את הראשון קראתי בזמן תקופת היובש שבין סופת החרבות למשתה העורבים אז זה היה כיף לקרוא עוד משהו על ווסטרוז שיקל על הציפייה. הסיפור עצמו חביב. מספק הרבה רקע על שבע המלכויות ונותן נקודת מבט רעננה על שושלת טאראגריין. מבחינת העלילה והכתיבה הוא בינוני למדי. את שני האחרים קראתי לא מזמן ונלחמתי בעצמי שלא לפרוש באמצע. ממש השתעממתי. אחרי שכבר יודעים מי זה אג ואת הסיפור על הפגישה שלו עם דאנקן, זה פשוט לא מעניין. אין לסיפור קצר את היתרונות של רוחב היריעה שיש ברומן ארוך. אז כל התיאורים מתומצתים עד כדי נעדרים. והעלילה עצמה פשוט לא מעניינת מספיק בפני עצמה. הדבר היחיד שגרם לי להמשיך לקרוא זו התקווה לגלות עוד איזשהו קשר לספרים האהובים. אבל חוץ מרמזים עמומים ולא ברורים פה ושם, גם את זה לא היה. בקיצור לדעתי- די מאכזב.
והיו שם שני דברים שמאוד צרמו לי. אחד הוא מקום שבו דאנק מתאר את הדגלים כשהוא מגיע לטורניר, ובין היתר הוא מספר שהצבי של ברתיאון חובש כתר - אבל את הכתר הוסיפו רק כשבית ברתיאון עלה לשלטון, והסיפור מסופר אחרי מאות שנים של שלטון טרגריאן, כשעדיין יש מאה ומשהו שנים כאלה בעתיד. הדבר השני קשור לאותו הדבר בדיוק - המחירים שם ניתנים ב Stags, שהם מן הסתם מטבע שנכנס אחרי שבית ברתיאון תפס את המלוכה. הבעיות האלה היו במקור, או שמדובר בפאשלה של העיבוד לקומיקס?