מספיק לרחם עליי

[חוזר בלי תשובה1]

מספיק לרחם עליי

עכשיו אחי אחותי וגיסי מרחמים עליי. הנפש התועה והטועה. אז מה אם סיפרתי להם כרעם ביום בהיר שאני לא מאמין באלוהים. למה צריך לרחם עליי? הם לא מבינים שככה יותר קל לי? כרגע אני כותב מהפלפון אז אין לי כוח לכתוב איך ולמה פתאום סיפרתי להם. מי שרוצה לדעת יכול להתקשר. הטלפון שלי הוא @@@@@@@@ או להיעזר בסבלנות עד שאספר. בכל אופן, זה שספרתי להם שיפר את מצב רוחי.

 

[לחוד]

@@@

אתה משתמש בסלולר לא כשר! ספר ספר כבר.

 

[חוזר בלי תשובה1]

להיאזר

 

[עץ שתול]

לא!!! אתה רציני???

האמת היא שאני כבר ארחתי את זה כבר ביום שלמחרת**** ונדמה לי שגם כתבתי לך... נו...שוין.... מה אומר ומה אספר, פלא שהרבנים אסרו את האינטרנט הזה?

 

[חוזר בלי תשובה1]

אתה מריח מרחוק אתה

אני דווקא לא חשבתי שזה יקרה. אבל לאחרונה אלוהים קצת מרגיז אותי (איזה כבוד לקרוא לבני אדם אלוהים). וכשאני מתרגז, אין לי שליטה כל כך. זה לא שכשאני מתרגז אני לא חושב, כשאני מתרגז אני מעיז לספר על דברים שכבר חשבתי מזמן והסתרתי. נראה לך שסתם עפתי מתלמוד תורה אחד, נזרקתי מישיבה קטנה, נזרקתי מישיבה גדולה?

 

[עץ שתול]

לא, זה רק הריח של הבירה../images/Emo8.gif

 

[האנוס החרדי]

יפה לך

אם אתה במצב שיכול לספר את זה מצבך טוב...

 

[חוזר בלי תשובה1]

יפה לי? אולי זה אומר

שזה מעיק עליי הרבה מדי? מאז שנולדתי הייתי אומר הכל. היו מוציאים אותי מהכיתה וכשהייתי חוזר הביתה, במקום לספר שהיה מעולה, הייתי מספר להורים שלי שהוציאו אותי. קשה לי להרגיש שאני מרמה מישהו שמצפה ממני. גם אם אני חושב שהציפיות הם לא לעניין, אספר לו שאני לא עומד בהם ולא ירמה גם אם הוא בעצמו אין לו דרך לדעת. עצם העובדה שאני יודע כמה יכאב להורים שלי לדעת שאני לא מאמין, גורמת לי להרגיש שאני עובד עליהם כשהם לא יודעים את זה והם חושבים שאני כמוהם. הקושי שלי לחיות בהסתר מהם, גדול מהקושי שלי לספר להם. אני גם לא חושב האם אני במצב של לספר או לא. אני חושב שלפעמים אדם צריך לקבוע עובדות בשטח, ואז לראות לאן זה ייקח אותו. אם לא אנסה לא אדע. אולי הם בכל זאת יקבלו אותי (במיוחד שכרגע אני רוצה לגדל את ילדיי כדתיים)? לפעמים הפחד מהלא נודע כל כך מעיק, שאני מעדיף להציב עובדות, ולהכריח את עצמי לראות לאן זה מוביל. יכול להיות שאפסיד מכך. אבל הנפש צריכה מרגוע. ואני לא אחד שמסוגל לחיות בשקר. אם יש משהו שמישהו צריך לדעת עליי, הוא יידע מיד. לא כי אני לא יודע להסתיר. אני יודע טוב מאוד. אני לא מסוגל נפשית ואני נשבר. דווקא דברים קטנים קל לחיות אתם בשקר. אבל דברים גדולים, כגון שאני לא מאמין, אני לא מסוגל שלא לספר לקרובים אליי שאני אוהב, כמו המשפחה שלי. מבחינת העולם דווקא לא אכפת לי שיחשבו מה שבא להם. עד כאן חפירה מס'...... של חוזבל"ת

