מסעדת "דדה" בגבעתיים
ביום חמישי האחרון כמה חברות מהעבודה ואני יצאנו לחגוג את נישואיה הקרובים של אחת הבנות.
כלת השמחה בחרה ללכת למסעדת "דדה" בגבעתיים - מסעדה שיצא לה לבקר בה מספר פעמים ובכל פעם חזרה למחרת לעבודה עם סיפורים מעוררי תיאבון.
קצת על המקום - מדובר במסעדה גיאורגית (או גרוזינית) ביתית (הבנתי מהמארח/מלצר/מנהל שאמא שלו היא זו שמכינה את כל האוכל שם), קטנה ומקסימה. בתוך המסעדה יש כחמישה שולחנות, ועוד כמה בחוץ. השירות היה חביב ביותר, אם כי לפעמים היה מעט קשה לתפוס את תשומת ליבו של המארח/מלצר/מנהל - דבר מובן בהחלט כשהמסעדה הייתה מלאה לחלוטין, בפנים ובחוץ, והוא היה נותן השירות היחידי.
הנה מה שהזמנו: (שמות המאכלים ותיאורם נלקח מאתר המסעדה)
אג'פסנדל - תבשיל חצילים וירקות. אני פחות התלהבתי מהמנה הזאת, כי יש בה שמיר ופלפלים, שני דברים שאני לא ממש מתחברת אליהם, אבל שאר הבנות אהבו מאוד.
חצ'פורי אג'רולי - סירת בצק עם תערובת גבינות וביצת עין. ללא ספק המנה הכי טובה של הערב (וזה הישג מרשים, כי כל המנות היו טעימות). הבצק היה אורירי ולא שומני בעליל, ותערובת הגבינות היתה פשוט ממכרת.
לוביאני - מאפה ממולא בתבשיל שעועית אדומה וכוסברה. אני אהבתי את המנה מאוד, יש כאלו שקצת פחות (אך רק מתוך השוואה למנות אחרות).
לחמג'ו - 2 יח' בצק עגול דק עם תערובת בשרים טחון הנאפים בתנור. הגרסה הגיאורגית של לחמעג'ון, ובגלל שזו התמונה שהייתה לי בראש, הופתעתי ממראה המנה - לא היה מדובר בבצק שעליו מונח הבשר, אלא הבשר היה בין שתי יחידות הבצק. כמו כן, הבצק היה דק ופריך.
צ'יבורקי - 2 יח' בצק פריך ממולא בבשר עגל טחון ותבלינים. גם המנה הזאת לא הייתה כמו שאני מכירה - בצק היה ממש דק וקריספי (לא כמו זה של הלחמג'ו, אבל בכל זאת), והמילוי היה עשיר מאוד. ממש טעים!
חינקאלי בשר - כיסוני בצק מאודים, במילוי בשר ותבלינים. מודה שלמרות ששמעתי הרבה על המנה הזאת, מעולם לא יצא לי לטעום אותה קודם, לכן הזמנתי אותה. המילוי היה זהה לזה של החצ'פורי, אך הבצק עצמו היה שונה לחלוטין - כיסונים גדולים ומאודים. המנה הייתה מאוד טעימה, אך הבעיה שלי הייתה בכך שאני יודעת שאמורים לתפוס את החינקלי בצ'ופצ'יק (שאותו לא אמורים לאכול), ולנגוס, אבל הן היו גדולים מדי לביס אחד, ולאחר שניים הם התפרקו - המילוי פשוט ברח החוצה. אולי לא אכלתי את זה בצורה הנכונה, אבל מבחינת הטעם עצמו - היה מצוין.
בדריג'אני - מאפה ממולא בתבשיל חצילים וגבינות. המנה הזאת אמורה להיות גם עם מילוי של ביצה קשה, אך ש', שהזמינה אותה ביקשה בלי. זאת גם מנה המארח/מלצר/מנהל ל-ש' לקחת כשהבין שהיא צמחונית. המילוי של החצילים היה זהה לזה של סלט האג'פסנדל, אך ש' אמרה שהשילוב שלו יחד עם הגבינות יצר משהו חדש לחלוטין, שממש שידרג את המנה.
מבחינת השתייה גם כן נשארנו נאמנות לאופי המסעדה - רוב הבנות הזמינו משקאות מוגזים גיאורגים בטעם אגס ובטעם טרגון - שניהם מפתיעים וטעימים. אני הזמנתי בירה גיאורגית (לא זוכרת את שמה) שהייתה טעימה, ועוד שתיים הזמינו בירה צ'כית מהחבית. בנוסף, האמיצה בבנות גם הזמינה צ'צ'ה - משקה חריף גרוזיני 50% כוהל. המארח/מלצר/מנהל סירב להגיש לה אותו לפני שהיא אכלה משהו - ואכן רק הריח של המשקה יכול לקלף צבע מקירות. המארח/מלצר/מנהל חשב בתחילה שאנחנו חוגגות יום הולדת, אך כשאמרנו לו שאנחנו חוגגות מסיבת רווקות, הוא טען שלא ניחש כיוון שלא היו חשפנים. אני טענתי לעומתו שעוד כמה שלוקים מהצ'צ'ה הזה ומ' תתחיל לרקוד עירומה על השולחנות...
