מסע, פרק מספר 29
פרק מספר 29 קרש הצלה יום ג´ 18:15 הטנדר גלש לעבר חוף הים על טיפות הדלק האחרונות שלו, שם עצר על שפת המים. אחד הגלגלים שקע מעט בבוץ ובים. בזריזות פירקו יהושע ויואל את העגלה שנשאה את הסירה המגושמת מהטנדר, כיוונו אותה לעבר המים ושחררו את הסירה לתוך המים. ראשונות קפצו רעיה ואלירן על הסירה, עוזרות ליהושע ויואל השקועים על לבטנם במים להעלות את הציוד שלהם שכלל מספר ארגזים של קופסאות שימורים, קופסאות שוקולד למריחה ומספר פיתות עבשות שנמצאו בבתים הסמוכים ונעטפו היטב בשקיות ניילון. הם העלו את מיכלי המים וארגז הבירות. ברעיון של רגע העלה יהושע לסירה גם ג´ריקן אחד של סולר שאולי וישמש מאוחר יותר את היאכטה שייקחו עימם. איתמר נזרק למעלה על הרשת וליאת ודינה טיפסו בכבדות על אחד ממצופי הסירה ומשם התפרקדו על הרשת שביניהם. יואל עלה גם הוא על הרשת ומיהר לקשור את ארגזי הציוד לרשת, מלפף אותם מספר רב של פעמים בחבל ארוך. "רק חסר לנו שאלה יעופו המימה באחד מהגלים". החשיכה כבר היתה מוחלטת והאנשים התקשו לראות זה את זה. לפתע הגיח הירח מתוך ענן ויואל החל להשתלט על המפרש המשתולל, כשרוח הערב מצליפה בו בעוז. במבט מודאג סקר יואל, שהיה לו ניסיון ימי מסויים בגלים הרוגשים של הערב וברוח המתחזקת. "לא טוב" הוא אמר, "נצטרך להיאבק קשה הלילה עם הגלים". ואילו הם, כאילו להכעיס, היכו בתוקפנות וללא הרף וטלטלו את הסירה עד כי בתוך זמן קצר הקיאו ליאת ורעיה את ארוחת הערב שלהן. יום ג´ 20:45 עונת המעבר היתה בלתי צפויה כתמיד והלילה קידמו אותם עננים כבדים שהגיחו מעל הרי אדום והעלימו רוב הזמן את הירח. "הגיע הזמן", צעק יואל. לפי חישובי אנחנו כקילומטר או שניים ממול לנמל עקבה. בחשיכה הבריקו עיניו. מעת לעת ראה מרחוק את אורותיה של עקבה, מבעד למסך הגלים. הוא גחן שוב לעבר יהושע שישב על אחד המצופים ותלוי על צד הרשת ולחץ את ידו בחוזקה, כשהוא משתרבב מעל הרשת. "להתראות" קרא יואל. "להתראות" צעק לו יהושע כדי להתגבר על רעש הגלים. "תיזהרו מהזרקור" החרה אחריהם יואל. יהושע ירד מן המצוף ושקע במים כשאלירן אחריו. יואל, בהחלטה של רגע, השליך מרשת סירת הקטמראן את אחד משני גלגלי ההצלה של הסירה. "קחו את זה, זה יעזור לכם, רק תחביאו אותו כשתגיעו, כדי שלא תתגלו". בתוך דקה הם נעלמו בתוך החשיכה לקול שריקת הרוח כשהאנשים מביטים במים האפלים עוד זמן רב. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com מחר בערב: מים סוערים
פרק מספר 29 קרש הצלה יום ג´ 18:15 הטנדר גלש לעבר חוף הים על טיפות הדלק האחרונות שלו, שם עצר על שפת המים. אחד הגלגלים שקע מעט בבוץ ובים. בזריזות פירקו יהושע ויואל את העגלה שנשאה את הסירה המגושמת מהטנדר, כיוונו אותה לעבר המים ושחררו את הסירה לתוך המים. ראשונות קפצו רעיה ואלירן על הסירה, עוזרות ליהושע ויואל השקועים על לבטנם במים להעלות את הציוד שלהם שכלל מספר ארגזים של קופסאות שימורים, קופסאות שוקולד למריחה ומספר פיתות עבשות שנמצאו בבתים הסמוכים ונעטפו היטב בשקיות ניילון. הם העלו את מיכלי המים וארגז הבירות. ברעיון של רגע העלה יהושע לסירה גם ג´ריקן אחד של סולר שאולי וישמש מאוחר יותר את היאכטה שייקחו עימם. איתמר נזרק למעלה על הרשת וליאת ודינה טיפסו בכבדות על אחד ממצופי הסירה ומשם התפרקדו על הרשת שביניהם. יואל עלה גם הוא על הרשת ומיהר לקשור את ארגזי הציוד לרשת, מלפף אותם מספר רב של פעמים בחבל ארוך. "רק חסר לנו שאלה יעופו המימה באחד מהגלים". החשיכה כבר היתה מוחלטת והאנשים התקשו לראות זה את זה. לפתע הגיח הירח מתוך ענן ויואל החל להשתלט על המפרש המשתולל, כשרוח הערב מצליפה בו בעוז. במבט מודאג סקר יואל, שהיה לו ניסיון ימי מסויים בגלים הרוגשים של הערב וברוח המתחזקת. "לא טוב" הוא אמר, "נצטרך להיאבק קשה הלילה עם הגלים". ואילו הם, כאילו להכעיס, היכו בתוקפנות וללא הרף וטלטלו את הסירה עד כי בתוך זמן קצר הקיאו ליאת ורעיה את ארוחת הערב שלהן. יום ג´ 20:45 עונת המעבר היתה בלתי צפויה כתמיד והלילה קידמו אותם עננים כבדים שהגיחו מעל הרי אדום והעלימו רוב הזמן את הירח. "הגיע הזמן", צעק יואל. לפי חישובי אנחנו כקילומטר או שניים ממול לנמל עקבה. בחשיכה הבריקו עיניו. מעת לעת ראה מרחוק את אורותיה של עקבה, מבעד למסך הגלים. הוא גחן שוב לעבר יהושע שישב על אחד המצופים ותלוי על צד הרשת ולחץ את ידו בחוזקה, כשהוא משתרבב מעל הרשת. "להתראות" קרא יואל. "להתראות" צעק לו יהושע כדי להתגבר על רעש הגלים. "תיזהרו מהזרקור" החרה אחריהם יואל. יהושע ירד מן המצוף ושקע במים כשאלירן אחריו. יואל, בהחלטה של רגע, השליך מרשת סירת הקטמראן את אחד משני גלגלי ההצלה של הסירה. "קחו את זה, זה יעזור לכם, רק תחביאו אותו כשתגיעו, כדי שלא תתגלו". בתוך דקה הם נעלמו בתוך החשיכה לקול שריקת הרוח כשהאנשים מביטים במים האפלים עוד זמן רב. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com מחר בערב: מים סוערים