מסע לפולין-ביזיון?...

[מורןברנס]

מסע לפולין-ביזיון?...

זה מה שטוענת כתבת בוואלה... קראו והגיבו(פה כמובן...)

 

[אשף]

אם תתעלם רגע מהכתיבה הגרועה,

יש הגיון מאחורי הדברים. אני אישית לא יצאתי, ומאמין שלא צריך לצאת.

 

[מנשה שליטה]

אני אישית גם עוד לא הייתי שם..

אבל אני חושבת שחשוב לצאת חשוב לדעת חלקיק ממה שהיה שם אם זה יעזור לא לשכוח! ובעיני זה גם סוג ל נתינת כבוד למי שעבר את זה ! למי ששד את זה נסיעה כזאת של בני נוער היא הנצחון שלהם... בכל מקרה לא הייתי שם לכן אני לא באמת יכולה לשפוט את הכתבה אבל בעיני המסע לפולין זה מה שאתה עושה ממנו! ואם מישהו בוחר לקחת את זה כ"מסע איבוד בתולין" זה מה שהוא בוחר ואם מישהו בוחר לקחת את זה כ"מסע שורשים" זה מה שהוא בוחר...

 

[אשף]

איזה כבוד ?

שום נתינה. סבא שלי ביקש מפורשות שלא ניסע לשם. זאת בדיוק הבעיה, ריבוי הבוחרים (לדעתי) לרעה. והאמת קשה לעשות משהו בעניין. מה תעשי ? וועדת קבלה ? למי מגיע ולמי לא ? בכל מקרה, בתמורה לעונשי המלחמה, הפולנים קיבלו ענף תיירות משגשג.

 

[מנשה שליטה]

סדר ככה אתה רואה את הדברים...

אני רואה אותם אחרת בעיני זה כבוד בעיניך לא...

 

[אשף]

זה לא ויכוח, זאת לא דעתנו בכלל...

 

[THE sky angel]

אני אישית ממש לא מסכימה איתה..

אבל אני מבינה בערך מאיפה זה מגיע.. אצלנו בבצפר עושים ממש סלקציה ועושים בחירה נכונה של אנשים (בד"כ).. יש גם מערך כבד של הכנות לפולין.. כל כיתה י' עסוקים בהכנות ובגיבוש המשלחת.. ואכן רואים תוצאות.. אבל מעולם לא אמרו לי להתכונן לבכות ממש ובלה בלה כל מה שהיא אמרה שם שהיה דיי שטותי לדעתי.. אני בכיתי.. כן.. והרבה.. אבל זה כי התחברתי.. היה לנו אחד במשלחת שמיד שיצאנו מאיזשהו קבר אחים בטרנוב שכולם בכו במיוחד אני כי זה סיפור די דומה לסיפור של סבא שלי, הבנאדם פשוט יצא והתפוצץ מצחוק אבל משו רצינייי נקרע מת לא יכול לנשום מצחוק ו-וואלה כולנו צעקנו עליו אבל לעזאזל לכל אחד יש את הדרך שלו להוציא את זה וצריך להבין ועם כמה שהיה לי קשה עם זה שאני בוכה ממש והוא צוחק לי מול הפרצוף אבל מתגברים על זה כי לכל אחד והדרך שלו! בקשר למה שהיא אמרה על הזיונים והכל זה נראה לי בולשיט אחד גדול.. אצלנו לא היה שום דבר כזה- אבל בנוגע לזה- אני לא חושבת שלצאת ולצחוק בלילות זה משו רע (כמובן כל עוד זה בטעם טוב!!) צריך להבין שאנחנו שם (אנחנו אישית היינו28) רק אנחנו ואין לנו אנשים שאנחנו מכירים!! זה אומר שאנחנו צריכים לתמוך אחד בשני ומה לעשות זו הדרך שלנו כנוער לעודד את עצמנו.. יהיה טוב =)

 

[אבירן המקורי]