הזמנו לקינוח גטה (GATA) - עוגת חבל קווקז מסורתי. כשהמארח/מלצר/מנהל הבין שמדובר במסיבת רווקות הוא אמר לנו שהעוגה על חשבון הבית - מחווה מקסימה בעיני, לא פחות מהעוגה, שהייתה מצוינת. מדובר במתכון סודי, והמארח/מלצר/מנהל סיפר שגיל חובב פעם ביקש ממנו את המתכון, אך הם לא מגלים אותו. הוא לא היה מוכן לתת שום רמז לגבי אופי המילוי, וטען שמוכן לגלות רק במידה ויש אלרגיות כלשהן, אך כיוון שאין כאלו, אמרתי לו שאני מוכנה לחיות עם המסתורין - העוגה בהחלט שווה את זה.
סך החשבון: 517 ש"ח, לפני טיפ. המקום הזה בהחלט שווה ביקור נוסף - גם מבחינת המחיר, גם מבחינת השירות ובעיקר - מבחינת האוכל.
(בתמונות בכיוון השעון: חינקלי, לוביאני, צ'יבורקי, בירה גיאורגית, בדריג'אני וגטה).
ביום חמישי האחרון כמה חברות מהעבודה ואני יצאנו לחגוג את נישואיה הקרובים של אחת הבנות.
כלת השמחה בחרה ללכת למסעדת "דדה" בגבעתיים - מסעדה שיצא לה לבקר בה מספר פעמים ובכל פעם חזרה למחרת לעבודה עם סיפורים מעוררי תיאבון.
קצת על המקום - מדובר במסעדה גיאורגית (או גרוזינית) ביתית (הבנתי מהמארח/מלצר/מנהל שאמא שלו היא זו שמכינה את כל האוכל שם), קטנה ומקסימה. בתוך המסעדה יש כחמישה שולחנות, ועוד כמה בחוץ. השירות היה חביב ביותר, אם כי לפעמים היה מעט קשה לתפוס את תשומת ליבו של המארח/מלצר/מנהל - דבר מובן בהחלט כשהמסעדה הייתה מלאה לחלוטין, בפנים ובחוץ, והוא היה נותן השירות היחידי.
הנה מה שהזמנו: (שמות המאכלים ותיאורם נלקח מאתר המסעדה)
מבחינת השתייה גם כן נשארנו נאמנות לאופי המסעדה - רוב הבנות הזמינו משקאות מוגזים גיאורגים בטעם אגס ובטעם טרגון - שניהם מפתיעים וטעימים. אני הזמנתי בירה גיאורגית (לא זוכרת את שמה) שהייתה טעימה, ועוד שתיים הזמינו בירה צ'כית מהחבית. בנוסף, האמיצה בבנות גם הזמינה צ'צ'ה - משקה חריף גרוזיני 50% כוהל. המארח/מלצר/מנהל סירב להגיש לה אותו לפני שהיא אכלה משהו - ואכן רק הריח של המשקה יכול לקלף צבע מקירות. המארח/מלצר/מנהל חשב בתחילה שאנחנו חוגגות יום הולדת, אך כשאמרנו לו שאנחנו חוגגות מסיבת רווקות, הוא טען שלא ניחש כיוון שלא היו חשפנים. אני טענתי לעומתו שעוד כמה שלוקים מהצ'צ'ה הזה ומ' תתחיל לרקוד עירומה על השולחנות...
הזמנו לקינוח גטה (GATA) - עוגת חבל קווקז מסורתי. כשהמארח/מלצר/מנהל הבין שמדובר במסיבת רווקות הוא אמר לנו שהעוגה על חשבון הבית - מחווה מקסימה בעיני, לא פחות מהעוגה, שהייתה מצוינת. מדובר במתכון סודי, והמארח/מלצר/מנהל סיפר שגיל חובב פעם ביקש ממנו את המתכון, אך הם לא מגלים אותו. הוא לא היה מוכן לתת שום רמז לגבי אופי המילוי, וטען שמוכן לגלות רק במידה ויש אלרגיות כלשהן, אך כיוון שאין כאלו, אמרתי לו שאני מוכנה לחיות עם המסתורין - העוגה בהחלט שווה את זה.
סך החשבון: 517 ש"ח, לפני טיפ. המקום הזה בהחלט שווה ביקור נוסף - גם מבחינת המחיר, גם מבחינת השירות ובעיקר - מבחינת האוכל.
(בתמונות בכיוון השעון: חינקלי, לוביאני, צ'יבורקי, בירה גיאורגית, בדריג'אני וגטה).
