מסע, פרק מספר 30
פרק מספר 30 מים סוערים יום ד´ 01:30 כשהגיע יהושע קרוב אל שובר הגלים של נמל עקבה הוא כבר היה במצב של כמעט אפיסת כוחות. הלילה הסוער, המים הקרים, ארבעים שנותיו והשחייה הארוכה על פני כמעט שני קילומטרים, בזרמים חזקים, הקשו עליו מאוד. לולא גלגל ההצלה של סירת הקטמראן הוא לא היה מצליח לחצות את שני הקילומטרים. אלירן שחתה לצידו כל הזמן. יהושע כבר רצה לעלות על שובר הגלים אולם אלירן סימנה לו לשלילה והמשיכה לשחות תוך שהיא פונה שמאלה ושוחה לאורכו. דומה ששובר הגלים הלך והתארך עד אין סוף. הרגשה של חידלון השתלטה לפתע על יהושע שהיה במרחק של כעשרים מטרים בלבד משובר הגלים והיה מוכן להסתכן בעלייה עליו, למרות גלים גבוהים שהתנפצו עליו. אלירן הבחינה כי ליהושע קשה לקבל את החלטתה ולפיכך התקרבה אליו, נצמדה אליו בגופה לרגע וחיבקה אותו, מציצה בעיניו בדאגה. היא סימנה לו באצבעה לנוע אחריה ולא לוותר. גם לה היה קר מאוד ושיניה נקשו באפילה. עברו עוד עשרים וחמש דקות של כאב פיזי ומאמץ מנטלי אדיר מצידם עד שלפתע חתכה אלירן ימינה, מושכת בידה האחת את הגלגל ועימו את יהושע, מתקרבת לשובר הגלים. יהושע מיהר בשארית כוחותיו לשחות אחריה, נשען בזרוע אחת על גלגל ההצלה ועוזר לה לחתור בידו הפנויה לעבר הסלעים. במפתיע, מצאו עצמם השניים במקום בו הזרמים היו חלשים והגלים זעירים. הם עלו על שובר הגלים, מוצאים עצמם בינות סלעים גדולים. יהושע התהפך ונשכב על גבו בין שני סלעים שטוחים, מתנשם ומתנשף בכבדות. אלירן גחנה לבדוק את הפצע ברגלו. מאז ריפאה אותו בכוחה הלך והצטמק הפצע ובתוך כשלושה ימים כבר נקרש לגמרי. בסופו של דבר, ידעה, יישאר מהפצע המכוער רק צלקת קטנה ובלתי מורגשת. אלירן החביאה את גלגל ההצלה בין שני סלעים בנקודה שחשבה לנקודה מתה למי שמסתכל ממרומי שובר הגלים. לאחר מנוחה בת דקות ספורות קמה אלירן. הרוח שנשבה על גופם הרטוב הקפיאה אותם והכריחה אותם לנוע הלאה. היא התקדמה לעבר חלקו העליון של שובר הגלים, שם הציצה בזהירות לעבר תוכו של הנמל. העובדה שהמלחמה הסתיימה ואילת התרוקנה מישראלים מצאה את נמל עקבה רדום וללא שמירה. השעה היתה אחת וחצי אחרי חצות. זרקור בודד טייל בחשכת הלילה ממגדל שמירה בודד שניצב מרחוק. הזרקור סרק את שובר הגלים והרציפים בתנועות מדודות וקבועות. לעתים, התעכב הזרקור זמן מה על נקודה מסויימת ולעתים, ניתר כפרעוש מטורף מצד לצד. אלירן הסתובבה אחורנית וסימנה ליהושע לבוא אחריה. בזהירות הם עשו את דרכם וטיפסו מעל השובר גלים, משם ירדו בזהירות על הסלעים ממולם וגלשו למים שבצידו הפנימי של הנמל. משבי הרוח כמעט והקפיאו את גופם החשוף מחוץ למים, אולם כשחזרו לשחות במים שבתוך הנמל כמעט והרגישו חמימות עת כבמטה קסם נעלמה הרוח. אלירן סימנה ליהושע בידה לעבר נקודה לא מזוהית בחשכה, משם ניבטו צלליות של יאכטות וסירות מפרש. הם שחו מספר דקות נוספות עד שהתקרבו למעגן. שוב הצביעה אלירן לעבר סירה לבנה שעמדה בין סירת מנוע אפורה ומגושמת לבין סירת מפרש קלאסית וארוכה. יהושע הביט בתדהמה בסירה. היתה זו אותה יאכטה קטנה ומוזנחת אותה ראה בחזיונותיו עת נישקה אותו אלירן בעת ששכב פצוע, מעורפל בכאביו. היא הגיעה ראשונה לצד