מסעדות

מוגג

New member
כשרות? קירוב לבבות?

[הודעה זו נכתבה כתגובה לאחת ההודעות הקודמות אך אז הקו נותק] אם אני אכתוב כאן על שפודי עוף כאפשרות ל"קירוב לבבות (וכבדים) לטובת הכשרות", תחשבו שאני לא רציני? אז אתאפק ולא אכתוב. מה שכן, אין ספק שבהלכהיהודית, ישנו עיסוק רב בדיני כשרות המזון, שהתוצאה שלו - הפרדה בין חברת שומרי הכשרות ("חברים") ל"עם הארץ" (במובן ה"מקורי" שלו - "עמך"). האיסורים ההלכתיים באו גם כדי למנוע מהימשכות לתרבויות זרות (לא לאכול מלחמם ולא לשתות מיינם, פן נגיע לעבודת אלוהיהם). מעניין שרבים מאלו הטוענים נגד העיסוק הרב של היהדות בענייני מזון, מכלים זמן רב בהחלפת מתכונים, בהשוואת יינות ובדירוגי מסעדות.
 

masorti

New member
לפיכלשטיינר... אתה לא מדייק.

בהחלט נעשו פשרות הלכתיות לצורך קירוב לבבות, ואפילו יש כלל הלכתי המתייחס לכך ונקרא "מפני דרכי שלום". דוגמא אחת שאני יכול לשלוף כרגע היא הקביעה (שנעשתה לפני מאות שנים) שגוי שנהרג למען ישראל (כלומר: כדי להגן על יהודים) יכול להיקבר בבית קברות יהודי. על סמך קביעה זו התירה הרבנות הצבאית לקבור חיילים ספק-יהודים בבתי העלמין הצבאיים היהודיים.
 

or99

New member
לעניין חרד"ג -

לא ממש הבנתי מהו השינוי היסודי כאן. תמיד היו הגבלות על הנישואין והוא הוסיף עוד אחת (חשובה). תמיד קל יותר לאסור את המותר. פרוזבול הוא באמת שינוי יסודי, אולם גם כאן ישנו שימוש בכלים של ההלכה (מעין מסירת החוב לבית הדין): "המוסר שטרותיו לבית דין, ואמר להם אתם גבו לי חובי זה--אינו נשמט: שנאמר "ואשר יהיה לך את אחיך" (דברים טו,ג), וזה בית דין תובעין אותו... כשראה הילל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, ועוברין על הכתוב בתורה "הישמר לך פן יהיה דבר . . ." (דברים טו,ט), התקין פרוזבול... זה הוא גופו של פרוזבול--מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי, שאגבנו כל זמן שארצה; והדיינין חותמין מלמטן, או העדים." (הלכות שמיטה ויובל פרק ט' ) בנוסף לכך, יש לזכור שהילל חי בתקופת המקדש ובתקופת הסנהדרין, ואז כאמור, השינויים היו פשוטים יותר.
 

renjintso

New member
אופס, איזו פאדיחה

פרוזבול - קשור לדיני שמיטת כספים כמובן, לא שמיטת קרקעות, ותודה על התזכורת. בוודאי שישנו שימוש בכלים של ההלכה, זאת שאלתי וזאת בקשתי: האפשר אם לאו, להתאים את ההלכה למציאות המודרנית, ע"י שימוש בכלים הלכתיים תראה, מזו ההלכה היהודית? זו שיטה משפטית. משפט זה דבר שמתמודד עם המציאות, תמיד. זו מערכת חוקים שבאה להסדיר כלמיני אספקטים בחיים שלנו, את היחסים בין אדם לחברו, ובשיטה דתית, גם בין אדם למקום. כל שיטה משפטית חייבת להיות בת-שינוי (לא "שינוי" חו"ש), מפני שהמציאות משתנה. ההלכה מבחינה זו, היא שיטה לא כ"כ יעילה, מפני שהיא מתבססת על טקסטים קדומים שנחשבים לסמכות עליונה, ולא ניתנים לביטול או לשינוי. משד צני, דווקא חוסר הגמישות הזה, מביא לבניית מבנים משפטיים מרתקים, ולתרגילים הלוגיים המרהיבים שאפשר לראות בתלמוד למשל. אז השאלה: האם צריך, לדעתכן, והאם ניתן, טכנית, לערוך רוויזיה. מקווה שהייתי יותר ברורה הפעם, וסליחה על הניג'וס, דיונים משפטיים עושים לי את זה מלשות, כלאחד והסטייה שלו.
 

