מסע דילוגים

[oscarnotwild]

מסע דילוגים

אפשר לשתף? התקבלתי למקומות שמראש הכי רציתי להגיע אליהם

(מדעי מחשב, ארה"ב, תואר שלישי)
כל מחלקה נותנת מימון חלקי לסטודנטים שרוצים לבקר בקמפוס לפני הדדליין להחלטות, ואני מקווה שאם אאסוף את כל הגרושים אני אצליח לעשות ביקור כזה במרץ בלי לפשוט רגל.
זה גם אומר שאני אגיע למחלקות מחוץ לימי הביקור הרשמיים ל - prospective students, ואהיה בכל אחת יום-יומיים כדי לחסוף בהוצאות. מדובר בשלוש אוניברסיטאות בשני החופים.


אני אשמח לשמוע מבעלי ניסיון כל עיצה שיכולה להיות לגבי מסע דילוגים כזה: גם איך מארגנים אותו טכנית בלי לפשל, וגם מה כדאי לעשות כדי להשאיר רושם טוב (שלא יצטערו שקיבלו אותי כבר מהפגישה הראשונה... )

אוסקר

 

[Philip Jr]

ההודעות שהכי כיף לקרוא

מזל טוב אוסקר - כיף מאד לשמוע!

עשיתי שני מסעות דילוגים דומים למה שאתה מתאר (כולל בקנדה), למרות שלא הגעתי לשני החופים של ארה"ב.. וגם אני הגעתי בחלק מהמקרים לא בימי הביקור הרשמיים.

מכיוון שהתקבלת כבר, אין לך סיבה להיות מוטרד מדי מהרושם וכדומה.. עכשיו מגיע החלק הכיפי שבו כנראה יחזרו אחרייך, יקחו אותך למסעדות, ברים ואירועים, יוליכו אותך בין משרדים של חוקרים וסטודנטים כדי שיציגו לך את המחקר שלהם ויספרו לך על המקום, תשוטט בקמפוס ותחוש את האווירה הסטודנטיאלית.. אתה צריך להתנהל בצורה מכובדת ומכבדת, אבל אני בטוח שהיית עושה זאת גם כך..

הביקורים האלו חשובים בעיניי, אז טוב שאתה אוסף את הגרושים. תכנון בלי "לפשל" בעיניי זה פשוט תכנון שמשאיר מעט זמן XTRA לאירועים בלתי צפויים, ולמנוחה בין ביקור לביקור כדי לנקות את הראש מעט ולחשוב. לתכנן מסלול עם כמה שפחות טיסות, לנסות להשתמש בתחבורה ציבורית, למצוא את מקומות הלינה הזולים או אפילו לישון אצל סטודנט.... מה שנוח לך ומסתדר עם התקציב, אין לי איזו עצה גאונית במיוחד..

בעיקר - נצל את הזמן כמה שאתה רק יכול כדי ללמוד על המקום, על האנשים, על המחקר, על האווירה.. תחשוב היטב על מה חשוב לך, תתעד את המסע, קח את הזמן TO PONDER, לעכל כל מקום.. תבדוק את הסוגיות האקדמיות שחשובות לך אבל לא רק, כי בסופו של דבר גם תגור במקום הזה, גם תטייל באיזור, גם תרצה לבלות ולהנות מדי פעם.. תרשום לעצמך הערות ודברים חשובים.. דבר עם הסטודנטים ושמע מהם על חווית הלימודים והמחקר שלהם, ועל העבודה עם אנשי הסגל.

יאללה תתחיל לתכנן, אין כמו לארגן מסע ברחבי ארה"ב!

 

[John the Savage]

מה שפיליפ אמר

כעקרון זו נסיעה שיכולה להיות די כיפית והמטרה שלהם היא לעשות רושם עליך ולא להיפך. כשאני הגעתי למסע דילוגים דומה לאחר שהתקבלתי, כולם יצאו מנקודת ההנחה שאם התקבלתי אני מתאים, וניסו לעשות את מיטב המאמצים לשכנע אותי לבחור בהם ולא באחרים. זה היה שלב כזה של היפוך תפקידים בו אתה המראיין והם המרואיינים, והם אלו שצריכים להתאמץ להשאיר רושם טוב.

