מסע כומתה

[oshiko]

סיכת לוחם

סיכה שעונדים על הכיס השמאלי בסיום מסלול. בתמונה סיכת גדודי צנחנים. ליחידות לוחמות שונות סיכות שונות - ענידת הסיכה היא מעין "תעודת גמר" של המסלול, כמו שהכומתה היא תעודת גמר של הטירונות או האימון המתקדם.

 

[מקטובי]

סיכה לוחם

תודה על העשרה אם יש לך עוד כאלה רלוונטים אשמח לקבל

 

[poli55]

../images/Emo24.gif../images/Emo66.gifברוכה הבאה לצנחנים

שבוע טוב לכולם ראשית ברוכה הבאה למשפחת הצנחנים

ובהצלחה לבן ולכם במסע כומתה

אנחנו חיכינו כל המשפחות בגבעת התחמושת מהצהרים כאשר דאגנו לפריסה ענקית -שולחונות מלאי כל טוב לבנים ועוגה ענקית לקבל אותם לאחר המסע מרגש מאוד ולא פשוט הם מגיעים לאחר מסע ארוך ומתיש של כ 90 ק"מ לראות אותם מגיעים לאחר המסע חויה בפניה עצמה אני אישית ברגע שראיתי אותו הדמעות זרמו בלי הפסקה (ולכן הרכבתי משקפים שמש -הבן לא מרשה לי לעשות פדיחות) את שאר הלילות יש להעביר רק במחשבות חיוביות ומה מכינים לבן בשבת כשהוא חוזר ואו איך מפתיעים אותו באיזה חבילה מעניניית ואו הפתעה אחרת אחרת אפשר להשתגע ממחשבות אז בהצלחה רבה מגיע להם המון

 

[מקטובי]

משפחת הצנחנים

קודם כל כינוי פצצצצצה.. תודה על העדכון מאר ועד עשיו אנלא יודעת מתי הטקס, חוצמזה אני רואה שכל הילדים אותו דבר "בלי פדיחות", אנלא מבינה לאהוב ולחבק בחום זה פדיחות????

 

[poli55]

../images/Emo9.gifפדיחה הגדרה../images/Emo6.gif

הם מסיימים מסע קשה ומפרך שך 90 ק"מ הם כבר ילדים גדולים (גברים ) והדבר האחרון שהם צריכים

זה אימא שמתרגשת בוכה ועושה בלאגן נו באמת

ולכן אני הגדרתי מראש שהתפקיד שלי הוא אימא ובהגדרה של אימא אני עושה פדיחות מחבקת ומנשקת והדמעות מאחורי משקפים (קניתי מקפים גדולות שלא רואים סתם ) ומגיע להם

הכי גדול ו

שרק אפשר לתת בלי פדיחות

 

[מעוז אישה]

אף אחד לא יגזול לנו את אופציית

הפדיחה.זה שמור לנו. אני לא מוותרת על ילול קטן כזה- בתוך הכתפיים הענקיות שלו.1.90 גובה - פאר היצירה שכמותו.

 

[מקטובי]

בענין הפדיחות

אותי לא מענין כלום אני מתנהגת כמו שאני מרגישה ויחשוב שלאהוב אותו ולהתרגש מכל צעד שלו זה פדיחה אז שיתפדח או שיתחיל להזכיר לו את כל הפדיחות שהוא עשה לי במשך כל חייו וחיי אז ככה זה פעם הוא ועשכיו אני.

 

[האילתית 2]

חלוץ והצנחנים

קראתם עח דילול קציני המטכ"ל מצנחנים? היום באופנה (אצל חלוץ) גולני וחיל אויר. זאת ממש אופנה (או איסטרטגיה). זוכרים את המטכ"ל מסיירת מטכ"ל ?

 

[מקטובי]

חלוץ והצנחנים

אני מקווה עד שהילד שלי יגיע לשם כבר אף אחד כבר יעצור אותו אפילו לא חלוץ הוא כבר לא יהיה שם

 

[אימשל2]

חלוץ בכלל מתנהג כמו שריף

אני לא אוהבת אותו. עדיף לא להכנס לפרטים פה בפורום. עם זאת, אני מקווה שהתנהלותו היהירה ותכונות השריף שלא לוקח שבויים, יביאו תועלת בניעור צה"ל. מקווה שהוא לא יחליט לשים את הצנחנים על פסים צדדיים לא רק במטכ"ל.

 

[oshiko]

ואם הוא גולש עכשיו בפורום שלנו? ../images/Emo4.gif

סתם מחשבה פרנואידית. אני יודע שיש עינים צבאיות (לפחות של צה"ל) שבולשות אחר הנעשה בפורום. כולנו מסומנים עכשיו!

