../images/Emo207.gif
...הוא מכניס אותי לבלבלות מטורפות... אני לא מצליחה להתמודד איתו. הכרתי אותו בבסיס לפני שלושה חודשים, הוא מיחידה של איזו סיירת, באו לבסיס שלנו לכמה ימים. הוא תפס לי ת'תשומת לב דווקא בגלל שהוא היה שקט אבל מצד שני עם הרבה נוכחות. לקח לי שבועיים להשיג את מספר ה
שלו מחברה שלי שידיד שלה מכיר אותו (מכיר, לא חבר, ולא משרת ממש איתו, ככה שזה לא היה כזה קל). שמחתי כשהתקשרתי אז במוצ"ש והוא זיהה די מהר במי מדובר (בכל זאת, עברו שבועיים, וזה לא שכזה הכרנו). ביום ראשון בבוקר יצאתי הבייתה מהבסיס. ברכבת לא הפסקתי להסתכל על הפלא', כל כך רציתי שהוא יתקשר להגיד בוקר טוב או ישלח הודעה או משהו... תוך 20 דקות נסיעה הוא שלח. וואי, זה היה כיף
הוא יזם פגישה בערב, זה היה אפילו יותר כיף, שזה היה גם ממנו ולא הכל היה על הכתפיים שלי. יצאנו לאיזה בית קפה, ואחר כך חזרנו לדירה שלו. דירת חדר נחמדה עם מרפסת די גדולה... כן, הוא גר לבד... ראינו סרט...... זה היה בתחילת נובמבר, נפגשנו עוד שלוש פעמים באותו שבוע, ובתחילת השבוע שאחריו חזרתי לבסיס וקבלתי ריתוק. 31 יום הייתי בבסיס. הוא לא בטעות התקשר או שלח הודעות. להפך, הוא סינן די בעקביות. הבנתי שהוא לא רוצה כלום. הוא אמר בין השורות שאני ילדה, והוסיף בפה מלא שהוא לא בטוח שהוא רוצה קשר עכשו, וגם מפריע לו עניין היציאות שלי הבייתה (אני סוגרת שתי שבתות כל פעם, ואז חוזרת הבייתה לשבוע. תכלס, למה שמישהו יחכה שבועיים?...) לקח לי טיפה זמן, אבל בסוף הבנתי שגם אני כנראה לא באמת רציתי, חשבתי שכן, אבל לא. בכל זאת, לא נראה לי שיש רע ב"לראות סרטים" יחד. כל עוד אף אחד לא נפגע, למה לא אם אפשר? נפגשנו שוב באמצע דצמבר, וגם לפני שלושה שבועות. עכשו שתבינו, אני כולה בת 19, הוא בן 23. אני יודעת שאנחנו ב"פאזות" שונות בחיים כרגע, שיש לנו חיים אחרים לגמרי, ושהוא לא הנסיך שאני מחפשת לעצמי. אתמול בדיוק כשהיינו באמצע הכל, מישהי התקשרה. הוא דיבר איתה איזה שבע דקות, היה נראה קצת מבולבל. בסוף השיחה הוא אומר לי: "את יודעת מי זאת הייתה?" -"מי?"- אני שואלת, "חברה שלי לשעבר, היינו מאורסים", הוא אומר לי. "חצי שנה לא דברנו". היא מבוגרת ממנו בשנתיים-שלוש, לחצה על חתונה, הוא לא רצה... אחר כך הרגשתי שאני ממש צריכה להתחנן אליו שנמשיך, זה היה קשה, אבל הצלחתי
בדרך הבייתה שלחתי לו הודעה: "נראה לי שאתה הגבר היחיד שנותנים לו משהו בלי מחוייבות והוא לא רוצה לקחת... רציתי להגיד לך משהו אבל אז היא התקשרה. לילה טוב". הוא כתב לי בחזרה: "את ילדה מאמי. את לא רוצה לתת כלום, את מפחדת לגעת בו בכלל". היו עוד כמה הודעות פחות רלוונטיות, ואז באמצע שעמדתי לשלוח משהו הוא שלח: "ואת בתולה, נכון?" -פשש... גאון! -חשבתי לעצמי- איך הצלחת להגיע לזה? -עניתי בקצרה שכן. הוא שאל עוד קודם על מה רציתי לדבר איתו, עניתי שזה בקשר ללגעת, אבל זה לא לSMS. "אז בואי אליי עכשו", הוא ענה. עניתי שאני כבר עוד חמש דקות בבית, אבל הוא יכול להתקשר (אנחנו גרים במרחק של חצי שעה). ואז הוא שתק. מאז עברו כבר 14 שעות. רציתי להגיד לו שכן, אני בתולה. וכן, עד לפני שנה הייתי "ילדה טובה", שזה לא "מתאים לי", שעוד לא היה לי חבר רציני, ושאף פעם לא חשבתי שהראשון שיגע בי ככה יהיה מישהו שאני לא באמת מכירה ולא אוהבת. ולא, זה לא גורם לי להרגיש זולה, וכן, אני אשמח ללמוד ממנו, כי זה נעים לי ונראה לי שהגיע הזמן שאני ארחיב אופקים בתחום הזה. אבל כרגיל, הוא לא עונה ואני מתאפקת לא ללחוץ SEND.