מסעדה הנוי

מסעדה הנוי

בלילנבלום ת"א,
אין אתר של המסעדה, לא ניתן לראות תפריט.
האם מתאימה לבילוי זוגי בערב?
האם מקום נחמד?

לצורך המחשה, הבית התאילנדי מסעדה מעולה, אבל לא מקום בילוי.
 
בילוי - בהחלט. רומנטי - לא בטוח

אני חושב שהנוי היא מסעדה הרבה יותר מנחמדה ואני באופן אישי אשמח להעביר בה (שוב) ערב - בין אם בפורמט זוגי ובין אם במסגרת רחבה יותר. אני מניח שהכל תלוי בציפיות - בעיני לשבת וללגום בצוותא מרק פו זה בילוי זוגי נהדר לערב, ואני גם חושב שהנוי היא יותר "מקום בילוי" במובן הזה מאשר בית תאילנדי באמת (למרות שגם ללגום את מרק בשר הראש האלוהי של בית תאילנדי בצוותא זה יופי של רומנטיקה).

בקיצור - הכל עניין של השקפה. אם אתם מחפשים מקום סקסי ואפל עם תפריט אלכוהול רחב ופוזה של מסעדה ופוטנציאל למזמוזים על הבר - זה לא המקום. אבל אם סתם רוצים ארוחת ערב כיפית וטעימה זה בהחלט מתאים.

ומבחינת תפריט - כאמור יש בפייסבוק שלהם, וגם בבלוג של בוב ואצלי תוכלי למצוא דיווחים מפורטים למדי על המנות.
 

יויו13

New member
הרגת אותי עם המשפט הלאקוני הזה

אחרי כל ההייפ מסביב.
 
