מסע הגמילה לרודוס

[ארבל מהכרמל]

מסע הגמילה לרודוס

5 ימים ברודוס יתוארו בחלקים והכל בחרוזים לפי יכולת ההקלדה שלי במשך השבת.כל יום הינו פרק נפרד.שבת שלום וחג שמח לכולם!!! יום א`-יסורים תמורת כלום. =========================== טיסה רק בצהרי היום, השכמה בבוקר מוקדם מאוד. כל אחד לוקח `מקדם` אף אחד לא רוצה לפשל. רק כולם שכחו את הגולש שזמני חייו שיבש, בשעה שאומרים לו `בוקר טוב` הוא רגיל ללכת לישון ובשעה שרגיל להתעורר היום כבר לא בישראל. פרידה מן המחשב עובדה גמורה, אין כבר דרך חזרה. כמעשה יאוש אחרון שוכר בנתב``ג פלאפון ומבקש מ`אהובה בשביתה` שלפחות תזכה כל יום בשיחה. עוזבים ארץ שטופת שמש, נוחתים באי ממטיר גשם. סיור קצר בעיר העתיקה, ריקה מאדם עם כיכר משמימה. יום א` גשום, לא אנשים ,לא כלום. מתארגנים במלון, הולכים לאכול ופתאם בא כל -כך לישון למרות השעה המוקדמת על השעון. השתבשו אורחות חיים, בעצם חוזרים למסלול רגיל, אבל כל סימני ה`גמילה` החלו להשפיע עד מהרה. היום ,בלי מחשב,בלי לצ`טט, ואפילו בלי...לזיין. פשוט ליפול למיטה בשעה הגיונית וסבירה, לחשוב על השכמה מוקדמת אל בוקר יום ב`. המשך יבוא...

 

[ארבל מהכרמל]

המסע לרודוס(המשך)-יום ב`

 

[ארבל מהכרמל]

המסע לרודוס(המשך)-חלק ב`

סיור ג`יפים =========== שינת לילה מחזירה לכושר ומתעוררים לארוחת הבוקר. מי בכלל זוכר ארוחה מסוג כזה? מי רגיל ליותר מסיגריה וקפה? היום שלפניי צופן רבות- הובטח סיור ג`יפים על ג`בלאות. מקבלים מפתחות ומפות, מתבקשים מהשיירה לא לסטות, מצב הרוח מרומם,בא לשיר, אבל מהג`יפ מישהו הרדיו החסיר. חופי ים בטורקיז,הרים בירוק, כפרים פסטורליים,אוויר פסגות. שקט באוויר,שמש מסבירת פנים, גג פתוח,רוח נושבת מלפנים. פה ושם קצת מתברברים, המדריך לא כל-כך שולט בעניינים. ג`יפ פה,ג`יפ שם, שובק חיים,תקר בגלגל. הפסקת צהריים בכפר ציורי למרגלות הר אימתני, בשרים על האש,ריחות מגרים, חזירים,כבשים ודגים,כולם מחסלים. בדרך חזרה השיירה מתפזרת, המשמעת מתפוגגת, מסע הג`יפים המסודר הופך לממש ברדק. סיסמת הבוקר `קשר עיין` הפכה עורה ל`שים זיין`, ואז עושה חושבים מהר- שילכו כולם לעזאזל. יש לי ג`יפ ואישה, הנוף והאווירה מגבירים תשוקה. סוטה מן הדרך,להתבודד מחפש, האישה קולטת-מתחילה להתפשט. מדומם מנוע,משיל בגדיי, מקרב אשתי אלי בידיי. `חפוז` בטבע,אותה משגל, על ג`יפ ורודוס מודה לאל. הלוואי תמיד רק להתברבר ולמצוא עצמך משתגל. לא אכזב ולא אכחיש מחשבות על אינטרנט גם היום היו למכביר- מי ומה כתבו היום בפורומים ואני כאן חסר אונים. מי בצ`ט חיפשה אותי ואולי חשבה שהחלפתי שמי. דמויות רבות מתרוצצות בראשי, חברותי הגולשות עדיין בנשמתי. המשך יבוא....

 

[ארבל מהכרמל]

המסע לרודוס(המשך)-יום ג`

הפלגה ובילוי בלינדוס ==================== בלילה חלומות על ``בעלת גן החיות`` ופתאם צלצול השכמה המעירך עם הגחמה. מיישמים על האישה ומתארגנים להפלגה. ממרפסת החדר שמיים בלי ענן אבל הרבה גלים עם קצף לבן. הדילמה מתעוררת והשאלה קיימת אם לאור הנתונים,ארוחת בוקר מומלצת. לוקחים הסיכון,ממלאים את הכרס ומתפללים שהגלים לא יעלו את הקבס. רוחות עזות וקרות מסיפונים פתוחים אותנו מבריחות ומצוקי החוף ניגלים לעיניינו מבעד לסיפון השמשות הסוגר עלינו. צורות טרשים בין כחול שמיים לכחול של ים,שובה עיניים. פתאם ללא הכנה מוקדמת עיירה ציורית נשקפת, מבצר על ראש הר מזדקר בגאון, בתים לבנים צפופים משתפלים במדרון. עוגנים ליד מזח מט ליפול ואת ההר הולכים לכבוש. מי ברגל ומי על חמור, הפיסגה היא יעדו. בין סימטאות הכפר הציורי עוברים, אל המבצר הצלבני מעפילים. המראה המשתקף מן המבצר בלשון אדם לתאר ניבצר, פשוט נוף עוצר נשימה, בא לתת לאלהים נשיקה. מגיעה העת מחלקת אלהים להיפרד, יורדים למרכז הכפר ונטמעים בין אלפי תיירים סקרנים ורעבים. חנויות למזכרות,טברנות ומסעדות משמשות בעירבוביה לסיפוק תאוות- יש מי שבמזכרות ינבור ויחפש ויש מי שאת קיבתו למלא יבקש. תפריטי הבשרים והדגים והריחות שבאוויר עולים, לא מותירים ברירה ממשית... אלא להתמכר טוטאל נפשית. הזלילה והבירה הנלווית מעוררות תשוקת אנוש מובנית, לעצום העיניים וללכת לישון בלי לעשות שום חשבון. האוטובוס משייט חזרה למלון ובתוכו כל אחד בורר חלום... המשך יבוא...

