המכתב של משה שוקד רלבנטי כאן:
התנתקנו מהמציאות שרון הוא כל יכול - בונה והורס, מצהיב פנים ומחייך, מלכד ומפורר. לא היה לנו ראש ממשלה נמרץ כמוהו מאז בן-גוריון. הוא הביס את המצרים עת חצה את התעלה במלחמת יום הכיפורים. הוא גם הביס את ישראל השפויה עת חדר למתחם הר הבית ובכך סיפק עילה לאינתיפאדה השנייה. ההתנתקות שלו מעזה, ספק אם תתרחש, אבל ההתנתקות של כולנו ממציאות החורבן שמסביבנו הינה עובדה. בעקבות הקסאמים (הרוגטקה של החלשים) משוטטים הטנקים שלנו בעזה, עשרות מבוגרים וילדים נהרגים ונפצעים שם, בתים נהרסים, בוסתנים נעקרים. על כל חמאסניק שמחסלים בכישרון טייסינו, ממתינים במקומו עשרה חדשים. במערב הפרוע שלנו, מתרומם כחטוטרת הפלא השמיני של חומה מתפתלת ושודדת, מתנחלים חמומים יורים בשכניהם הפלשתינאים, ואת המסיק אנו גוזלים מבעליו הן בהילולת מתנחלים והן בחסות השיטור הממלכתי המגן עליהם. אבל אנחנו מנותקים מכל זאת. הישראלים ממשיכים לנסוע לחו"ל וגם לסיני ישובו. בכנסת דנים כרגיל בקואליצייה שהיתה ובזאת שתקום, או לא תקום, במקומה. אך משהו זז שם: עובדי הניקיון עוברים בחינות התאמה לתפקיד וחלו כבר שיפורים ניכרים במזנון החכ"ים. כולנו ביחד, פשוטי העם ושועיו, מנותקים מחזיון האסון שמסביב. כמה טוב, הצלחנו לחסל כל מועמד למנהיגות פלשתינאית. נותרה רק הדרך הקצרה למחיקת הטרדן במוקטעה. חזונו של יועץ הסתרים של המלך שרון הולך ומתגשם: עם ובלי הניתוק בעזה, לא יהיה כל הסדר עם הפלשתינאים. נפלא. ההישג הגדול של שרון, של המתנחלים, של עוזי לנדאו וחבריו "המורדים", הולך ומתגשם בהתנתקות שלנו מהמציאות. הוכחנו קבל עם ועולם שאין לנו כל השפעה על המתרחש בארצנו. מפלגת העבודה הפרגמטית לדורותיה, מנוהלת על ידי מנהיג מעידן שעבר מן העולם. מפלגת מרצ הלוחמנית נותרה מפלגה של מלים נשגבות עבור קהל שאינו מכיר את המלים ואינו מצביע עבורה, ועל תקוות שינוי שצמחה משום מקום, יעיד יוסף פריצקי. שלום לך מציאות קשה. נמשיך לאכול, לעבוד, לאהוב, לקבור את מתינו, להצטדק בקורבנות השואה ולהתנחם באשמת אירופה. כמו בימי גולדה העליזים, אנו מחכים לחיבור הטלפון למציאות - עד יום הכיפורים הבא. משה שוקד תל אביב