לא הייתי שם אבל אני יכל להבין

אפשר להבין את הכותבת כשהיא אומרת שבאמת בימים ישנה הכרה מסוימת של השואה ובאמת חווים שם דברים מזעזעים, אין ספק בזה אבל כשמגיעים הלילות חברי המשלחת כאילו שוכחים לרגע את מטרת השליחות ויוצאים לבלות בפאבים ובמועדונים כאילו הם טסו לטיול שנתי בחו"ל ולא ליצג את העם היהודי ואת החברה הקצת יותר אנושית שקיימת... ועצוב לי שזה באמת המציאות ולא מה שהיא צריכה להיות. עוד נקודה שאני רוצה להתיחס אלייה היא העובדה שבאמת יש יותר מידיי התעסקות ב"יהודים" ולא בעובדה שמאחורי כל דת יש אדם, בן-אדם שהערכים האנושיים אוסרים פגיעה בו ובכבודו בשום דרך כל שהיא. אין התייחסות כזו, במקום ישנה התיחסות לעובדה שאנחנו יהודים ופגעו בנו כדת ולא כבני אדם, אומנם באמת נרצחו המון יהודים אבל כמו שהכותבת אמרה, יש המון בני אדם בעלי מוגבלויות מסוימות שהוצאו להורג ועוד אנשים "נחותים" מבחינת הגזע הארי... צריכים לעשות שינוי לפי דעתי, צריכים להתיחס למעס הזה באופן קצת שונה ולשנות את תוכנו כדי שלא יעבור כדבר שיגרתי כל כך (הכל יחסי) לעשות פעולות מסוימות בלילות לחבר'ה במשלחת במקום לתת להם יד חופשית שנותנת להם את הלגיטימתיה ללכת ולהפוך את המסע לפולין להזדמנות לבלות ולהתפרע...

 

[גילי מעמק חפר]

....

אז באמת עוד לא הייתי בפולין ונכון, אני לא ממש יודעת מה היה במסע שלה (מהסיבה הפשוטה שאני לא מכירה את האנשים שהיא היתה שם איתם, לא יודעת מה בעצם קרה שם בלילות שהיה כ"כ נורא..) אבל אולי היא קצת הגזימה בתגובה שלה אחרי יום שלם של מראות והרגשות כאלו, חייבים איכשהו לפרוק הכל ולהיות שמחים קצת.. מתישהו בסוף היום. בעניין של הצביעות שהיא דיברה עליה, שיש כאלו שסתם באים ובאופן אוטומטי בוכים קצת בטקס.. יכול להיות שזה העניין אבל היא לא באמת נכנסה לראש של אותם אנשים שהיא מצביעה עליהם כצבועים ובדקה מה הם הפנימו.

 

[אבירן המקורי]

זה באמת תלוי באנשים...

כי אם את יוצאת עם אחלה חבר'ה אז גם ככה הטיול יראה כך.. אני כבר אחרי יב' והחבר'ה שיצאו ממודיעין היו באמת אחה ולמרות הכל הם עלו לגגות של בתי המלון ועשו כל כך הרבה שטויות.. יכל להיות שזו הדרך שלהם לפרוק את המתח שהצתבר במהלך הביקורים בכל מחני הריכוז ומחני ההשמדה אבל צריכים לשים גבול לכל דבר, אי-אשפר לצת לפרוק מתחים ובכך לפגוע באנשים אחרים, זה לא מתחשב ולא מוסרי ביכלל

 

[WillbiTe]

לא מסכים עם זה בכלל

כנראה שמי שכתב את זה לא באמת הפנים את מה שהוא ראה ולא ניסה להבין..בשבילי זאת היתה חויה ענקית שאני יודע שאני שבחיים אני לא יחווה משהו כזה שוב וראיתי ולמדתי ואני שמח על כל שנייה שיצאתי ...נכון לא בכיתי אבל הפנמתי וניסית להבין....

 

[אבירן המקורי]

בכי לא אומר הרבה...

אומנת זה באמת דרך להוציא את מה שעובר על כל אדם אם זה טוב ואם זה רע אבל העובדה שלא בכית לא אומר שלא חווית ולא התרגשת ולא נדהמת ממה שראית שם.. כל בן-אדם הוא אנדבידואלי לעצמו ואם הדרך שלך היא לשמור את זה אצלך ולהפנים אז בכיף זה שלא בוכים במסע לא אומר שלא זוכים לקבל את מה שהוא מעביר

 

[צרטקוף הקטנה]

האמת...

