אני דווקא מאלו שהתברכו
בדחיית סיפוקים קלה מאד. יותר מכך- אין דבר שאני מתמכר אליו.
לדוגמא- ניסיתי פעם לעשן, התמדתי במשך חודשיים בערך, ופשוט הפסקתי ביום אחד בלי הרבה התנגדות פנימית (היתה אמנם נקודת דחף אחת שהיה צריך לעלות מעליה וזהו).
וזה לא אומר שאני נטול תשוקות, להיפך! אילו ידעת כמה נשים וכמה חוויות... ואילו עומקים החושים סיפקו... והתשוקות האינטלקטואליות, הרוחניות, והסיפוק שלהן, והסיפוק שבמשחק שבכל מעשי, והסיפוק שבאהבה! שגם היא תשוקה אדירה (וממנה אני נגמל ברגיל לאחר תקופה, כמו מכל התמכרות קלה).
באופן טבעי אני מנהל את התשוקות ולא התשוקות מנהלות אותי. אני מרשה לעצמי להתמכר מדעת לכל אוות נפשי כי אני יודע שיש ביכולתי לשוב לאיתני.
אני רודף אחר שיגעונות והתמכרויות ומחפש אותן בנרות כי אין תנועה מלבד תנועת התשוקה, ואין ברצוני להיות שום בודהא סטטי, שום ישות מופשטת, שום דבר מת. אני אנטי בודהא וכל השטויות של הרוחניקים הם מתחתי. אני נהנתן וגם חופשי מטבעי, בלי שום שיטה ושום אמונה.
ומדוע אני חופשי כל כך ומלא און תמיד? מכיוון שאני יודע שהכלא היחיד הוא אי רציה, אי תשוקה. אין ממה להשתחרר, אבל יש ממה להיזהר- מאי רציה. תמיד להשתוקק, תמיד לשמור על אש של חוסר סיפוק.
לא לפחד מאזהרות הפוריטנים למיניהם לבל תילכד באש התשוקה, להיפך! ללבות אותה, לתת לה ביטוי טהור יותר ויותר. לעולם לא להחניק אותה.
בתשוקה נמצאת מהותך, ידידי הטועה, המודח על ידי כוהני הדיכוי השרלטנים הכלומניקים, התשוקה היא מהות האדם, ורק דרך התשוקה ימצא לאדם ביטוי עצמי.
וביטוי עצמי הוא התשוקה הגבוהה ביותר, המלכה הטבעית של כל שאר התשוקות. אתה חי כדי לבטא את עצמך, וזה אולי נשמע לך יהיר לומר לך בשביל מה אתה חי, אבל יום אחד אתה עשוי לגלות בעצמך את מה שאני אומר- שאתה חי כדי לבטא את עצמך, אלא שאינך יודע זאת כי אינך מכיר את התשוקות שלך, כי כוהני הדיכוי השרלטנים הדיחו אותך נגדן, נגד עצמך והן מסתתרות באפלה, מודחקות ומוכחשות וכך הן מתעוותות ונעשות חולניות, וכשתביט בהן בטעות תראה עיוותים, ואז תקשיב לכוהני הדיכוי שמזהירים אותך מפניהן. כך הטעות תגביר את עצמה.
דרכך המוטעית היא דרך הדיכוי העצמי שמעוותת את התשוקות שבורחות לאפלה, וכך הן משמשות כ"הוכחה" לדרך זו. אתה מסכן, ידידי הטועה והמעוות... טרם למדת להשלים עם עצמך... אתה חושב ששיטה ומשמעת יתקנו אותך, אבל אתה טועה- הן יעוותו אותך עוד יותר. עליך לגלות את עצמך... עליך לגלות את עצמך... ורק אז תוכל לשלוט בעצמך, בלי שיטה ומשמעת.
דרך הגילוי העצמי, הביטוי העצמי, ולא דרך הכפיה העצמית... דרך שמעולם לא פסעת בה... דרך שאין לה גורו ואין סמכות שתורה לך אותה (סמכות היא אנטיתזה לכך).
אינך מבין את הניגוד, את שורש הניגוד בין הדרכים. דרכך היא דרך הכפיה שאינה מובילה לדבר מלבד עיוות עצמי. עד שלא תבין- גם אי אפשר להסביר לך דבר.