אלי ו.

New member
זה לא מדויק

יש איסור "בל תוסיף" שאוסר להוסיף מצוות חדשות. חרם דרבנו גרשום אינו מצוה אלא תקנה לזמן קצוב, שהתקבלה רק על ציבור מסוים. עם הזמן התקנה התקבלה כמנהג ישראל, אבל במקרים מסוימים בתי דין יאשרו לגבר לשאת אישה שניה.
 

or99

New member
ככל הידוע לי...

אין מי שאומר שבל תוסיף מגביל את החכמים מלגזור ולתקן תקנות. אני שמעתי הסבר אחד שבל תוסיף שייך רק להוספות במצווה עצמה - חמש ציציות וכד'.
 

אלי ו.

New member
בדיוק

יש הבדל בין תקנות הוראות וגזירות מדרבנן, לבין מצוות חדשות. כל תקנה חדשה, חובה שיהיה ברור שהיא מדרבנן, אחרת יש בה איסור בל תוסיף. חרד"ג אינו מצוה חדשה, אלא תקנת חכמים שברור שאינה גזורה ממצוות התורה. אם מחר יבוא פוסק ויאמר שאסור לאכול עוף כי זה לא כשר, הוא יעבור על בל תוסיף. אם לעומת זאת הוא יאמר שאסור לאכול עוף בגלל סיבות רפואיות או כגזירה להמנע מבלבול עם חיות לא כשירות, זו תקנה מותרת. ואם נחזור לעניננו, כפי שכתבתי גם להוסיף איסורים סתם, זה לא פשוט, וגם לעשות שימוש מושכל בכלים הלכתיים כדי לעקוף מגבלות שונות זה לא דבר קל. הדבר נעשה, למשל בהיתר המכירה כדי לעקוף את השמיטה אבל בעיתי. ובאותו נושא, שמעתי פעם הגדרה (חלקית) יפה של ההלכה, "יישום חוקים בלתי משתנים על מציאות משתנה"
 

