מסכות , זהות , אישיות

[negative]

מסכות , זהות , אישיות

אינספור פעמים שמענו את הביטוי ציווי האלמותי : "תהיה עצמך". בדר"כ הוא היה מוסר ההשכל בסרטי נעורים אמריקאיים מתקתקים או העצה מהמבוגרים כשרצינו רק לדעת איך לקבל תשובת לב מהילדה הכי יפה בגן. מה הוא אותו "עצמך" שרוצים מאיתנו שנהיה? האם יש "עצמך" אחד , או כמה? אנחנו בוחרים באיזה "עצמך" להשתמש בכל רגע? כשמישהו מתנהג בצביעות כולם מצקצקים בלשון ומעבירים ביקורת , אבל אולי כולנו צבועים ומשתמשים במסכות כל הזמן? לא סתם נאמר : "העולם במה , וכולנו שחקנים". כולנו לובשים דמויות - כל יום , כל הזמן. אותו "עצמך" נכסף כ"כ תקף גם כאשר אנחנו משחקים את הדמות של עצמנו? , הרי זה קורה כל הזמן... מה דעתכם?

 

[kaenar]

אף אחד

לא דורש מאיתנו להיות מישהו מסויים, זה אנחנו שדורשים מעצמנו. אם יש אדם שמשנה את אישיותו כשהוא נמצא בחברה אחרת כל פעם, הוא נהיה צבוע, החיים דורשים מאיתנו לשרוד. לעיתים כדי לשרוד אתה צריך לשים מסכה. אני בכל מקרה חושבת שלהיות אתה זה הכי אמיתי ונכון שיש, כבר מרוב מסכות לא יודעים מה זה מסכה ומה לא, מסכימה איתך, לא יודעים.. עצמך זה להיות נאמן למחשבות שלך, אתה צריך לומר את מה שאתה מרגיש ואת מה שאתה חושב בצורה הכי נייטרלית שיכולה להיות, בצורה ישירה, לא מתוך כעס ולא מתוך פגיעות, זה עצמך האמיתי. להיות ישיר ולהקשיב ללב, להקשיב לחלומות שלך, ללמוד מהסביבה ולא לחשוב שאתה הכי חכם. לפעמים אנחנו מתאימים את עצמנו לסביבה שאנו נמצאים בה, אנחנו מדברים על דברים מסויימים עם אנשים מסויימים שרק איתם נוכל לדבר על כך. זה לא מסכה, זה רק להתאים את עצמך למצב, אתה עדיין אתה. אך אם אדם הוא צבוע ומתאים את עצמו לסביבה עד כדי מצב שהוא נבלע בה, שוכח מעצמו, מקיומו, לא מקשיב לאינטואיציה שלו, לא אמיתי, לא כנה, לא אומר את מה שהוא חושב או מרגיש, אלא אך ורק מתאים את עצמו לסביבה- הוא שם מסיכה. אך, - "אתה, מי שאתה בוחר להיות. וגם אם אתה לא אתה, עדיין בחרת בזה" , משפט שחיברתי.. כן, העולם במה, אבל אנחנו מבחינתי התסריטאים, אנחנו נמשכים למעשים שלנו, וכותבים את הסרט של חיינו, בכל מקרה.

 

[אניהואאני]

"עצמך " הוא בלתי מוגבל

כי חלק מהאופי שלך (סתם לדוגמא ) הוא כבישת מסכות של תכונות ופי שונות . להיות עצמך ? זה התנהגות בלי חשיבה "על הצעד הבא"בלי לשים פס על מה יגידו עליך. זו לפחות ההגדרה של החברה לפי דעתי . אבל אכן , כמו שכתבת , עצמך יכול להיות דווקא אין סוף מסיכות , אדם לחוץ שחושב כל פעם על הצעד הבא . וזה מי שהוא . בכללי , בגלל שאנו חיים בחברה מורכבת זה טבעי שאנשים יאמצו לעצמם זהויות ושינוי אופי כדי להתאים את עצם לחברה (או יותר נכון לציפיות של עצמם מהציפיות של החברה) , לרוב זה דבר טוב והכרחי לתיפקוד נורמאלי של חברה . במקרים רבים אחרים זה פוגע בפרט .

 

[אניהואאני]

*חבישת ../images/Emo3.gif טוב נו אחרי יום עבודה ..

 

[Lady In Blues]

אני לא חושבת שזאת צביעות כמו ניואנסים באישיות

החברה האנושית והקשרים המודרנים מחייבים את האדם להתנהג בצורות מסויימות בסיטואציות מסויימות, ולפעמים ההתנהגות הזו נתפסת כצביעות או "מסכה". אני אסביר: כשאתה יושב עם חברים בפאב, אתה מדבר בקול רם, משתמש הרבה במגע, יושב בצורה לא מסודרת, מדבר אל בחורות. כשאתה נמצא בראיון עבודה או בדייט תדבר בצורה נעימה, תחייך, תשב זקוף. אם החברים שלך יראו אותך באותו הרגע, הם יגידו שאתה צבוע?

 

[Dragonaut]

לדעתי

אין לאף אחד עצמי מוגבל. בכל אחד מצויות כל התכונות, במינונים שונים, וכולן דינמיות בהתאם לסביבה ולמצב. יש את הרמה האנושית-בסיסית, זו שאוֹרי תארה, התאמה לגיטימית למצב ולחברה, ויש את הרמה המוכרת כשנואה, התאמה דומה- אך כזו שבאה על חשבון אנשים אחרים. כולנו אשפי מסיכות, השאלה היא עד כמה.