שאני דיי מסכימה עם מה שהיא אמרה. תכלס במסעות לפולין, בעיקר בבתי ספר, דיי מפספסים משו. המסע, ובכלל כל מערכת החינוך, עוסקת במסכנות של היהודים וכמה שהתנכלו לעם היהודי לאורך כל ההיסטוריה וכמה טוב שסוף סוף יש לנו מדינה משלנו ובלה בלה בלה. זה נכון שזה חשוב. אבל זה לא חשוב בגלל שאנחנו יהודים וזו ההיסטוריה שלנו, גם, אבל לא רק ובטח לא בעיקר. זה חשוב כי זה משו לא אנושי שעשו לבני אדם וחשוב ללמוד מזה, שלא יקרה משו כזה בעוד מקום, מה שכבר קורה במילא... יש כ"כ הרבה ללמוד מההיסטוריה שלנו ולאו דווקא לצד של המסכנות והציונות, אלא לצד האנושי, הערכי והמוסרי. אני עדיין לא הייתי בפולין, אבל אני יודעת שאני אטוס לשם ולא מהסיבות הנכונות. לא כי אני מרגישה שאני צריכה להזדהות, הרי כל מה שקרה בשואה הונחל אצלי עוד מגיל צעיר ותמיד נגע לליבי והאמת נראה לי שיותר הזדהתי עם מה שקרה ועם הסיפורים כשהייתי יותר קטנה מעכשיו. ואני לא אטוס כי אני צריכה ללמוד. מה שאני חושבת שאני ואנשים אחרים צריכים ללמוד לא מלמדים שם במילא. ולא, אני לא אטוס כי אני צריכה להיות שם כדי להבין. אני חושבת שאני מבינה מספיק ויודעת להפיק לקחים. אולי בעזרת המסע אני אבין יותר ואפיק לקחים נוספים וזה יעצים את הרגש שלי כלפי הרצח הברוטלי, אבל זו לא הסיבה שלי ללכת. זה יכול היה לקרות בביקור ביד ושם או בהצגה או בסרט. אני אטוס מהסיבה הפשוטה והלא נכונה שזו מסורת לטוס לפולין. לא כי זה חשוב כיהודיה להיות שם. כי זה לא מה שאני מרגישה. רק כי זו מסורת וחוויה. אני בטוחה שזו לא תהיה החוויה המעצימה והחזקה ביותר בחיי. לפחות לא בחיי כפי שאני רוצה שיהיו...

 

[יעל מחופאש]

אני ממש לא מסכימה.

אני לא אומרת שאין משלחות שהן לא גרועות. כבר שמעתי על בתי ספר שהיו בהם משלחות גרועות, וכל הזמן התעסקו רק בשטויות. אבל אי אפשר לעשות הכללות. לפני קצת פחות מחודש חזרתי מפולין. אני הפקתי המון מהמסע הזה, בעיקר בגלל שביה"ס הכין אותנו כמו שצריך. השבועיים האחרונים של החופש שלי כללו סדנה מאוד אינטנסיבית, של בערך 12-14 שעות ביום, עם המון דברים- קודם כל אנחנו הדרכנו את המסע, לכן גם עבדנו על הימים שלנו. אבל חוץ מזה, הייתה הרבה התייחסות לזהות שלנו ולהכנה נפשית לקראת המסע- למה בכלל לנסוע? מה מצפים ממנו? איך להתנהג שם? ועוד כל מיני. כמובן, לא אמרו לנו "אתם צריכים לבכות"... זאת טעות לדעתי כי כל אחד לוקח מפולין משהו אחר ובצורה אחרת. בכל מקרה כל מי שלוקח את המסע ברצינות- יוצא ממנו עם משהו. אפילו אם הוא לא בוכה. במסע עצמו, לדעתי בגלל ההכנה המעמיקה שגרמה כמעט לכולם לקחת את המסע ברצינות, היו מעט מאוד מקרים שאנשי זלזלו או לא היו רציניים. ביום שאני הדרכתי אני פשוט נדהמתי משיתוף הפעולה ומהעניין שהחבר'ה גילו בנושא. וזה לא דווקא היה הכי מעניין בעולם... פשוט ההתייחסות הייתה רצינית- מישהו הפריע, כולם השתיקו אותו. מישהו העיר משהו לא במקום- העירו לו. הייתה אווירה מאוד רצינית. אבל אחרי יום רציני ומאוד אינטנסיבי, היה מאוד טבעי שנחזור לבית המלון ונתפרק... לצחוק, להיות עם החברים, ליהנות, ואתם יודעים מה- אפילו לעשות קצת שטויות- אבל כמובן שבטוב טעם. אני לא ראיתי במשלחת שלנו מקרים של חוסר כבוד או הגזמה בהתנהגות בערב. מה שאני בעצם מנסה להגיד... יש אנשים שבאים לפולין מהסיבות הלא נכונות. זה קורה בכל מקום, ואין דרך למנוע את זה באופן אישי. אבל ההכנה למסע יכולה לשנות משהו בחשיבה, שאולי יגרום לאנשים לרצות לצאת למסע הזה מסיבות יותר רציניות וחשובות. בגלל זה אני חושבת שהאחריות מוטלת בעיקר על בתי הספר. את רוב הקרדיט אני יכולה לתת לביה"ס שלי ולמנחים שלי, שגרמו למסע הזה להיות כל כך רציני ומשמעותי. ישנם בתי ספר שלא לוקחים את ההכנה למסע מספיק ברצינות, ולדעתי ההכנה היא הדבר הכי חשוב. לא יום אחד, ואפילו לא יומיים, אלא משהו שבאמת יכין את התלמידים למסע. ייתן להם להבין שזאת באמת משלחת לפולין ולא טיול שנתי. אבל לפסול את כל הרעיון של משלחות לפולין?! לדעתי זה לא נכון. הרבה אנשים שאני מכירה חזרו מפולין עם דרכי חשיבה אחרות, רעיונות אחרים ובעיקר הרבה ידע. אז למי שבאמת חשוב המסע לפולין- אני בטוחה שאם יפעילו לחץ על בית הספר להכין את התלמידים כמו שצריך למסע, הוא יכול להפוך למאוד משמעותי ולא לעוד סתם טיול.