הדבר ההכי חשוב זה באמת להכין את עצמך ולדעת לשאול את השאלות הנכונות בשביל ללמוד כמה שיותר על המקום ועל המנחים הפוטנציאליים. נתחיל בזה שבהתחשב בזה שאתה מגיע לא בימי הביקור הרשמיים, תוודא לפחות שאתה לא מגיע בזמן ה-spring break (שיכול ליפול על תאריכים קצת שונים בכל אוניברסיטה). אמנם גם בספרינג ברייק יהיו אנשים שנשארים באוניברסיטה ואפשר לדבר איתם, אבל חלק גדול לא יהיו וזה יהיה פספוס מבחינת האפשרות להתרשם מהאווירה במקום וכו'. אתה יכול אולי גם לתכנן שלפחות באחד המקומות זה יהיה בימי הביקור הרשמיים. ימי הביקור הרשמיים הם כפיים וזו הזדמנות טובה להכיר מועמדים אחרים שהתקבלו ביחד איתך ולהתחיל ליצור קשרים עם חברים (פוטנציאלים) ללימודים, אבל זה גם יצור יתרון קצת לא הוגן למוסד אליו אתה מגיע בימים הרשמיים.

תדאג להיפגש עם כמה שיותר אנשים: גם מנחים פוטנציאלים, וגם סטודנטים שעובדים איתם בכל מיני שלבים של הדוקטורט. נסה לפנות לעצמך קצת זמן להסתובב באזור ולהתרשם מהמקום. סך הכל זה המקום בו תגור במשך ה-5-6 שנים הקרובות, וזה גם שיקול. נסה לעמוד על טיבם של המנחים הפוטנציאליים (שיחה עם סטודנטים זו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת). קח בחשבון שלרוב סטודנטים ינסו להיראות חיוביים כלפי המקום והמנחים שלהם אפילו במקרים בהם הם לא הכי מרוצים בעולם, אז נסה לשאול שאלות מהם ניתן ללמוד "בין השורות". נסה גם ללמוד על המחלקה עצמה, על האווירה החברתית, על הדגשים המחקריים, מה הם הדרישות מהסטודנטים בתואר ועד כמה המחלקה נוקשה או גמישה מהבחינה הזו, עד כמה המחלקה מתפקדת כמחלקה או כאוסף של אינדבידואליים שכל קשר ביניהם מקרי, וכו'.

 

[oscarnotwild]

מעניין

לא חשבתי מראש על האפשרות שאנשים יצבעו את המנחים שלהם בצורה חיובית יותר מהמציאות, למרות שבעצם טבעי שזה יהיה ככה.
על אילו שאלות "בין השורות" אתה חשבת למשל?

 

[John the Savage]

מתוך ניסיון כמי שהיה גם בצד השני של המתרס

יש לי שני מנחים. עם אחד מהם אני מסתדר טוב, עם השני הרבה פחות וכל מי שמכיר אותי שמע אותי מקטר עליו.

העניין הוא שכששולחים אלי prospective students שמגיעים לביקור, והם שואלים על המנחה שאני לא אוהב, אני נמצא בסיטואציה בה אני אמור לייצג את המחלקה. כשהמועמד שואל "אתה נהנה לעבוד עם פרופסור X?", אני לא ארגיש בנוח להגיד לא, אפילו כשזו האמת. מצד שני, אם ישאלו אותי שאלות יותר ספציפיות על סגנון ההנחיה שלו, דברים שאין להם בהכרח תשובה אחת "נכונה", הייתי אומר את האמת. אפשר נניח לשאול שאלות כגון "האם זה מנחה שנותן חופש לסטודנטים שלו, או מנחה שאוהב להיות מעורב בפרטים הקטנים". אין לשאלה כזו תשובה אחת נכונה, אבל יהיה סטודנטים שיעדיפו לעבוד עם מנחה מסוג אחד או מסוג שני. או דוגמה אחרת: באיזה תחיפות אתם נפגשים ועד כמה קל להיפגש עם המנחה כשרוצים לשאול אותו שאלה, או האם זה מנחה שמעריך יותר עבודה קשה או יצירתיות וכן הלאה.

 

[possum2]

האם הביקור משמעותי מאד עבורך כדי להחליט?