 

[אימשל2]

יופי - אז תהיה לי הזדמנות לומר לו

אישית מה שאני חושבת? כשהתצפיתנים יגלו את דברי ויבואו אלי הביתה בחשכת הליל כדי לקחת אותי לחקירה על זה שאני לא אוהבת אישיות ציבורית. ליתר בטחון לא נכנסתי לפרטים. כך ישאר לי מרחב תימרון בחקירה.

 

[סמדר בנ]

מזל טוב ../images/Emo178.gif

מסע לא קל. שיהיה בהצלחה לבן בגדוד ולך, שתתמודדי בקלות עם הדאגות...

 

[מקטובי]

תודה

תודה תודהההה

 

[אימשל2]

אנחנו רק בהתחלת הדרך עם טירון

שרק בעוד חודש מסיים את הטירונות ועובר לאימון המתקדם. עד הכומתה יש לנו עוד דרך ארוכה ארוכה. מחברה שהבן שייך למחזור אוגוסט 03' שמעתי שמסיימי המסלול הגיעו לגבעת התחמושת אחרי שהתרעננו בבית החייל. לא שפוכים ומלוכלכים כמו שהיה מקובל בעבר. מעניין איך יהיה אצלכם.

 

[מקטובי]

התחלת הדרך

אני מבינה שהטירון שלכם התחיל רק לפני כחודשיים אז אתם לפני טקס ההשבעה או אחרי והדרך אומנם ארוכה אבל שוה בעיני "הילד" הוא נהנה מכל רגע והי מלא סיפוק מקווה שגם אצלכם יהיה אותודבר בהצלחה רבהההההה

 

[אימשל2]

אנחנו כבר אחרי השבעה ואחרי מסע

סמל, כך שיש כבר תג ויש כבר גם סמל חי"ר על הכובע. עוד מעט, לקראת סוף הטירונות, יהיו גם כנפי צניחה. ואז יתחיל המסלול הקשה לקראת הכומתה. הבן מאד נהנה. ואני נהנת לראות אותו קורן, מלא סיפוק ומתאמץ להשקיע (כל מה שהוא לא היה בתיכון). יש ימים שהוא חוזר משופשף ופצוע וכששואלים אותי מה נשמע, זה מצחיק אותי שאני אומרת שהכל מצוין. יש לנו כבר בן שריונר עם פז"מ, כך שאנחנו לא חדשים בתחום. אבל, צנחן זה מסלול שונה. ולהודות על האמת (השריונר שלי אומר את זה בפה מלא) גם קשה הרבה יותר.

 

[מקטובי]

צנחנים

צנחנים זו משפחה בפני עצמה מבלי לפגוע באף משפחה אבל אני מרגישה שנכנסנו למשפחה מדהימה אני כרגע יושבת בבית במחשב במחשבה שהבן שלי כבר התחיל לפני כשעתיים את מסע הכומתה ואני ממש במתח ובהתרגשות וכבר מצפה לפגוש אותו מחר בשעה 1500 בגבעה בקרוב אצלכם....

 

[מעוז אישה]

בהצלחה במסע לצנחן שבדרך!!

הבן שלי עשה מסע של 57 ק"מ עם מטען כבד עליו לאחר מכן הסביר שזה ניקרא= מכפיל קושי.זוכרת בדיוק את כאבי הרגליים שהיו לי...היו רגעים שחשבתי שהגב נישבר לחתיכות.לא ידעתי את נפשי מרוב יסורים .חשבתי שזה שיא השיאים שאסבול...והסתבר שזה רק הפרומו.אבל המסע הזה חישל אותי עד כדי כך שהיום אני שומעת ממנו על פינוי מוקשים על כוס קפה וסיגריה.(אני המעשנת)אחר כך מבטיחה לך מקטובי- תעלי כיתה ביכולת לשמוע ולספוג. דברים יתגמדו.כוח הסבל שלך מתגבש עכשיו ברגעים אלו בצעידה אל גיבעת התחמושת. קולולולולולולווווו לצנחן!!

 

[מקטובי]

ממממש דמעות

קראתי את תגובתך ואני ממממש דומעת בדיוק מה שאני מרגישה כרגע כאבים לצד גאווה ושמחה וזה בדיוק מה שהילדים היפים והאמיצים שלנו עושים לנו מידי יוםביומו וטומנים בחובם הפתעות לאיןספור. אני יודעת שזה החלק הקל יחסי בצבא שהוא בחר לעשות אבל אני מצדיעה לו ולכל החבר'ה האמיצים שלנו ואניייי ימשיך לחכות יומיום לאותו ממנו