ההבדלים תהומיים
האדם הדתי יכול גם יכול לאכול חזיר והוא בוחר לא לעשות זאת, וזה לא ישתנה גם אם תדגיש את המלים שלך, וכנ"ל לגבי הצמחוני והמוסלמי האדוק. על הסובל מבעית נכות או בריאות חלות הגבלות אובייקטיביות ולא הגבלות שהאדם שם על עצמו: נכים לא מחליטים לשבת בכיסא גלגלים ולהימנע מללכת. המדינה נוטלת אפוטרופסות על קבוצות נפגעות ומנסה להקל את גורלן. אם אתה שם את הדתיים באותה קטגוריה יחד עם בעלי בעיות בריאות אזי הפתרון פשוט: לעיוור, במידת האפשר, נחזיר את הראיה בניתוח, את חולה הסכרת נחזיר לתפקוד רגיל על יד זריקות אינסולין, ואת הדתי נחזיר לחיים של חופש על ידי מינון יומי של אכילת חזיר (ובסוף השבוע פסוליה). יופי, את הבעיה הזאת פתרנו. כשהצמחוני לןקח על עצמו אי אכילת בשר זו אחריותו שלו והוא ישלם עליה את המחיר. כשאדם מוסרי גוזר על עצמו אי עשיית דברים הפוגעים בזולת זו אחריותו שלו והוא ישלם עליה את המחיר. כשיהודי דתי מחליט לא לאכול מזון לא כשר זו אחריותה של החברה והיא צריכה לדאוג לצרכיו, שמא חס וחלילה יהיה לו קשה לשמור כשרות. כשיהודי דתי מחליט לא לחזות בנשים בלבוש חשוף זו אחריותה של החברה והיא צריכה לדאוג לפנות נשים חשופות ממקום מחיתו, שמא חס וחלילה יהיה לו קשה... רציתם לשמור מצוות? לבריאות, אף אחד לא הכריח אתכם וזה לא האינטרס של החברה לדאוג לכך.