הילטון האנוי-2007 דרכתי שם

יצא לי לאכול שם את המרק הכה מדובר וגם בגטים מיוחדים בסגנון פריזאי,
ל כשחזרתי מהטיול הלא מתוכנן שלי לוויאטנם כתבתי כמה מילים על ההתרשמות שלי מהעם הזה,
אז מי שבא לו לקרוא בכייף:
זה נראה קצת כמו אתר הסרטה של הסרט " מבצע יהונתן" של מנחם גולן בסוף שנות השבעים.
אני מתכוון לאולם של ביקורת הגבולות בהאנוי.
הרבה הרבה חיילים צנומים בעלי בלורית שחורה מוקפדת ועור לבן ובהיר,ניגשים אלייך לתישאול קפדני עם אנגלית עילגת ומבררים היכן בדיוק אתה מעביר את הלילה הראשון בעיר הזו.
אני כהרגלי לא נוטה לשתף זרים במעשיי הליליים הבעתי תרעומת קלה לנוכח התחקיר היסודי שניסו לערך לי,מבט מהיר סביבי וצינה שנזרקה לכיווני תוך כדי אמירה:" אדוני אתה אורח במדינה שלנו, זוהי ארץ קומוניסטית ועלייך לידע אותנו על מעשייך כאן" גרמה לי לסור בזריזות לדלפק של איזו סוכנות נסיעות שקיבלה בלעדיות על הטרמינל ולשלם כמה עשרות אלפי דונג ללילה במלון ברובע העתיק של העיר.
בדרך החשוכה משהו בנסיעה של ארבעים דקות לערך הייתי מוקף בעדת אופנועים שכמו ושיוו לי לרגע הרגשה של נשיא באיזו רפובליקת בננות.
בכל מקרה זה משונה לראות עלמות חן צעירות רוכבות על אופנועים במיטב מחלוצותיהם הלבנות ששיערן קלוע להן בקפידה, לעיתים אלו נערים פוחזים לעיתים זוג אוהב ולעיתים סתם פועל ששב משדות האורז או מהמאהבת ,אבל תמיד הם יעשו את הדרך על אופנוע,
המלון היה ממוקם באיזור מרכזי והשירות הראשוני היה אדיב בשונה משדה התעופה, התמקמתי חיש קל בחדרי ודילגתי לרחוב לחוש מעט את אווירת המקום בשעת לילה מאוחרת.
אין הרבה מועדונים או פאבים גדולים אבל לשמחתי בקרן רחוב סמוכה התגלה לי בר קטנטן ששרף טיפוסים מכל רחבי תבל,הזמנתי לי בירה מקומית( זה תחביב שלי לטעום בירה תוצרת מקומית) וטוגנים ובעלת הבית נכנסה במיוחד למטבח להתקין לי כריך המבורגר כיוון שלטענתה הטבח יושן כבר
ניהלתי כמה שיחות נימוס לא מחייבות עם כמה מיושבי המקום וחזרתי לחדרי לתפוס תנומה הגונה.
נחמד לפעמים גם לישון לבד.........................
התעוררתי השכם בבוקר ממש עם אור ראשון , הסטתי את הוילון ונדהמתי ממראה עיניי...
אלפי אנשים כבר ערים ומוכרים את מרכולתם ממש למרגלות מדרגות המלון .
יצאתי לי לרחובות הסמוכים והתרשמתי מהאנשים השקטים שעורכים צעדת בוקר או מדיטצייה או סתם מותחים רשת בין שני עצים ומשחקים כדור נוצה, לחצות את הכביש בחמש וחצי בבקר דמה להילוך בין הטיפוץ, הרבה אופנועים קלים שמגיעים בדבוקה גדולה וממש מקיפים אותך מכל עבר, התמקמתי לי על ספסל עץ סמוך לנהר שחוצה את האיזור העתיק של העיר ונשמתי לי את האוויר של הבוקר שהתמלא אט אט באדי דלק של הכלים הדו גלגליים שליכלו במעט את השקט והפסטורליה של המקום.
סוכנות נסיעות מקומית קרצה אליי והזמנתי לי טיול של כמה ימים למפרץ טונקין, יש שם איזור שנקרא: האלונג ביי ,מקום מדהים ומרתק ביופיו, סלעי גרניט ענקיים שצפופים זה לזה ומכוסים בצמחייה ירוקה ממש מזדקרים להם ממימי הטורקיז וכמעט מלטפים את הרקיע............
זה איזור תיירותי ועמוס מסעדות וספינות עץ כבדות שמציעות לך דיל של יומיים כולל לינה על הספון בתא זוגי וארוחות של פירות ים שכמה דקות קודם עוד טבלו במימי המפרץ הירקרק.
למזלי על סיפון הספינה מלבד כמה תיירים מצרפת ומצ'ילה היו שני גברות מקוריאה, בעצם ליתר דיוק מדרום קוריאה,אני חייב לציין שאני לא הכי אוהב את היופי האסייאתי אבל אם כבר להתלטף עם מישהי מלוכסנת עיניים אני מעדיף שהיא תהיה מסיאול, הן גבוהות בהירות ומשדרות עדינות , לרובן יש חוכמה שנרכשה במוסדות החינוך שם ואנגלית ברמה טובה מאוד.
לא עבר הרבה זמן עד שזינקתי כאחוז תזזית למי המפרץ מדופן הספינה, אחת הגברות הצטרפה אליי ושחינו כמה עשרות מטרים יחדיו תוך כדי פלירטוט הדדי שרק הדגים היו עדים לו ואיזו מדוזה ארוכה בעלת גוון צהוב ומפחיד שחתכה את המים בדיוק לידינו.
לאחר ארוחת ערב קלילה כמו בתיזמון של במאי או בעצם צלם מדופלם קו הרקיע קיבל גוון של שקיעה והשמיים קיבו לו צבע מדהים, את הספינה הקיפו מלא סירות משוטים קטנטנות עשוייתצ מבמבוק וזפת שהציעו את מרכולתן ( קוקוס,פירות העונה או סתם חטיפים לנשנש ואפילו בקבוקי רום או קוניאק מקומי)
לאחר משא ומתן זריז השכרתי לכמה שעות סירת משוטים קטנה וזעירה ןהפלגתי לי עם הדרום קוריאנית לעבר האופק לא בדיוק חיפשנו את קים איל יונג אבל חיפשנו מקום שקט ואינטימי בין שלל הסירות שהקיפו אותנו על מנת שנוכל לטעום קצת זה מזו.
זו הייתה חוויה מוזרת אפילו עבורי לחתור במרץ בעלטה בסמיכות למצוקי הגרניט האלו ועדיין לחוש את אותו יצר הרסני שטבוע בי או בכל גבר אחר ולרצות אותה עד מאוד.
המעשה עצמו הגשים את הציפיות בכל מובן, הקולות שלנו התמזגו להפליא עם בליל השפות שנשמעו מעשרות ספינות העץ שכולן עוגנות במקום הספציפי הזה לעגינת לילה.
קצת קשה לדמיין שדווקא כאן בצפון המנומנם הזה הייתה פעם מלחמה נוראית ואכזרית במיוחד ואילו לי כרגע יש איזו שריטה קטנטנה בכתף ממעשה חדירה פולשני אמנם אבל ידידותי למדיי
 
לא חירות הסופר

זו עדיין ארץ קומוניסטית,
אמנם וויאטנם מוגדרת כרפובליקה סוציאליסטית אבל זה היינו הך עבורי,
גם סין לצורך העניין דומה לה בקטע הזה.