hillelg

New member
אז ככה

הדברים שהצעת, הם-הם המהווים את סלע המחלוקת בין אורתודוכסים, קונסרבטיבים, ורפורמים. אצל רפורמים, הדבר הוא יחסית פשוט: היהדות היא פולקלור, אולי "קו מנחה", אבל המוסר הוא כמובן יחסי, ולכן משתנה, ולכן יש להתאים את ההלכה לכל רוח של דור ודור. למעשה, אין כל כך דבר כזה, "הלכה" בקרב הרפורמה, מכיוון שפחות או יותר כל אחד עושה מה שבא לו (ואין פלא שקיים מספר עצום של רביי'ס רפורמים שכלל לא מאמינים באלוהים). הקונסרבטיבים, זה סיפור קצת יותר מסובך. הם באים מצד אחד בגישה של הרפורמים (לאמור, ההלכה צריכה להתאים את עצמה לרוח הזמן, וכו' וכו'), אך מאידך הם רואים עצמם מחוייבים (פחות או יותר) לטקסטים הקדומים. מה עושים? בכל מקום שאפשר לפרש פרשנות לוליינית זו או אחרת, או להסתמך על דעת יחיד (מלפני 100 או 2000 שנה), או כל טריק אחר שבאמצעותו הדבר יהיה 'כשר' הלכתית - הדבר ייעשה, כדי להיות מותאמים ל'רוח הזמן'. במקרים שזה ממש בלתי אפשרי (משכב זכר כדוגמה קלאסית) - ראשית, הם ינסו למצוא דרך להמעיט את האיסור, ושנית, תהיה זליגה לכיוון הרפורמה. וידועה הבדיחה: מה ההבדל בין רפורמים לקונסרבטיבים? - עשרים שנה... האורתודוקסיה, לעומת זאת, עושה גם היא שינויים בהלכה - במיוחד בכלים משפטיים תקניים (כמו הסכמת הסנהדרין), אך גם בכלים א-פורמליים (כמו 'מנהג ישראל', וכמאמר בעלי התוספות: 'מנהג ישראל תורה הוא'); אך הבדל מהותי יש בין השניים (ועליו היטיב מכסי לעמוד): השינויים בהלכה אינם נובעים מההשקפה שיש לשנות את הראייה המוסרית - מכיון שלפי ההשקפה האורתודוקסית מוסר אינו דבר 'סחיר' שמשתנה משנה לשנה, אלא יש בו ממד של נצחיות - אלא משינויים במציאות עצמה, ובסתירה בין אינטרסים שונים. כדוגמה לכך אביא את החרם של אי נשיאת שתי נשים. גם בעבר לא היתה מקובלת פוליגמיה בציבור היהודי (ישנן אך דוגמות מועטות לכך, ולעומת זאת יש דוגמות לא מעטות לכך שאדם שרצה לשאת אישה היה צריך לגרש את הראשונה, ואכמ"ל), אך הדבר התאפשר - במגבלה שהנושא את האישה השניה צריך לפרנס גם אותה (כלומר, מכיוון שהאישה לא עבדה, רצוי היה להיות בעל אמצעים כדי לשאת שתי נשים). מכיון שלאורך הזמן היו כמה אנשים שנשאו נשים נוספות בלי אותם תנאים בסיסיים, ומכיון שגם כך עיני התורה צרות בנושא צרות לאשתו (למשל, 'כי תהינה לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה' [כרחל ולאה], ומשתמע שזה המצב שנוצר מפוליגמיה), קם רבנו גרשום וגזר את חרמו. דוגמה אחרת: בעבר, היה נהוג שבין הקידושין (נתינת הטבעת, וייחוד האישה לאיש) לנישואין ('מביאה אל תוך ביתו', וקיום אישות בפועל), היה מרווח של שנה תמימה (כנראה כדי לתת לאישה להתארגן, או לא יודע מה). בימי ה'גאונים' (במאות השישית-עשירית), נוצר מצב שבו בעלים רבים ברחו במהלך אותה שנה, ובכך השאירו את האישה בעגינותה, בעודה בתולה. עקב כך, תיקנו לבטל אותו מרווח של שנה, ומאז נוהגים במרווח של דקות אחדות בין ה'קידושין' וה'חופה' ו'חדר הייחוד', ועוד כמה שעות עד ה'מביאה אל תוך ביתו'. בכל אופן, הנקודה ברורה; מתוך השקפה שהמוסר אינו 'תוכנית כבקשתך', ואינו משתנה לפי רעות-הרוח של כל אחד ואחד, לא ייתכן שינוי בהלכה רק בשביל 'רוח הזמן'. שינוי יתבצע רק בכלים המתאימים, ורק מתוך הצרכים המציאותיים, בלי שינוי בערכים לפי החשק. זה באשר לשאלתך. באשר לדברי טל - הרי שהוא לא דיבר על שינוי בערכים, אלא על בחינה מחדש של ערכים סותרים, ובזה באמת יש מקום לדון. להבנתי, זלזול בערכים אינו הדרך הראויה לריבוי אהבת ישראל. שהרי ממה נפשך: אם הסיבה לכך שאין הרבה אהבת ישראל, היא הריחוק מעצם הערכים - הרי שאותם לא נשנה, ועל כך בדיוק יצאו מתתיהו ובניו למלחמה; ואם הסיבה היא בדברים צדדיים (לדוגמה, מערכת המשכורות המסואבת, או לא יודע מה), אז יש לטפל בהם, ולתקן בהם את הטעון תיקון. שינוי בערכים היהודיים כדי לקרב לבבות, יהיה שקול לשינוי בערכי הדמוקרטיה כדי להשתלב באזור. האם לזאת היית מוכן?
 