 

[ארבל מהכרמל]

המסע לרודוס(המשך)--יום ד`

 

[ארבל מהכרמל]

המסע לרודוס(המשך)--יום ד`

סיור מקיף באי ברכב שכור ======================== יום פרטי ביקשתי לעצמי, צורך להתנתק מהקבוצה הרגשתי. על הפלגה מאורגנת ל`סימי` ויתרתי, ומכונית יונדאי הישכרתי. נותרו המון אתרים וקניות שאם הקבוצה לא הספקתי לעשות. פוקד מבצרים עתיקים, חלקם רק שרידים, פוגש על הכביש עיזים ותיישים וביניהם מתרוצצים גדיים רבים. אף אחד מהם לא פוחד ממכונית שועטת להידרס- כולם,אנשים ובעלי חיים כל-כך רגועים ושלווים, מנומסים ואדיבים ואותנו הישראלים ממש מדהימים. לפתע מתקרבת מכונית ומאיטה ויוצא ממנה הרועה הממונע. מפזר תערובת לבני הצאן והרף עין מתקבצים סביבו. כל כמה שעות יעשה סיבוב ויערוך להם מסדר נוכחות. נוף מרהיב של מפרצים והרים הוא מנת חלקנו לפרקים, לא מפסיקים להתרגש ולצלם וסיבות חדשות מנפק האל. אי יפה ,אי קסום המון שמש,לעיתים גשום, שילוב מדהים של הרים במפגש בין ימים. אפילו תרגיל צבאי `יבש` בשלווה ובנוף משתלב. זה היום לארוחת שחיתות של פירות ים בנדיבות- דג החרב,אוקטפוס ושאר שרצים על הצלחות שורצים לאחר שעברו טיפול מסור על האש או התנור. חוויות גסטרונומיות לא חסרות מבוקר עד ערב וכל יום. לקראת ערב למבואות העיר שבים ועל חנויות קרמיקה ובגדים פושטים. מציאות אמיתיות מזמן אין אך ישראל בלי קניות יהיה מסכן, ובלי לחשוב על כדאיות פשוט `מחסלים` את החנות. עייפים אך מרוצים, רצוצים אך שבעים, שבים לבית המלון, מתרחצים ,הולכים לישון כי הלילה עוד צעיר ולמועדון הבוזוקי עדיין מצפים. ועל המועדון ועוד בהמשך שיבוא...

 

[ארבל מהכרמל]

המסע לרודוס (5 )-מועדון הבוזוקי

מועדון הבוזוקי ============== רק בחצות מתחילה החגיגה וצעירים בכל פינה, מתכנסים בטברנות ובמועדונים וסיבוב שתייה ראשון לוגמים. זמרת חימום לבמה עולה ולסחוט תשומת לב מנסה. השירים מוכרים,הקהל מפרגן, המקצבים סוערים,הקהל מתחמם. זמרי החימום מתחלפים ביניהם וזוגות הרוקדים נסחפים להם. שבירת צלחות מחוץ לחוק אך פרחים,במקום,מותר ליזרוק. המוסיקה מטריפה,הזמרים מלהיבים והצעירים הרוקדים מאבדים החושים. מלווים הזמר בקולותיהם ומפקירים גופם לתנועותיהם. מי על הבמה ומי על השולחנות פנויים מכל טירדה,רוצים רק לחיות. אתה שומע חדשות ויודע על בשורות רעות, אם לא ממלחמה הקורבנות הרי היום תור התאונות. אבל כאן באי הקסום נשכחת הזהות- אתה מבקש להיות קוסמופוליטי פשוט, אתה רק על גופך ונפשך חושב ורק להם מבקש להתמסר. יין ,שירה וריקודים אשר יובילו לאהבות וזיונים. כל השאר פשוט ימתין עד יתפוגג היין ושוב ארצין. למה לעזאזל??

 

[ארבל מהכרמל]

המסע לרודוס(המשך)-יום ה`

שבים לישראל =========== הלומי יין מלילה של בוזוקי בקושי מתעוררים ליום האחרון באי. מי להשלמת קניות רץ ומי בבריכת המלון בשמן שיזוף נמרח. רק אני `המכור` תר אחר עוד סיפור, יושב עם ניירותיו ובשיר רושם זכרונותיו. אורזים מזוודות בעצב קט שהאגדה לבית רודוס בשלב `קאט` ועוד שעות מספר בלבד שוב בישראל נינחת, ובלית ברירה נקיץ מחלומינו שבחמשת הימים הגשמנו במו-ידינו ולתוך האינטרנט והשיגרה נחזור ולחוויה שחלפה שוב נערוג. תם ונשלם הסיפור.מומלץ לחוות בעצמכם אף כי לגמילה זה לא יביא.