מסך לשה"ם......

[The DDM]

מסך לשה"ם......

אני יודע שהרבה פה זוקפים גבה ואומרים: "למה אנשים כל כך דבוקים לחוקים, תבינו שהמשח הוא לא הספר אלא החופש שבדמיון...." וכל החרא הזה ויש הרבה שאומרים שזה מיותר כי זה ממש רק חוקים, אבל עדיין צריך טיפה חוקים וצריך שיהיה שם משהו, אז מה יש לכם או שאתם חושבים שצריך במסך לשה"ם (הקרטון, קלסר, מחברת ושאר ירקות שמסתיר לשחקנים את ההרפתקאה וכתוב בו מידע לשה"ם.)

 

[DDN]

המסך האולטימטיבי

הוא אחד כזה עם תמונות מעניינות מהצד של השחקנים, שיסתיר את מה שהשה"ם לכאורה מגלגל/כותב מאחורי המסך. שה"מ טוב לא יצטרך מסך. הרוב אצלו יהיה בראש, שה"מ לשחקנים טובים לא יצטרך מסך, כי הם לא ינסו "להציץ" לו.

 

[Gilgam69]

לא בדיוק

אמרת ששה"ם טוב לא יצטרך מסך כי הכל יהיה אצלו בראש. מידת הזיכרון שיש לאדם לא משפיע בכלל על האם הוא שה"ם טוב או לא. שה"ם צריך את המרחב שלו על מנת לפרוס לפניו את החומר על מנת שלא ישכח דבר ושיריץ את הפגישה על הצד הטוב ביותר. אמרת גם ששה"ם לשחקנים טובים לא יצטרך מסך כי הם לא ינסו להציץ לו. אם אין לו מסך אז הם לא מציצים, הם פשוט רואים מה הוא מגלגל ומה כתוב לו מול הפנים. אי אפשר להציץ אם אין מסך. אני אישית פורס את המסך מהסיבה הפשוטה שאני לא רוצה שהשחקנים יראו את החומר שהכנתי. וזה לא בגלל שאני חושש שהם יציצו, כשאני הולך לשרותים אני שה"כ סוגר את הקלסר אבל כל החומר נשאר שם, זה בגלל שאם החומר שלי יהיה מונח מולי והשחקנים ידברו איתי אז הם יראו את החומר שלי וזה יהרוס להם יותר מאשר לי כי אחרי הכל אנחנו שם בשביל הכיף.

 

[Ferenheit]

או יה

אני היחיד שנוח לו לראות את הדברים מול העיניים ? טבלאות חשובות כמו DC של פעולות עוזרים לשמור שה"ם (במיוחד עם שיטה חדשה או שה"ם חדש) בפרופורציות באשר לדרגת הקושי של פעולות מסוימות. אצל GILGAM לדוגמה כל בדיקה של איזון על אבן חלקלקה היא בד"ק של 15 או 20 בזמן שהיא אמורה להיות בד"ק 10 או 5. אני חושב שאם הוא יסתכל (יש לו, ראיתי) במסך הוא יראה שהוא לא בסדר ויתקן את דרכיו. ברצינות, לוח טוב (ואפשר להתווכח על זה) חוסך זמן בחיפוש בספר. נכון, זיכרון מושלם חוסך את הצורך בספרים (אחרי קריאה אחת) אבל אתם לא מציעים את זה, נכון ? הא ? נכון ?

 

[BluePrint]

מסר חשוב

איך בדיוק "זוקפים גבה"? הצלחתי ללמוד איך להרים גבה, אבל לזקוף? אתה מתכוון בזוית גבוהה כמו וולקנים בStar Trek? לא משנה. משחק תפקידים הוא משחק בדמיון "וכל החרא הזה", החוקים הם רק חוקים, הם נמצאים בשביל לעזור באירגון המשחק. ויש שחקנים שלא צריכים (או לא רוצים) אותם, אז משחקים בלי. בדיוק כמוך, חושבים שהדרך שלהם טובה יותר, וממליצים עליה לאחרים.

 

[La Gamba]

אגב זקיפת גבה

מה ההבדל בין זה לבין להרים עפעף?

