מספר מילים

ינוקא1

New member
מספר מילים

על שעבוד וחופש.

אנו מתקרבים לחודש ניסן ולחג הפסח.
אחד הדברים החשובים להבנתי בסיפור ההגדה הוא שהמיתוס שלנו בנוי על היותינו "עם של עבדים" שיצא לחופשי.

יותר ויותר מחקרים מראים כי הצלחה מושגת באמצעות משמעת עצמית.
וניתן לנבא הצלחה עתידית בחיים ואפילו אצל ילדים קטנים , באמצעות מבחן פשוט הנקרא "מבחן המרשמלו" - הבוחן את רמת המשמעת העצמית של הילד.

האמת היא , שלמרות שעל פניו זה נראה "הפוך" מחופש , רק משמעת עצמית מביאה אל החופש האמיתי

כמו במבחן המרשמלו , החופש האמיתי זהו החופש לשקול דברים באופן בהיר אובייקטיבי וצלול , ולא ה"חופש" לנטות אחרי סיפוקים רגעיים.

עם ישראל היה בתחילת דרכו "עם של עבדים" - מסיבה זו בדיוק !
כדי להיות עם חופשי באמת , היה צריך בתחילת הדרך לסבול עבדות.
בתחילת הדרך היה צריך ללמוד "משמעת" מהי.
ורק לאחר מאות שנות שעבוד , כשה"עבדות" והמשמעת כבר היתה טבועה בנפשותיהם של עם ישראל , ה' הוציא אותם לחופשי.

החופש האמיתי הוא בעצם להיות עבדי האינסוף.
עבדים של עצמיותינו , במקום להיות עבדי פרעה.




גם למשה רבינו התורה קוראת "עבד ה'".
המשמעות היא שהוא היה מוליך את האינסוף בכל חלקיו - האנרגטיים , השכליים , הרגשיים והגופניים.
לא היתה בו "התנגדות" להולכה הזו , מחלקיו הגבוהים ביותר ועד הנמוכים ביותר , הוא הוליך את אור האינסוף.
במחשבותיו , בדיבוריו , במעשיו , בגופו הפיזי.
לכן גם פניו הפכו למאירות.

לכל אחד מאיתנו יש שעבודים שונים ודברים המגבילים אותו.
וכל אחד מאיתנו יכול לצאת לחופשי , אם רק ירצה בכך.

הדרך אל החופש היא לבקש להתמיר את השעבוד.

במקום להיות משועבד לדברים חיצוניים , משועבד לעבודה , לכסף ולחברה , לבקש להתמיר את השעבוד אל האינסוף.
ואז השעבודים עצמם הופכים להיות כרטיס היציאה אל החופש


נ.ב.
ושוב אני ממליץ בחום לראות את "מבחן המרשמלו" אם עדיין לא ראיתם ....
 
זאת ההתחלה

בוקר טללים הירווני ולפני דרך מלך
נבל וכתר חיברוני לשיר מעלות
עוד הגיגי הומים בי ולטיפת קרן שמש
חוט שרעפי גדע באחת
 

Mist2

New member
מבחן המרשמלו בעייתי מאוד בעיני

כמו רוב המחקרים הנערכים ע״י אנשים ישנים לגמרי...
 


אבל לפעמים כן רואים נטיות אופי או נטייה מקצועית בילדות ראיתי על זה סרט וכן ראו למשל ילד שבוא נאמר רס"ר קטן לידו דייקן פדנט מדוייק עד כאב לא אוהב סטייה של מילימטר וכדומה. עם זאת אנשים משתנים כל הזמן.
 
אבל אהבתי את ההבעת סבל של הילדים מול המרשמלו

אבל טוב זה כי סבל של אחרים הרבה פעמים מצחיק אותי.
אני קצת רעה.
 

Mist2

New member
כי כרגיל המסכנות לא נכונות

שוב פעם זבוב ללא כנפיים לא שומע...
 

Mist2

New member
שמעתי לפני שבועים שלוש על מבחן המרשמלו

דיברו על כך ברדיו בפאטוס גדול, והתלהבות.
אז בדקתי גם ברשת, וקראתי על כך.
המסכנות עליהן הם מגיעים לגמרי לא קשורות לניסוי.
וזו מהסיבה שהם לא מבינים איזה תפקוד יש ביכולתו להתאפק, ואיזה תפקוד לא יכול כלל להתאפק.
המסכנות בסוף, שהאנשים שבתור ילדים הצליחו להתאפק הם אנשים מוצלחים ומאושרים יותר, זו מסכנה די מפגרת, מסכנה זו נשענת על חוסר הבנה ודמיון.
 