לי בלט שם צרות העין שיש לוויאטנמים כלפיי שכנתם תאילנד,
לפחות בזמנו הרגשתי במין קנאה שלהם בגלל שתאילנד מגלגלת מליארדים מתיירים שמגיעים לנפוש בה.

כיום זה השתנה אולי אך במעט.

נראה לך סביר שכאת יורדת מהמטוס לאולם בקורת הגבולות הראשון שאת פוגשת זה חייל צנום עם קלצ'ניקוב ומדים של הצבא הסיני?

על הכותפת חצי סהר בצבע אדום ושלל כוכבים שמעידים כנראה שהפקיד הנל בדרגת: טוראי ראשון חחחחחחחח

הגברים שם עויינים ואוכלים את התיירים במבטים מזרי -אימה.

בכפרים ההרגשה יותר סימפטית,
ביקרתי גם ממש בצפון על הגבול של סין,
טרסות של אורז מסודרות ומוצפות במיי גשם,
האוכל שם פשוט ונחמד,
הרבה ירקות מבושלים וכמובן אורז,
ניכרת השפעה צרפתית במטבח שלהם,

אישית הכי נהניתי לאכול שם ברובע העתיק מול אגם מטופח,
יש שם מלון עשוי מאבן שדומה לאבן ירושלמית ולמעלה הייתה מרפסת עם שולחנות שצופה על העיר .

המזכרת הכי טובה שלקחתי משם זה ארנק עור עשוי בעבודת יד שעלה לי אולי 15 שקל,
נרכש על גדות מפרץ טונקין לאחר משא ומתן פנטומימי עם זקנה חסרת שיניים.

כשנסעתי לכפר בצפון זו גם הייתה חוויה בפני עצמה:
רכבת לילה עם קרונות שינה,
להבדיל מהסרט הבריטי האלגנטי :רצח ברכבת אוריינט אקספרס"
כאן בקרון השינה ובכלל ברכבת עלו איתי ברציף גם תרנגולות קשורות בחבל
בהחלט נסיעה הזוייה
 
סמואל, הייתי בויאטנאם פעמיים.

כבר בפעם הראשונה, ב-1996, בביקור ארוך בן שבועיים, לא חשתי ולו לרגע תחושה שאני במדינה קומוניסטית. בטח ובטח לא באקס-סייגון שנראית ומתנהגת בדיוק כמו בנגקוק לפני 30 שנה. מוזר לי שזה הרושם שקיבלת.
 

prizman

New member
בהחלט מדינה קומוניסטית

ולמטייל בודד קל להרגיש בזה.
הייתי שם שלוש פעמים בין 2007-10, כל פעם לחודש וזה בהחלט הורגש, בעיקר בצפון אך גם בערים אחרות.
כנ"ל שינאת הזרים וזו לא הגזמה בולטת בהנוי וקיימת הרבה פחות בשאר המדינה.
החל מ 11 בלילה יש ברחובות סיורי משטרה שדי לא נעים לפגוש בהם ודי נדיר למצוא אנשים אחרי שעה זו למעט
באזור תיירים קטן אחד בהו צ'י מין סיטי. חלק גדול מבתי המלון הם בבעלות ממשלתית למרות שחוץ מרמת
השרות שום דבר לא יצביע על כך לתייר, רוב מערכת הבנקאות מנוהלת ע"י המדינה, יש חוק שאסור לזרים
לישון בבתי מלון עם מקומיות ולהפך אבל יש דרכים לעקוף אותו, לתושבים אסור להיכנס לשדה תעופה ללא כרטיס
עלייה למטוס וזה מסובך לקבל אישור יציאה ועוד. ככלל, בהחלט מדינה קומוניסטית.

לסמואל, המפרץ נקרא האלונג ביי בלבד. האזור ההררי בו הוא נמצא נקרא טונקין.
הכפר שהגעת אליו ברכבת הוא לאו קאי וממנו כנראה המשכת במיניבוס לסאפה ואולי גם לבאק הה המקביל.
 