הספינה המוסתר מפני הזרקור. סולם חבלים קטן חיכה להם בירכתי הספינה כמזמין. אלירן טיפסה על הסולם וצללה לתוך בית הסירה, אל הדלת, עת חלף אור הזרקור בדיוק במקום בו עברה רגע לפני. יהושע הרים את ראשו וטיפס בכבדות בעקבותיה. הוא ירד לסיפון היאכטה והגיע לאלירן שישבה מול הדלת הנעולה של בית הסירה. מנעול בית הסירה היה קטן ונועד להיות "סמלי" בלבד. בסך הכל היתה היאכטה רק קצת יותר גדולה מסירה רגילה. יהושע שלף את סכינו הגדולה והמרושעת שהיתה קשורה היטב למותניו. הוא הכניס את הסכין אל מתחת ללוח המנעול ומשך את כולו החוצה בקול חריקה קצר ואימתני. איש לא גילה אותם, משב רוח עז הצליף בספינה בו ברגע והסווה את הרעש שהקימו. שניהם נפלו פנימה לתוך בית הספינה תוך שהם סוגרים אחריהם את הדלת. אור לבנבן ועמום שהגיע מן הנמל פלש משני חלונות פלסטיק קטנים שבצד הספינה וגילה להם כי החדרון מכיל למעשה מיטה זוגית קטנה. יהושע נטל את שמיכת הפוך הישנה שכיסתה את המיטה, ונשכב על המזרן, מתכסה בשמיכה המעופשת, משותק למחצה מן הקור. אלירן ערכה חיפוש קצר במזווה וגילתה מספר בקבוקי בירה וביניהם בקבוק וודקה. היא הזדחלה ובאה אחרי יהושע למיטה, נדחקת לצד גופו, מצמידה את גופה הרועד מקור לשלו. היא שלפה את פי הבקבוק והשקתה את יהושע שהשתעל כשגילה מה הוא בדיוק שותה, אחר כך, לגמה גם היא לגימה ארוכה מן הוודקה, ואז נאבקה קצרות בשמיכה עד שהצליחה לכסות גם את עצמה. כך שקעו השניים בשנת עילפון קצרה תוך שהם מחממים זה את זו בגופם החשוף. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com מחר בערב: אל החופש
פרק מספר 30 מים סוערים יום ד´ 01:30 כשהגיע יהושע קרוב אל שובר הגלים של נמל עקבה הוא כבר היה במצב של כמעט אפיסת כוחות. הלילה הסוער, המים הקרים, ארבעים שנותיו והשחייה הארוכה על פני כמעט שני קילומטרים, בזרמים חזקים, הקשו עליו מאוד. לולא גלגל ההצלה של סירת הקטמראן הוא לא היה מצליח לחצות את שני הקילומטרים. אלירן שחתה לצידו כל הזמן. יהושע כבר רצה לעלות על שובר הגלים אולם אלירן סימנה לו לשלילה והמשיכה לשחות תוך שהיא פונה שמאלה ושוחה לאורכו. דומה ששובר הגלים הלך והתארך עד אין סוף. הרגשה של חידלון השתלטה לפתע על יהושע שהיה במרחק של כעשרים מטרים בלבד משובר הגלים והיה מוכן להסתכן בעלייה עליו, למרות גלים גבוהים שהתנפצו עליו. אלירן הבחינה כי ליהושע קשה לקבל את החלטתה ולפיכך התקרבה אליו, נצמדה אליו בגופה לרגע וחיבקה אותו, מציצה בעיניו בדאגה. היא סימנה לו באצבעה לנוע אחריה ולא לוותר. גם לה היה קר מאוד ושיניה נקשו באפילה. עברו עוד עשרים וחמש דקות של כאב פיזי ומאמץ מנטלי אדיר מצידם עד שלפתע חתכה אלירן ימינה, מושכת בידה האחת את הגלגל ועימו את יהושע, מתקרבת לשובר הגלים. יהושע מיהר בשארית כוחותיו לשחות אחריה, נשען בזרוע אחת על גלגל ההצלה ועוזר לה לחתור בידו הפנויה לעבר הסלעים. במפתיע, מצאו עצמם השניים במקום בו הזרמים היו חלשים והגלים זעירים. הם עלו על שובר הגלים, מוצאים עצמם בינות סלעים גדולים. יהושע התהפך ונשכב על גבו בין שני סלעים שטוחים, מתנשם ומתנשף בכבדות. אלירן גחנה לבדוק את הפצע ברגלו. מאז ריפאה אותו בכוחה הלך והצטמק הפצע ובתוך