Mist2

New member
עוד משהו

באחד המקומות שקראתי, היה את העניין של המוח הקדמון והפרימיטיבי, שלדעתם זה הוא המוח שמשתוקק למרשמלו ולא יכול להתאפק.
והמוח שאנליטי שבני אדם פיתחו וכך הם נבדלים מחיות הוא זה שיודע להתאפק.
&nbsp
לאמיתו של דבר זו שטות, כי את שתי התפקודים במקרה זה, מבצע אותו מוח שהם מכנים מוח קדמון. ההבדל רק בכך שלאותו מוח יש תפקודים שונים וחלק ממנו אחרי גם על אותה התאפקות, מהסיבה שהוא יודע שאם יתאפק יקבל יותר.
אותו חלק נמצא גם בחיות, לפחות ביונקים.
לדוגמה: להקת לביאות היוצאות לצייד, יודעות להתאפק ולא לזנק על הטרף עד שהוא נכנס למלקודת שהן יצרו לו.
או טורפים אחרים יודעים להתאפק ולהמתין בסבלנות ולא לזנק על הטרף, עד שהם מזהים את הטרף המושלם, כלומר הזקן, הצעיר או החלש.
ויש עוד אין ספור דוגמאות, כיצד חיות שונות יודעות ״לתכנן״ פעולות מורכבות.
לא מדובר בפעולה שכלית, חלק זה אינו קיים אצלן, מדובר באותו מוח הקיים גם אצלנו המכונה בידי אותם מדענים מצחיקים המוח הקדמון והפירמיטיבי...
 

ינוקא1

New member
אני מקבל את המסקנות

שלהם.
&nbsp
לדעתי , אתה צודק בכך שבשני המקרים לא מדובר על "תפקודים גבוהים" , אלא ב"על מנת לקבל פרס" בדרגה זו או אחרת.
&nbsp
ועם זאת , גם ב"על מנת לקבל פרס" יש דרגות שונות :
&nbsp
מישהו שיש לו משמעת עצמית , גם אם היא "על מנת לקבל פרס" , בסוף יהיה לביאה היוצאת לצייד.
ומי שלא , בסוף יהיה סתם כבש.
&nbsp
גם מנסיון חיי הדל , משמעת עצמית והתמדה זה אולי הדבר הכי חשוב להצלחה - בכל תחום.
 

Mist2

New member
זו לא משמעת עצמית

משמעת עצמית היא דבר מה שהאדם חייב לעבוד עליו כדי לפתח אותו.
כאן מדובר בתפקוד שקיים ופעיל מהיום הראשון שלנו.
ההבדל הוא שישנם אנשים שהתפקוד הזה יותר דומיננטי, ואצל אחרים דומיננטי חלק אחר.
 

Mist2

New member
נותן

לשבת בכיתה בתשומת לב, ולא לשוחח עם ילדים אחרים.
להכין את כל שיעורי הבית.
לסדר את המיטה בכל בוקר.
לסדר את החדר.
שליטה יחסית, על רגש שלילי, כגון עלבונות ועוד.
ועוד הרבה...
 

רגלים

New member
מן הפח אל הפחת?

היצרים אלו הם המושכים בחוטים. כל כמה שינסה פינוקיו
להשתחרר מהם, הוא בובה מעץ, על חוטים.
אז מה יכול להיות אם כן השיחרור? אולי השיחרור מאשליה.
האם זה אומר שאדם משתחרר מהפחד? מהרגש? מהיצר ?
לא בהכרח....
 

ינוקא1

New member
כן , משתחרר מהפחד למשל.

קח למשל מישהו שיש לו איזושהיא "פוביה" , והוא השתחרר ממנה.
מישהו שיש איזושהיא טראומה בעברו שקובעת את התנהגותו , והוא השתחרר ממנה.
מישהו עם אובססיות ומחשבות טורדניות , והוא השתחרר מהם.
מישהו עם דיכאון , והוא השתחרר מהם.
מישהו שעושה דברים שהוא שונא בגלל פחד , והוא משתחרר מזה.
מישהו שהשתחרר מאמונות והרגלים שונים , למשל פנאט דתי שלמד לראות דברים אחרת.

ועוד ועוד ועוד.
אני חושב שכיסיתי כאן חלק נכבד מאוכלוסית העולם.

האם כל אלו אינם חופש
 

רגלים

New member
יש פוביות ויש פחדים

זהו אותו הרגש, אלא שבמקרה אחד מצדיקים אותו ובמקרה שני לא.
יש אובססיה ויש מחויבות, נחישות, התמדה.
יש מחשבה טורדנית ויש עניין שאדם עסוק בו כל הזמן (כמו חלק נכבד ממשתתפי הפורום).

אפשר כמובן לדון על כל עניין ודבר, אבל העניין הוא שכל הסוגים הללו של חופש זהו עניין של חופש יחסי, אבל למעשה יש כאן מצב של מעבר מהפח אל הפחת. מסוג אחד של שיעבוד לסוג אחר. את האחד אתה יכול לשלול
ואת השני לחייב.
 
למעלה