לגבי הכשרות, מדובר בתיבת פנדורה..
מהיכרות עם תחום הכשרות (בעיקר ייבוא מזון), מה שקורה בתחום הכשרות מהווה מטרד ללא מעט אנשים. בפעם האחרונה שעסקתי בזה, אמרתי לעצמי שזו הפעם האחרונה.
בזמנו, לפי מה שאבי וסבי המנוחים סיפרו לי, רב היה רב ושוחט היה שוחט. ואילו היום? ישנן חצרות, בד"צים ובעיקר תעשייה שמממנת את אותן חצרות.
הדבר הכי מבייש הוא שאדם מחצר אחת לא יכול לאכול את האוכל שבישל חברו מהחצר השניה, בן שחזר בתשובה לא אוכל אצל אימו (ולו רק כדי לקיים מצוות כיבוד אב ואם) ועוד היד נטויה...
לעיתים אני תוהה אם ליוסדי אותן חצרות היה חשוב שנאכל הכי כשר שבעולם, היו מוזילים את עלות התעודה למחיר שווה לכל נפש.
לסיכום, מקווה שהמסורת של יהודי בבל שעיקרה סובלנות וכיבוד הבריות תישאר.
יום טוב
אלי