כשלושה ימים כבר נקרש לגמרי. בסופו של דבר, ידעה, יישאר מהפצע המכוער רק צלקת קטנה ובלתי מורגשת. אלירן החביאה את גלגל ההצלה בין שני סלעים בנקודה שחשבה לנקודה מתה למי שמסתכל ממרומי שובר הגלים. לאחר מנוחה בת דקות ספורות קמה אלירן. הרוח שנשבה על גופם הרטוב הקפיאה אותם והכריחה אותם לנוע הלאה. היא התקדמה לעבר חלקו העליון של שובר הגלים, שם הציצה בזהירות לעבר תוכו של הנמל. העובדה שהמלחמה הסתיימה ואילת התרוקנה מישראלים מצאה את נמל עקבה רדום וללא שמירה. השעה היתה אחת וחצי אחרי חצות. זרקור בודד טייל בחשכת הלילה ממגדל שמירה בודד שניצב מרחוק. הזרקור סרק את שובר הגלים והרציפים בתנועות מדודות וקבועות. לעתים, התעכב הזרקור זמן מה על נקודה מסויימת ולעתים, ניתר כפרעוש מטורף מצד לצד. אלירן הסתובבה אחורנית וסימנה ליהושע לבוא אחריה. בזהירות הם עשו את דרכם וטיפסו מעל השובר גלים, משם ירדו בזהירות על הסלעים ממולם וגלשו למים שבצידו הפנימי של הנמל. משבי הרוח כמעט והקפיאו את גופם החשוף מחוץ למים, אולם כשחזרו לשחות במים שבתוך הנמל כמעט והרגישו חמימות עת כבמטה קסם נעלמה הרוח. אלירן סימנה ליהושע בידה לעבר נקודה לא מזוהית בחשכה, משם ניבטו צלליות של יאכטות וסירות מפרש. הם שחו מספר דקות נוספות עד שהתקרבו למעגן. שוב הצביעה אלירן לעבר סירה לבנה שעמדה בין סירת מנוע אפורה ומגושמת לבין סירת מפרש קלאסית וארוכה. יהושע הביט בתדהמה בסירה. היתה זו אותה יאכטה קטנה ומוזנחת אותה ראה בחזיונותיו עת נישקה אותו אלירן בעת ששכב פצוע, מעורפל בכאביו. היא הגיעה ראשונה לצד הספינה המוסתר מפני הזרקור. סולם חבלים קטן חיכה להם בירכתי הספינה כמזמין. אלירן טיפסה על הסולם וצללה לתוך בית הסירה, אל הדלת, עת חלף אור הזרקור בדיוק במקום בו עברה רגע לפני. יהושע הרים את ראשו וטיפס בכבדות בעקבותיה. הוא ירד לסיפון היאכטה והגיע לאלירן שישבה מול הדלת הנעולה של בית הסירה. מנעול בית הסירה היה קטן ונועד להיות "סמלי" בלבד. בסך הכל היתה היאכטה רק קצת יותר גדולה מסירה רגילה. יהושע שלף את סכינו הגדולה והמרושעת שהיתה קשורה היטב למותניו. הוא הכניס את הסכין אל מתחת ללוח המנעול ומשך את כולו החוצה בקול חריקה קצר ואימתני. איש לא גילה אותם, משב רוח עז הצליף בספינה בו ברגע והסווה את הרעש שהקימו. שניהם נפלו פנימה לתוך בית הספינה תוך שהם סוגרים אחריהם את הדלת. אור לבנבן ועמום שהגיע מן הנמל פלש משני חלונות פלסטיק קטנים שבצד הספינה וגילה להם כי החדרון מכיל למעשה מיטה זוגית קטנה. יהושע נטל את שמיכת הפוך הישנה שכיסתה את המיטה, ונשכב על המזרן, מתכסה בשמיכה המעופשת, משותק למחצה מן הקור. אלירן ערכה חיפוש קצר במזווה וגילתה מספר בקבוקי בירה וביניהם בקבוק וודקה. היא הזדחלה ובאה אחרי יהושע למיטה, נדחקת לצד גופו, מצמידה את גופה הרועד מקור לשלו. היא שלפה את פי הבקבוק והשקתה את יהושע שהשתעל כשגילה מה הוא בדיוק שותה, אחר כך, לגמה גם היא לגימה ארוכה מן הוודקה, ואז נאבקה קצרות בשמיכה עד שהצליחה לכסות גם את עצמה. כך שקעו השניים בשנת עילפון קצרה תוך שהם מחממים זה את זו בגופם החשוף. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com מחר בערב: אל החופש