שים לב שביקורים חטופים כאלו מספיקים להתרשמות שטחית מאד. אתה נפגש עם כמה סטודנטים (שייתכן וכבר לא יהיו שם כשתתחיל אתה ללמוד), מתרשם מ״כמה נחמדים האנשים״ - מה שלפעמים טוב לבחירת מנחה, אבל אינו העיקר בזה - ומתרשם מהאסטתיקה של המקום, ופחות או יותר זהו זה. קשה להעריך איך יעבור עליך דוקטורט שלם על פי ביקור חפוז כזה.
לדעתי, מכיוון שלך - בניגוד למועמדים מקומיים - הטיול הזה יעלה סכום משמעותי מאד, כדאי לשקול האם הוא באמת נחוץ. אם אתה חושב שאתה חייב אותו בכדי להחליט - סע. מצד שני, אם אתה כבר כמעט סגור על האוניברסיטה שתבחר, אולי כדאי לחסוך את הכסף. דוקטורנטים הם בריות עניות, ויכול להיות שתשמח בדיעבד על עוד $8,000 בתקציב כשתהיה בשנה השישית ותגמר לך המלגה...

 

[BigMatilda]

אני בעד. עשיתי כזה וזה תרם המון להחלטה

הצלחתי להשיג 400 דולר מכל מוסד, פלוס מלון, וביחד זה איך שהוא הספיק (טיסות במרץ יחסית זולות). הכמה דולרים שזה עלה לי מהכיס היו שווים כל רגע שבו לא הלכתי למקום מסויים אחרי שגיליתי שהמקום מביא לי חררה בזמן הביקור.
אצלי היו כמה פאשלות לוגיסטיות, ברובן שלא באשמתי: נעלו לי את התיק בחדר של מנחה פוטנציאלי שהלך הביתה ואיזה סטודנט היה צריך להסיע אותי למלון ולתת לי כסף לארוחת ערב, הייתי צריכה להזיז את הטיסה הפנימית כי אמ-איי-טי פתאום החליטו שהם דווקא כן מקבלים אותי, השארתי את הפלאפון בבוסטון, הגעתי לסטנפורד והם אמרו שהם בעצם ציפו לי שבוע מאוחר יותר ואין כרגע מלון בשבילי... אבל שטויות, החוויה שווה את זה, והכל מסתדר!
אל תדאג לגבי הרושם -- הם כבר קיבלו אותך. וחוץ מזה, הם רואים איזה מליון פרופסקטיב בתקופה הזאת, ולפחות אני אף פעם לא זכרתי את מי שראיתי שביקר אצלנו... הם תמיד היו באים שנה אחר כך להגיד לי תודה על העיצות והשיחה, ואני לא זכרתי שאי פעם פגשתי את הבן אדם...
בהצלחה!

 

[עופר ברנשטיין]

כמה נקודות...

ראשית, כמה שפחות מקטעי טיסה בין מקומות, יותר טוב. גם אם זה עולה במצטבר $300-$400 יותר, זה שווה את הטרטור בהמתנה ואת הסיכון (המאוד משמעותי) שיהיה איחור בין טיסות פנימיות וכל מיני עיכובים. תת סעיף של העצה הזו - תשתדל בכל מאודך לא לעשות קונקשן דרך JFK (ניו יורק), או'הייר (שיקאגו) או דאלס (DC). הם ידועים באיחורי היציאה וההגעה של טיסות פנים. תת-סעיף נוסף, תשים לב שהקונקשנים שלך הם מאותו שדה התעופה, ולא משניים שונים באותה העיר. מקומות מועדים לפורענות בהקשר הזה הם טורונטו (לא מעט מהטיסות פנים נוחתות באיילנד ולא בפירסון והמרחק ביניהם לא ריאלי לגישור בזמן קצר).

שנית, למרות שזה עשוי להיות קצת יותר יקר (ולפעמים דווקא ההפך זה יותר זול), תעבוד עם סוכני נסיעות מסודרים. כרטיס מולטי-סיטי מסובך, זה משהו שמועד לפורענות, והקשרים של סוכנות נסיעות יכולים לפתור לך בעיות בלתי צפויות של עיכובים ושינויים בלתי מתוכננים. הם 'נותנים לך גב'.
חוצמזה, וזה מתקשר לנקודה הבאה, הם ישימו לב עם מי אתה טס וימקסמו את פוטנציאל נקודות הנוסע המתמיד שלך.

וזו הנקודה הבאה, סיבוב כזה, יכול להיות 'תחילתה של ידידות מופלאה' בינך ובין חברת תעופה שאיתה תצבור מיילים ואותה תעדיף על פני אחרות לטיסות פנימיות בעתיד. תשתדל לשים לב שאתה עובד עם חברות שהפוטנציאל שלהן אינו רק בצפון אמריקה, אלא גם יעיל לטיסות לאירופה או ישראל, ומצד שני שאינן הכי יקרות בשוק (מי אמר דלתא?). הברית של סטאר אלייאנס מאוד מומלצת בהקשר הזה מניסיוני האישי.