 

[מורןברנס]

הלחץ משפיע...

מי שזוכר,בתחילת הכתבה הייתה תמונה של משלחת של הנוע"ל לפולין(חולצות כחולות...), שכולנו קישרנו אותה היישר לכתבה,הנועליסטים התעצבנו-והפלא פלאים-התמונה הוחלפה... אגב,בלי קשר,גם להדרכה מגיעים אנשים לא מהסיבות הנכונות,ועושים עוול לכולנו- בואו נסגור את התנועה....(בציניות).

 

[tuty fruty]

קשה לי מאוד להסכים עם מה שהיא

אומרת.. אבל פש/וט יכול להיות שהיא יצאה עם משלחת גרועה ... לי פולין היה המסע הכי מרגש שהיה אי פעם חזרתי עם תפיסה שונה לחיים עם יותר הערכה כלפי החיים וכלפי האנשים סביבי. קטע אחד שהיא טענה שהאנשים שבוכים שם צבועים או חלקם אני מצטערת אני לא ממש זוכרת. זה ממש לא נכון מי היא בכלל שתדע למה הם בוכים ומי שמרגיש שהוא צריך לבכות שיבכה אני לא יודעת מה אמרו להם בהכנה ואם אמרו להם שזה יהיה מסע שכל הזמן בוכים בו אז ממש טעו. אצלנו בהכנה דווקא הדגישו את הנושא שיכול להיות מצב שלא נבכה או שלא נרגיש כלום וזה בסדר כמור להרגיש ככה ושכל אחד מקבל את זה אחרת. ואני יודעת על ידיד שלי שגם לא בכה והרגיש עם זה לא בסדר אז המדריך שלנו אמר לו שזה בסדר גמור ושלא חייבים לבכות או להרגיש לא בסדר אם זה שלא בוכים. אני אישית במסע שלי בכיתי המון ולא בגלל צביעות פשוט עשיתי מה שהרגשתי ואם זה היה לצחוק באוטובוס עם חברים או לעשות שטויות קצת בחדר נכון יש את גבול הטעם הטוב וזה עדיין מסע לפולין אבל חייבים איכשהו להתפרק אי אפשר להיות מדוכאים כל הזמן. הצחוק והכייף הוא בריא לפעמים. ואם כבר משווין את זה לשואה גם בשואה או כל תקופה נוראית אחרת שתקחו גם הם צחקו תאמינו לי זה היה הדרך שלהן להתמודד עם הכאב. בואו נגיד שאצלנו זה ממש לא היה זיונים בלילה ובכי צבוע בבוקר ואולי זה תלוי ממש במשלחת אצלנו להיפך אנשים שבחיים לא חשבתי שיתמכו בי כל כך שאשבר תמכו ויש אנשים שהפתיעו אותי גם לרעה אבל זה קורה וזה ממש תלוי באיזה קבוצה אתה נופל

 

[גילי מעמק חפר]

לצחוק באוטובוס?

..או לסבול שירים מוזרים כשאת מנסה לישון?

 

[tuty fruty]

כן לפעמים זה מעצבן

אבל זאת דרך התמודדות אין מה לעשות..

 

[ויצמן j]

אני מתנגד בתוקף לכל מה שנאמר

חזרתי מפולין לפני שבוע ואני ממש לא מתבייש לומר שגם נהיתי שם אבל המסע הזה מחולק לשני חלקים שונים המסע והלילות שבו... אני חייב לומר שברגע שדרכתי על אדמת מאיידנק וראיתי את הר האפר ותיארתי לעצמי כמה יהודים קיחו את חייהם שם ההרגשה הזו של הזיקה המטורפת למולדת והגאווה עליה לא מזויפות והדמעות שבכיתי כאשר הדלקתי נר זיכרון בשביל משפחה שלמה שלי שנרצחה שם לא היו ייצוגיות בכלל אשף נכון? אתה לא רוצה לצאת... אל תצא אנשים כמו הכותבת של הכתבה הזו שאי אפשר לכנות אותה כותבת בעיניי זה מין דברי נאצה כלפי העם היהודי