יויו13

New member
שלום גם לך ,הרבה זמן וכו.. לגבי קומוניזם

לא נראה לי שיש קשר לשנאת זרים וקומוניזם.
יש מדינה יותר קומוניסטית מקובה ?
אבל התייר מרגיש שם כמו מלך ואדון הארץ ובכל מקום מתקבל בסבר פנים
מאד יפה ,גם על ידי השלטונות
דהיינו צבא משטרה פקידים שונים ומשונים
ובטח על ידי העם ברחוב מסעדה ,מלון וכו.
 

prizman

New member
אין קשר ישיר.

מניח ששינאת הזרים מקורה בעיקר בתקופת השלטון הצרפתי ובמיוחד מהתקופה של מלחמת ויאטנם
שנגמרה ממש לא מזמן ועוד טריה בזיכרון.
יתכן בהחלט שזו גם הסיבה ששינאת הזרים מורגשת בעיקר בהנוי.
בורמה גם היא קומוניסטית בדרכה וגם שם האנשים נחמדים.
 
גם אנחנו היינו מטיילים בודדים, לא טיול קבוצתי

ובמסגרת פרטית. לא חשנו כלל במה שאתה מתאר אבל מקבלת את דבריך. אגב, הם מגדירים עצמם כמדינה קומוניסטית או רק התחושה היא כזו?
 

prizman

New member
ההגדרה הרשמית

היא "רפובליקה סוציאליסטית" אבל המפלגה השלטת היא קומוניסטית, הבחירות לא חופשיות
והכלכלה לא חופשית.
 
לפריזמן וגם לסבתא רות רות

פריזמן:צדקת, אכן בתום המסע הליילי המפרך ברכבת הלילה הגענו למקום בשם קאי לואו או לואו קאי ומשם טיפסנו כשעה בערך אולי טיפה יותר במיניבוס שאיכשהו טיפס את העיקולים לעבר העיירה סאפא,
הכביש היה עטוף בערפל סמיך ,
בשולי הדרך ראיתי נשים כפריות בלבושן המסורתי מטפסות עליות תלולות עם ציוד כבד עליהן ואור בעיניים,
בכפר עצמו התארחתי בבית של משפחה מקומית שהקצתה לי חדר שינה נוח עם טלוויזיה ומים חמים,
כנראה שהגברים בצפון יותר אנטי נגד כל מערבי שדורך אצלהם בבית,
אל תשכח שהצפוניים זה עם מיוחד, אכזר ובעיקר עקשן,
בדרום לא יצא לי להיות,
האלונג ביי מקום מופלא.

סבתא רות רות:
לא תמיד צריך להיות במקום מליון פעם בכדי להכיר אותו ולתהות על קנקנו,
מבלי להשתחצן אני ברגע רואה כל פגע,
יש לי טביעת עין גם לאנשים וגם למקומות,
זה בולט לעין שזו ארץ קומוניסטית למהדרין,
אני אגיד את זה אחרת:
אין כיום הרבה ארצות יותר קומוניסטיות מוויאטנם,
אולי קובה,
תקראי את הפסקה הבאה שגנבתי מויקפידיה:
רק למפלגות המאושרות על ידי המפלגה הקומוניסטית יש זכות להשתתף בבחירות. בין מפלגות אלה קיימת "חזית ארץ האבות הווייטנאמית", ואיגודי פועלים וסחר. אף על פי שבאופן רשמי דוגלת המדינה בסוציאליזם, חלק מעקרונות שיטת הממשל הזו נזנחו החל משנות ה-90. הנשיא הוא ראש המדינה ומפקד צבא וייטנאם. תפקידו במועצה הוא שר הביטחון והשר לביטחון פנים. ראש ממשלת וייטנאם הוא הממונה על הממשלה ומועצת השרים, בה מכהנים 3 סגנים שלו ועוד 26 שרים שונים.

אם זה לא ערש הקומוניזם אז מה זה?

כמו שברור שביבי יקח את הבחירות המתדפקות בפתח כך ברור לי שזו ארץ קומוניסטית,
מפליא אותי שלא שמת לך לכך,
בכל מקרה תמיד טוב ללמוד דברים חדשים
 
עדיף "קצר וקולע" על "ארוך וצולע"

האמת שפשוט אין מה להוסיף
"בינוני" הוגדר ע"י עוד כמה אנשים שאת דעתם אני מעריך
 
למעלה