 

[רותם 36]

זה מראה כמה אתה מוסרי

כי אם לא , אז לא היה אכפת לך מכלום והיית עושה מה שבא לך אם הבנתי נכון זה לא שאתה בועט בכל דרך החיים הישנה אלא עושה תהליך הדרגתי. אולי כפי שאתה אומר נכון לקבוע עובדות בשטח ולראות את התגובה המתקבלת. לפעמים אנחנו פוחדים ממשהו מסויים ואז עושים אותו ומגלים ש"שהשד לא נורא כ"כ "

 

[חוזר בלי תשובה1]

מחשבתית זה היה הדרגתי

מעשית? שבוע שעבר החלטתי לחלל שבת. לפני זה מעולם לא חיללתי שבת. אי אפשר לקרוא לזה כל כך הדרגתי. אם החלטתי שאני לא דתי, אז אני לא.

 

[רותם 36]

נכון

אבל לא יצאת עם שלט "אני מחלל שבת " ולא הטחת את זה בפנים של היקרים שלך ההורים והמשפחה . הם לפי מיטב הבנתי עדיין חושבים שאתה מקיים את השבת . עכשיו, אתה יכול להמשיך ולחכות "עד שתיתפס וזה יקרה באחד הימים , או לנסות לטפטף להם בהדרגה ולספר להם על השינוי שחל בך. הרי את הילדים אתה מגדל כדתיים ולא "מוציא אותם בשאלה ".

 

[חוזר בלי תשובה1]

תראי

אני לא אספר להם שאני מחלל שבת, כי זה יוכל לגרום שהם לא ירצו לאכול אצלנו וכדו'. זה לא שאני משקר ומשחק אותה דוס. כמו שהם לא שאלו אותי עד היום מה אני עושה בכל רגע נתון, גם היום הם לא ישאלו. הם פשוט יראו אותי בשבתות ובמשך השבוע לבוש כדתי (חרדי מודרני אם נדייק) ויניחו לעצמם שאני שומר שבת גם בשביל הילדים אפילו שאני לא מאמין. זה שביני ובין עצמי אני רואה ארץ נהדרת או פותח מחשב בשבת ישרוף כנראה את כל הגשרים. כרגע מספיק לי שהם ידעו שבתוך תוכי אני פשוט לא מאמין. ככה הם לא ישגעו אותי על דברים אחרים (תלמד דף היומי, שאשתך תתלבש יותר צנוע וכו') ולא ארגיש שאני מרמה אותם לחלוטין.

 

[האנוס החרדי]

וואו,אני מעריך מאוד את מה שכתבת

אכן קשה מאוד לחיות במצב שאתה יודע שאתה עובד על הסובבים אותך, ועוד יותר קשה לחיות במצב שאתה יודע שאם היו יודעים מה אתה באמת היו חשים כלפיך בוז וסלידה.אך עדיין אני אומר לך ששפר גורלך.א. כי אתה יכול לספר על עצמך ולו רק בגלל שאתה יודע שמה שלא יהיה עם אלה שתספר להם אשתך תמיד תהיה לצידך ולא תישאר בודד בעולם. ב.שפר גורלך כי אתה במצב כמו שכתבת שאתה לא יודע מה יהיה התגובה של הסובבים אותך אם תספר להם על עצמך יש כאלה שיודעים טוב מה תהיה התגובה... תגובה רעה מאוד!אז יכול להיות שגם המצב של לחיות בשקר הוא מצב רע מאוד,אז מה עושים כשנאלצים לבחור בין שני מצבים רעים?או שלא בוחרים ונשארים או שמנסים למזער נזקים... אז אכן שפר גורלך...תשמח.

 

[חוזר בלי תשובה1]

אלוהים עדיין קצת אוהב אותי

סגדתי לו חלק לא קטן מחיי.

 

[האנוס החרדי]

אוו אלוהים...

אל תתאהב בזה שהוא אוהב אותך...הוא די מכוער...

 

[סוג ב]

אני מחייגת

אבל האתר לא זמין. תעדכן לכתובת נורמלית. פליז. אני רוצה לדבר איתך.

 

[חוזר בלי תשובה1]

אם את רוצה

את יודעת איך