מספר דברים

מספר דברים

1.אני בתחילת דרכי כצבעונית- התחלתי לקנות גבינת טופו והיום קניתי שוקו סויה (לא רע- אבל קצת חסר טעם) והיום לא קניתי גלידה שנורא רציתי! 2.אני עוד מעט מסיימת את דרכי כצבעונית. בעיקרון רציתי להתטבען בגיל 18 בגלל הגדילה וכו, אבל אני לא יכולה לחכות כמובן שאתגעגע לשניצלי ברוקולי וכרובית המעולים- שדחסו לתוכי גזר בלי שהרגשתי... ויהיה קצת קשה לבדוק מה המרכיבים בכל מוצר, אבל חפיף 10
3.בעיה- פעם אמא שלי הכינה פיצה. בכדרך אגב אמרתי לה "את יודעת שמתישהו אני אהיה טבעונית.." והיא התחילה להגיע למצב של את נורא קיצונית ומין לחץ והיסטריה. כשקניתי את השוקו סויה אמרתי לה שזה מטעמי בריאות. איך משכנעים את ההורים, כשאני אגיע למצב בו אני מוכנה נפשית להיות טבעונית? תודה
 

Neta558

New member
אני שוב מפנה למאמר...

מהיום אני לא אוכלת בשר. אבל בכלליות, אין דרך אחת לשכנע הורים. אם הם מתענינים ב"למה" אז לשבת ולהסביר להם כמה שהנושא חשוב לך. אם הם דואגים לבריאות, אז לתת להם מאמרים, להראות ידע ודאגה שלך בנושא, ללכת איתם לתזונאי...וכו'. והעיקר-לא לתת הבטחות שלא עומדים בהן.
 

Neta558

New member
קראת את המאמר?

או רק את הכותרת? זה מאמר שמתאר בצורה פשוטה מצבים שונים של התמודדות עם ההורים בעקבות החלטה על המנעות מבשר או ממוצרים מן החי בכלל. הנקודה היא לא אם מדובר בצמחונות או בטבעונות, אלא הדרך בה מדברים על זה עם ההורים והדרך בה מתמודדים עם מצבים שונים שנוצרים בעקבות היחס של ההורים לנושא.
 

Neta558

New member
זה לא לחש קסמים

אין תסריט שצריך לדקלם להורים. בסופו של דבר, כל אחד צריך למצוא את הדרך להתמודד עם ההורים שלו לפי איך שהוא מכיר אותם, לפי מה שמתאים לו ולפי מה שהוא מוכן לעשות. יש מי שלא ילך נגד ההורים בכלל, יש מי שיסדר את זה איתם ויגיע להבנות שונות (זה יכול להיות הסכם ללכת לתזונאי במקביל, לבשל לבד או פשוט-קבלה הדדית) ויש מי שיאכל לבד בבית כל עוד לא יסכימו להכיר בטבעונות שלו. וכמובן שבין כל אלה יש עוד אין ספור אפשרויות...
 

hilase2

New member
אין הרבה מה לעשות, צריך להבליג

על ההערות. אמא שלי גם לא נלהבת מטבעונותי, ומוצאת כל הזדמנות להזכיר לי את זה (כמו השבוע שאני חולה, ואז היא אמרה שאני לא אוכלת כמו שצריך ובגלל זה אני חולה.. ) אפשר וכדאי לנסות לדבר על זה. אני שאלתי את אמא שלי למה מפריע לה כ"כ - הסברתי לה שאני רואה בטבעונות דבר חיובי, והנכון ביותר בשבילי. הסברתי לה שאני קוראת חומר על תזונה, הולכת לבדיקות דם תקופתיות מאז ומעולם, וגם לדיאטנית קבעתי תור. כנראה שלא זה מה שהפריע לה : היא אמרה שהיא חושבת שזה צעד קיצוני, והשוותה את זה לחזרה בתשובה. מה שהפריע לה היה שהיא רואה בזה שיגעון או התנהגות חריגה. אז אין לי הרבה מה להגיד לה - נכון, זה חריג. אבל הלוואי וזה לא היה.. תלונות נוספות שהיו לה הן שזה הורס לה את הכיף לבשל - שאני לא אוכלת מהחמין כי יש בו בשר או דברים דומים. אז סיכמנו שהיא תשים את הבשר בצד אחד, ואני אוכל מהדברים בצד השני של הסיר, מהחיטה שמבושלת בשקית משלה, וכו'.. זה לא אופטימלי, אבל תיאלצי לעשות ויתורים כדי לשמור על שלום בית, אין ברירה.
 
חחח- הזכרת לי משהו...

החזרה בתשובה- אני התחלתי לשמור שבת... אני לא אספר על התגובות.. אבל למה קיצוני?
 
למעלה