יש
רף התנהגות מסויים שאם עוברים אותו, לכל הדעות הוא טאבו מוחלט. למשל, אלימות על כל גווניה. להגיע לציבור מסויים כדי לחפש מה לקנטר, זה קל. תחום עבודתי לימד אותי שזה הכי קל. אי אפשר לצבוע ציבור שלם בשמחור רק כי הוא מתלבש כך ונוהג אחרת. כי אם נתחיל, לא נסיים, בחסידות מסויימת הבנות חייבות ללכת עם שתי צמות. ובחסידות אחרת, מי שפרש יושבים עליו שבעה. ובחוג מסויים, מי שילך בלי חליפה הוא פושט. ובחוג אחר הוא יקרא שבבניק. יש אפילו חסידות שלא קוראים לאישה בשמה, אלא אמא או באיזה רמז. ובחסידות אחרת, ברחוב, האישה תלך רק אחרי בעלה ולא לפניו. ובמאה שערים המדרכות נפרדות. ובזרם מסויים הילדים שומעים רק מוצרט ווגנר. ובחוג אחר רק פיוטים. ובזרם מסוים רק ים תיכונית. ו...נכון שלהפסיק?! אז מי נורמלי?! בינינו, אף אחד. כל אחד והשריטות שלו. אבל בשביל ההגדרה הלא פורמלית. נורמלי, זה מי שמבין שלכל אדם יש את הזכות לכבוד ועל כל אדם מוטלת החובה לכבד.
רף התנהגות מסויים שאם עוברים אותו, לכל הדעות הוא טאבו מוחלט. למשל, אלימות על כל גווניה. להגיע לציבור מסויים כדי לחפש מה לקנטר, זה קל. תחום עבודתי לימד אותי שזה הכי קל. אי אפשר לצבוע ציבור שלם בשמחור רק כי הוא מתלבש כך ונוהג אחרת. כי אם נתחיל, לא נסיים, בחסידות מסויימת הבנות חייבות ללכת עם שתי צמות. ובחסידות אחרת, מי שפרש יושבים עליו שבעה. ובחוג מסויים, מי שילך בלי חליפה הוא פושט. ובחוג אחר הוא יקרא שבבניק. יש אפילו חסידות שלא קוראים לאישה בשמה, אלא אמא או באיזה רמז. ובחסידות אחרת, ברחוב, האישה תלך רק אחרי בעלה ולא לפניו. ובמאה שערים המדרכות נפרדות. ובזרם מסויים הילדים שומעים רק מוצרט ווגנר. ובחוג אחר רק פיוטים. ובזרם מסוים רק ים תיכונית. ו...נכון שלהפסיק?! אז מי נורמלי?! בינינו, אף אחד. כל אחד והשריטות שלו. אבל בשביל ההגדרה הלא פורמלית. נורמלי, זה מי שמבין שלכל אדם יש את הזכות לכבוד ועל כל אדם מוטלת החובה לכבד.