החלום שלי.
המקום: בית תל אביבי או יפואי, ישן מאוד, משופץ. המרצפות מצוירות. הקירות גבוהים ועבים. החלונות ארוכים וצרים, מחופי וילונות בהירים וארוכים, מבד כבד. המטרה: בילוי מושלם סביב אוכל, אוירה ואירוח. משהו לכל אחד (חוץ מאשר לערסים), הנאה מובטחת. תמורת סכום לא פעוט - אפשר לבלות ערב נפלא ו
חלומי, "כמו בסרטים". המקום עצמו מחולק למספר אזורים: אזור הלאונג' - קפה, משקה חריף - אפריטיף, מאפים קטנים מלוחים, כריכים מעוצבים, סלטים קטנים, מתוקים. אפשר לשבת להתאוורר במקום בפני עצמו, או כשבוחנים את התפריט, לפני הישיבה במסעדה עצמה. עיצוב הלאונג' - צבעים חמים וכהים, ארגמן שולט, תאורה עמומה. המושבים - כורסאות נמוכות ועמוקות, מסביב לשולחנות נמוכים מעץ כבד וכהה. שטיח עבה ווילונות כבדים ארגמניים משמשים לריכוך האקוסטיקה. הפרדה מוחלטת בין מעשנים ולא מעשנים. המוסיקה - קלאסי, ניו-אייג', אתני, כאשר המטרה היא ליצור אוירה רכה ומזמינה. בלאונג', כמו בבר (להלן), פינת עיתונים, שבועונים, וירחונים. אפשר לשבת, לשתות קפה, לנשנש משהו, לקרוא ולנקות את הראש. אזור המסעדה: עיצוב בהיר. לבן וקרם. תאורה בהירה ורכה, בצהובים וכתומים. הבהירות מדגישה את המרצפות הישנות הצבעוניות. על הצלחות, בשולי הוילונות, על ריפוד הכיסאות, ועיטור מחזיקי המפיות - מוטיב חוזר, שנלקח מתוך הריצוף. אותו מוטיב חוזר גם על התפריטים, ומודפס גם בצד השרוול של ביגוד המלצרים והצוות. זהו סמל המסעדה. אזור נפרד לחלוטין למעשנים ולא מעשנים. אוכל במסעדה: הבסיס - צרפתי קלאסי, עם השפעות מה"מטבח החדש" הצרפתי (שהוא כבר פאסה אבל אהבתי את המינימליזם שלו), והשפעות אתניות שונות: יפניות, ספרדיות. המטרה - ליצור מנות קלאסיות, מעוצבות, ולא כבדות מדי. מרתף יין עשיר, ואני רוצה גם מגש גבינות באורך מינימים חצי מטר, כמו בצרפת, בסוף הארוחה!
השירות: מקצועי מאוד, ומחויך. נעים וידידותי, לא סנובי וקר, אבל בלי פמיליאריות יתר. המלצרים והמלצריות - מראה אחיד ומכובד. שער קצר לגברים, אסוף לנשים. הגברים מגולחים למשעי. הנשים - איפור עדין, תכשוט עדין, אם לק אז בצבע אחיד נייטרלי ולא בולט. עדיפות למלצרים מקצועיים. אין מקום לילדים מהוססים ומגומגמים, שחקנים מובטלים על גראס, ואנשים שמדברים עם שגיאות (אלא אם כן הם "עולים" עם מבטא. מבטא זה סקסי). כולם לפחות דו לשוניים (כי לכזו מסעדה יגיעו הרבה אורחים מחו"ל, אמרוז!
). אזור נוסף: המרפסת. אותם קוי עיצוב כמו במסעדה, תאורה רכה, אפלולית, תחושה פחות מעונבת. לזוגות רומנטיים. חלונות צרפתיים גדולים מובילים אליה. נר על השולחן, ונרות בגומחות בקירות, ובפמוטות מעוצבים על שולחנות ההגשה שבין שולחנות הסועדים. נגיעות של אדניות פרחוניות ועציצים. המרפסת עצמה פונה לגינה עם עצים עבים ועתיקים, ספסלים, ודשא. בגינה יש גם מזרקה וצליל המים מתערבל בקולות הרכים של המסעדה. בסוף הארוחה, אפשר לטייל בגינה, לנשום אויר צח, לשבת על הספסלים... חדר קטן נוסף, שנמצא בהמשך לחלל המסעדה המרווח, הוא חדר עישון ובר. מוצעים סיגרים, תאורה אפלולית, הרבה עץ כהה וכבד, יש שולחן ביליארד אחד, ובר מוגבה וארוך עם כסאות גבוהים. מגיש משקאות חריפים, על הבר נשנושים מלוחים חופשי, כולל דגים מלוחים, זיתים, כעכי הבית (לא סתם בייגלך), אגוזי מקדמיה, קשיו. האוירה עדיין מכובדת, אבל פחות מכופתרת. חדר "גברים". לדרינק שאחרי הארוחה, או לקפיצה להתרעננות בהפסקת צהרים או אחרי העבודה. הם יגשו לשם בזמן שהנשים תמשכנה לשבת במסעדה, ו"לקשקש" ולנשנש מהמנות האחרונות, או תעבורנה ללאונג'. הקיבולת של החדר הזה אינה גבוהה, בכוונה. ככה נראה לי מתאים. ריח הסיגרים לא מגיע למסעדה, וגם לא המוסיקה. המוסיקה בבר שונה, קצבית, סקסית, אבל לא טרנס. לא רוצה שום דבר צעיר מדי בכל המקום הזה. בבר גם פינת עיתונים, שבועונים וירחונים. אפשר לשבת, לשתות משהו, לקרוא משהו, ולנקות את הראש. בכלל, אין כניסה למסעדה מתחת לגיל 16, ואין כניסה לבר מתחת לגיל 18. לגבי הברמן, ברולה, לא חשוב לי אם הוא הומו ובן כמה, אבל שזה יהיה הוא ולא היא (צר לי גידי, לא אוהבת נשים ברמניות), ושיהיה מאוד מקצועי ועם זאת איש רעים להתרועע. בכלל, המיניות של העובדים לא מעניינת אותי, כל זמן שהם יעמדו בדרישות המקצועיות מהם. לעומת זאת, אשמח אם הסומלייה תהיה אישה. עובר, גידי?
תראו מה שקורה לאנשים שלא ישנים בלילה... אני כבר כותבת מעל שעה את החלום שלי במקום לחלום אותו!
גם לכם הייתה אתמול ארוחת שחיתות ? טוב, נדון על זה בהזדמנות אחרת ... אתמול נפגשנו עם חבר שסיפר שהוא מתכנן לפתוח פאב - מסעדה וכך לשלב כמה אהבות גדולות של חייו: אוכל (הוא יבשל) ומוזיקה (רקע + מקורי שלו).הבחור מוכשר ביותר, אבל ראוי לציין שאין לו שום רקע בניהול או במסעדנות (למעט העובדה שהוא אוהב לאכול ..). הסברתי לו שיש המון מסעדות חדשות שנפתחות ואחוז הפוטנציאל שלהם לא להצליח הוא גבוה מאוד ... וכאן נשאלת השאלה: מה לדעתכם חשוב שיהיה במסעדה חדשה על מנת שהיא תצליח (למעט שף ידוע)? מה חסר לכם במסעדות הקיימות ? אם הייתם הבעלים של מסעדת חלומתכם מה היה מיוחד בה ?
אם שותים לא נועצים, בשביל זה יש חברים.