תנסה כבר מעכשיו להכין רשימה של 50-60 שאלות/קריטריונים שלדעתך חשובים לצורך קבלת החלטה. אני יודע זה המון. אבל, אחרי שייגמרו הדברים שלדעתך הם 'מובנים מאליהם', אתה פתאום תתחיל לשאול את עצמך מה חשוב לך בחיים מלבד המטרה הראשונית שמולך. אולי תגלה שאתה לא רוצה ליסוע בתחבורה ציבורית בחיים, או שחשוב לך מבחר של מסעדות אינדונזיות. לא יודע... אולי בנייה קומוניסטית של שנות ה-60 משרה עליך אווירה חיובית...
מרבית השאלות האלו, הן דברים שתוכל לענות עליהם מראש, או לבד מבלי לשאול מארחים. אחרות, יהיו דברים סדורים שתוכל לשאול.

תנסה לברר בביקור מה יוקר המחייה הריאלי במקום. תחפש את הסופרים הקרובים, את המכבסות וכד'. זה יחבר אותך למציאות יותר טוב מכל הסטטיסטיקות היבשות שאפשר לקרוא עליהן ברשת.

ע.

 

[עופר ברנשטיין]

ועוד משהו...

אני לא יודע לכמה זמן אתה טס.
אבל אם זה יותר משבועיים, אז אני מציע שבערך ב-2/3 מסע, תשריין לעצמך יום או יומיים לניקוי ראש.

כמו כן, תנסה לראות אם יש סיבות נוספות להיות במקום ספציפי בזמן ספציפי. נגיד, הופעה של להקה שרצית לראות בדיוק יומיים לפני (או אחרי) הביקור שלך, בשעה שהלו"ז בעצם היה גמיש ויכולת לתכנן זאת, זה אחד הדברים המבעסים ביותר שקרו לי.
בכל מקרה, צריך גם לדעת מתי לכייף...

 

[ayulli]

העצה הכי פרקטית שאני יכולה לחשוב עליה

תחשוב על הג'ט לג - אני טסה טרנס-אטלנטית די אינטנסיבי, ועדיין צריכה יום-יומיים להתאושש מג'ט לג בכל כיוון. לא הייתי רוצה לרדת מהמטוס ומייד לרוץ לביקור בקמפוס בלי לילה אחד לפחות להתאושש. במידת האפשר, תן לעצמך "זמן החלמה" כשאתה בונה את המסע.

 

[oscarnotwild]

תודה איולי ועופר

אני בהחלט מדוע לזה שצריך זמן התאוששות ו - buffer לאירועים לא צפויים. מצד שני אני רוצה לצמצם משיקולי תקציב - כל אוניברסיטה מממנת עד שני לילות ומעבר לזה זה יצא מכיסי (שאינו עמוק במיוחד). אז הלו"ז הסופי יהיה פשרה בין שני הדברים האלה.

הזמן המשוריין היחיד מעבר לביקור בקמפוסים הוא לקנות לאשתי מתנה שאי אפשר להשיג בארץ (בשעות הקרובות אני אגלה אם היא קוראת את הפורום הזה

)

הרעיון של לפתוח כרטיס נוסע מתמיד אפילו לא עלה לי בראש. סטאר אליינס שהמלצת עליו, למשל, כרוך בעלות ראשונית או שאני פשוט נרשם כשאני קונה את כרטיס הטיסה?

 

[tomersbar]

סטאר אלייאנס

פשוט נרשמים..
אתה יכול גם להירשם אחרי ולצבור מיילים רטרואקטיבית

 

[עופר ברנשטיין]

אגב מישהו ראה את החדשות על אמריקן ו US אירווי

ז?
המיזוג שייצור את חברת התעופה הגדולה בעולם מבחינת תעבורת נוסעים. מעניין איך זה ישפיע על מועדוני לקוחות וכו'.
לא שזה רלוונטי לשנה/שנתיים הקרובות ממילא.

 

[UriCS]

אתה יכול לשתף רשמים מהמסע?

האם הרגשת שהוא תרם לך? האם באמת השאלות לסטודנטים תרמו לך הכי הרבה, השיחות עם המרצים או משהו אחר?
רשמים מיוחדים לחיוב או לשלילה מאיפשהו?