מסכת יומא, פרק ח'

mgb

New member
בולמוס..

בס"ד שלום! בולמוס היא תגובה קיצונית וחריפה לרעב (יתכן מדומה ויתכן אמיתי, אגב) בהלכה מי שחש בולמוס הוא בגדר "חולה שיש בו סכנה" ומותר להאכילו בשבת או ביום הכיפורים. בגמ' מסכת יומא ההיתר הזה מופיע לגבי אישה הרה שחשה בולמוס ואז מותר להאכילה. אמנם מנסים קודם לבדוק אם התגובה היא אמיתית כלומר "שלא נכנסה ללחץ" שמקורו בד"כ מהעובר. והיה והיא נרגעת, מה-טוב. אבל אם עדיין היא חשה רעב ומלווה לכך סימנים שהגמ' מביאה שם כסימני רעב קיצוני. בברכה
 

ortal האחת

New member
אוקיי.. אז למה הכוונה שכתוב בהמשך:

"...מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו". למה? הרי אמרת שזאת תגובה קיצונית וחריפה לרעב, צריך להאכיל אותו בדברים כשרים ולא טמאים, הלא כן?
 

ortal האחת

New member
אהאא.."אפילו דברים טמאים..."

כלומר מרוב שהוא רעב, אפשר להאכיל אותו גם מאכלים טמאים, כדי שירגע ושישבע. נכון?
 

mgb

New member
כוונת מן הסתם לפיקוח נפש..

בס"ד רק להעיר שלא ממש מעל הכל.. ראשית על שלוש עבירות יש למסור את הנפש ולא לחטוא: 1. גילוי עריות 2. שפיכות דמים 3. עבודה זרה. שלוש עבירות אלה מפורסמות ויהודים לדאבון לב במהלך מאות בשנים אכן קיימו זאת הלכה למעשה. אבל למען האמת ישנה עוד מצווה בו נאמר שחייבים למסור נפש ולא לחטוא. אם ממש נדייק לא נאמר שחייבים אלא ראוי ורצוי או בלשון הגמרא "נוח לו.." והוא מובא בגמ' (בבא מציעא נ"ט ע"א): " ..המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב. ואמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא ואמרי לה א"ר יוחנן משום רשב"י: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנ"ל מתמר דכתיב (בראשית לח) היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה.." עוד מצב בו החיים אינם מעל הכל למרות שזה כבר חלק מהשלוש הנ"ל שאסור להתרפאות בעבודה זרה. כלומר אם יש מצב של פיקוח נפש וניתן להירפא או להינצל מחפץ או כומר (שפועל באמצעות) עבודה זרה - הדבר אסור !! (המקור מסכת פסחים כ"ה ע"א): "א"ר יעקב א"ר יוחנן בכל מתרפאין חוץ מעצי אשירה...דתניא ר' אליעזר אומר אם נאמר (דברים ו) בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך ואם נאמר בכל מאודך למה נאמר בכל נפשך? אלא לומר לך אם יש אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ויש אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך, כי אתא רבין אמר רבי יוחנן בכל מתרפאין חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים.." והלואיי שלא נעמוד בנסיונות כאלה.
 

gdisrael

New member
ידידי MGB

אני שמעתי שהרמב"ם פסק, שהיהודים יכלו להתחזות לנוצרים, ובתוך ביתם - לנהוג כיהודים. בשביל להינצל. (כי מי שלא היה הופך נוצרי, היו הורגים אותו). אז בזמנו. בכל אופן, יש לי השערה - יש את העניין "עת לה' הפרו תורתך" ... שהקיום של העם היהודי היה נושא הפרק, ולא אדם ספציפי. אז הרמב"ם פסק שמותר. כי עדיף שהיו רק למראית עין עובדים עבודה זרה, ושהעם היהודי לא היה נכחד ! האם יכול להיות? בכל אופן, אשמח מאוד לתשובה ...
 
למעלה