות הדגים? תשובה: הועדה לא ביצעה מחקרים. היא הסתמכה על מחקרים קיימים. המנגנונים של רמות החנקן בעומק נבדקים מזה שנים רבות על ידי חוקרי המכון הבינאוניברסיטאי, ולהם מידע לא מעט בנושא זה. הקשר לחוות הדגים הוא נסיבתי. יש העשרה במים, הגורם המעשיר העיקרי כיום הן החוות. יש פגיעות במערכת הביולוגית של שונית האלמוגים. יש לה קשר עובדתי עם העשרה – כמו שאמרנו למעלה. המסקנה שהחוות גורמות לנזקים הללו היא השנויה במחלוקת. 2) האם ניתן להשתמש בחקלאות ימית כדי לתקן את נזקי החקלאות הימית? לדוגמא: גידול סרטנים-צדפות-מלפפוני ים על הקרקעית מתחת לחוות הדגים? תשובה: על כך עובדים מזה שנים אנשי המכון הלאומי לחקלאות ימית. הם עוד לא מצאו את הנוסחא כיצד לעשות זאת במערכת הפתוחה. במערכות סגורות זה יילך יותר טוב. לכן חשוב לפתח שיטות לגידול דגים בבריכות ביבשה.

 

[ע שחף]

תודה רבה

 

[siviva]

../images/Emo51.gif

מדברים על הצתה מאוחרת..