אטיוד5

Active member
אתנחתא קומית

מה ההבדל בין אורטודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים? בחתונה של אורטודוקסים האמא של הכלה בהריון. בחתונה של קונסרבטיבים הכלה בהריון. בחתונה של רפורמים הרבי בהריון.
 
דרך אגב - לגבי חדר"ג

האם לא היה מוגבל לתקופה של אלף שנה? והאם התקופה הזו לא פגה עדיין (או עומדת לפוג בקרוב)?
 

or99

New member
עכשיו כשחיפשתי...

ראיתי שהרבנות הראשית חידשה אותו. איני יודע בדיוק מתי, אבל אני כמעט בטוח שקראתי על כך לפני כמה שנים ידיעה בעיתון ואולי זה נעשה אז.
 

or99

New member
עכשיו כשחיפשתי...

ראיתי שהרבנות הראשית חידשה אותו. איני יודע בדיוק מתי, אבל אני כמעט בטוח שקראתי על כך לפני כמה שנים ידיעה בעיתון ואולי זה נעשה אז.
 

isaacl

New member
../images/Emo45.gif ועוד

אני לא בטוח שנוח כל כך עם התפתחויות הלכתיות. חשמל בשבת היא אחת מהן. זהו חידוש של ממש (שאני אישית איננו מסכים אתו אך מקבל את הדין). הלכות כשרות מעודכנות בהחלט. אנשי הלכה מקושרים כל הזמן עם טכנאי מזון. זו ממש איננה בעיה. אני לא רואה מדוע צריכה להיות רביזיה עם אנשים שאין להם שום כוונה לקחת חלק בשמירת הלכה. הבעיה היא בנושאים חברתיים. שם לא הייתה רביזיה של ממש. החידוש בחרם דרבנו גרשם איננו קיבוע המונוגמיה אלא מהפכה במעמד האישה. ידוע פחות אבל לחרם היו שתי תקנות. האחת היא איסור הפוליגמיה, והשניה היא איסור כפיית גירושין על האישה. שתי התקנות קשורות זו לזו קשר הדוק. המואס באשתו ורוצה אחרת חייב להסתדר עם הראשונה ולפצות אותה כראוי אף מעבר לדמי הכתובה. לכפות גט הוא אינו יכול, ולהכניס לביתו אישה שניה הוא אינו יכול. זהו החידוש האמיתי. הבעיה עם מוסד הנישואין ההלכתי בימינו היא ששוב אין הוא הולם את התפיסה השיוויונית של המינים. הקידושין הם כריתת חוזה על חירותה המינית ומעמדה האישה של האישה; לא של הגבר. ההלכה איננה מתמודדת עם זה כלל, ואני אומר זאת כרב. אין הסדר ההולם קשר שיוויוני בין זוגות לצערי. יצחק
 

renjintso

New member
הלל ויצחק,../images/Emo51.gif

על תשובות מאירות עיניים לשאלות מנג'סות קראתי, אהבתי, והחכמתי (אני מקווה)
 

hillelg

New member
ואגב,

המציאות שתיארת ש'המשגיח אינו משועי הארץ', אומרת שהמשכורת שלו לא משהו. הדבר דומה למציאות שבה שופט ישתכר משכורת רעב - ואחר כך יתפלאו שהוא מקבל 'טובות הנאה' מן הצד, תמורת 'שירותים מקצועיים'. גם זה דבר הטעון תיקון.
 

מארסו

New member
לא הבנתי

מה טעון תיקון ? המשכורת של המשגיח ? בגלל שאחרת הוא יתפתה לקבל טובות הנאה ? לדעתי זה תלוי יותר באדם מאשר במשכורת. אם אותו משגיח הוא יהודי ירא שמיים הוא לא יבגוד במשימתו גם אם משכורתו נמוכה. לעומת זאת, אם הוא "קל לשכנוע" - אין משכורת בעולם שתשנה את בצע הכסף שלו
 
למעלה