 

[BluePrint]

בטן הרמת עפעף ../images/Emo32.gif

הרמת עפעף אתה עושה לפחות 10000 פעם ביום מבלי לשים לב. אם לא תרים את העפעף לא תוכל לראות. הרמת גבה זו פעולה רצונית בלבד, ולא כולם יכולים לעשות את זה. (כל גבה בנפרד, כמובן) זקיפת גבה לעומת זאת, זו פעולה של קוסמטיקאים ומנתחים פלסטיים.

 

[La Gamba]

אופס, הזנחנו את "לזקור גבה"

 

[shadowfax]

לדעתי

המסך הכי טוב הוא חצי מגודלו של A4 כך שתוכל גם לראות את השחקנים (קשר עין) וגם להסתיר את גילגולי הקוביה שלך.

 

[BluePrint]

חצי מA4 יסתיר לך רק את הקוביות.

 

[shadowfax]

מה צריך יותר מזה?

נניח שהמפה היא דף התחתון ביותר, צד ימין האסופה, צד שמאל דף משבצות. מה צריך עוד? הדברים הכי חשובים שניזנחו ע"י המסך הוא קשר העין של המנחה עם השחקנים ושימוש בידיים בזמן הדיבור ועם חצי A4 ניתן לעשות את שניהם.

 

[BluePrint]

כלום

אם השחקנים לא מנסים להסתכל לך ברשימות, גם אם יראו את הקוביות זה לא ישנה להם כלום. (לא ידעו מה ולמה)

 

[Ferenheit]

חצי A4 - אם השה"ם הוא בן-מחצית

 

[BluePrint]

../images/Emo6.gif

 

[wolfDragon comeback]

שחקנים טובים

מונעים את הצורך במסך. כשאנחנו משחקים (למשל בוומפיירס) ורואים את הקוביות שה GM מגלגל, אנחנו מתעלמים מהן. כנ"ל לגבי הדפים. לכן, אין משמעות למסך אלא אם השחקנים הם מנצ´קינים או לא יודעים להפריד בין דברים שהם יודעים לדברים שהדמויות יודעות.

 

[Gilgam69]

לא מסכים איתך

מטרת הפגישה היא הנאה, הן של השחקנים והן של השה"ם. כשבקרב יוצא לשה"ם בקוביה גלגול שיכול לחסל את הדמות, והוא רק רצה לפצוע אותה אנושות, זה יהרוס את הריגוש שיש במשחק אם השחקן יראה שבקוביה השה"ם גלגל 10 והוא אומר שיצא לו 8. אוקיי, פעם ראשונה זה יעבוד, פעם שנייה גם, אבל פעם שלישית זה כבר יהיה מובן. אחד האלמנטים הכי הכי חשובים במשחקי תפקידים הוא המונח באנגלית שנקרא: Suspension of Disbelief, כלומר, התרגום חופשי, השהיית החוסר אמינות. האלמנט הזה נובע ממיליון ואחד דברים ואפשר לכתוב אינציקלופדיות שלמות עליו אבל בגדול המטרה שלו למנוע מחוסר אמינות להשתלט על המשחק או, אם מסתכלים על זה מהכיוון השני, לתת לשחקנים הרגשה שהדמויות שלהם חיות בעולם נושם וחי שלא סובב אותם ושהוא לא סט של מכניקות משחק ומספרים. בנוסף לזה, אם הדמויות האמיצות צולחות את מעמקי ההרים, ואת הכנת מפה יפיפיה של מערות חשוכות ומנהרות מסתעפות שאדם יכול ללכת לאיבוד בהן ולעולם לא למצוא את דרכו החוצה, יהיה בלתי אפשרי שלא לקלוט חלקים ממנה אם הנחת אותה על השולחן ללא מסך והשחקנים מסתכלים עליך (לא על המפה). הדרך היחידה שהראייה הפריפרילית שלהם לא תקלוט חלקים של המפה היא אם הם משחקים כאשר ראשם מורם לתקרה כאילו הם מסתכלים אליה ורק עיניה מסתכלות אליך.

 

[shadowfax]

יש גבול

והוא לא נובע מ"מנצ´קיניות" אלא מהצורך לתת לשחקנים הרגשה יותר מציאתית