מסיעה מגרה
בין בעוונותיי הרבים עבדתי כנהג באחד הלילות של קייץ לוהט הייתי באילת וחייב לחזור למרכז הארץ עליתי לרכב מוכן ומזומן לנסיעה ישירה ללא עצירות וללא חברה-בראש שלי כזה חוצה את העיר ולקראת היציאה בתחנה האחרונה כזה מזהה דמות של בחורה מנסה את גורלה בטרמפ, מציץ מתחת לקיר התחנה ובטוח שיושב שם בחור שמחכה להיתגנב איתה לטרמפ. ממשיך בנסיעה עם הגברת מהירות מביט בחטף לתוך התחנה ו...אין איש, עושה חושבים מהיר עוצר ו.....איך לא - רוורס. מגיע לתחנה פותח חלון ו- שלום לאן אתה מגיע, מבצבץ לי ראש קטן של נערה חמודה עם קוקיות פני תינוקת - ומייד מסכם עם עצמי את הנערה הזו אני לא משאיר כאן לזאבים או שועלים - למרכז הארץ, אפשר? שאלה, בשביל זה אני כאן! עניתי, עלתה לרכב ויצאנו לדרך. התוודענו אחת לשני וההפך, אני בן 30 היא בת 15 , וכאן תפחתי לעצמי כזה...טוב שאספתי אותה אחרת לך... עברנו כחצי שעת נהיגה והנערה נרדמה על המושב ולא לפני שהיא מושכת אותו לאחור מורידה משענת תופסת תנוחה ושוקעת. מתגלגלת לה על המושב לא רגועה מתחילה לקשקש מילים לא מילים עם אנחות רכות ומתחילה לשוטט על עצמה, בהתחלה חשבתי שאני לא רואה טוב או...לא יכול להיות הרי היא בת 15...ילדה... איזה ידלה איזה נעליים. התחילה לפתוח כפתור טוענת שחם לה, פותח חלון, ואהי נגנבת מהרוח המכה בה...שולחת יד על הבטן החסופה שלה ודוחפת את המיכנס למטה, שולחת יד את בין רגליה עם פיסוק קל ולחיצות קטנים על היד ש"משחקת...בדגדגן? " מי יודע...אבל היא ממשיכה בטרוף ואני מיובש על המושב ושואל עצמי...מה לעשות איך להגיב...הראש אומר...עזוב קטינה....הראש המהדהד במיכנסיי צועק...תוציא אותי תן ליראות... והיא ממשיכה בשלה עד לגחנה עמוקה ומקווצת מתקרבלת וחוזרת להיות ילדה תמימה שרוצה להגיע הבייתה בשלום....ואני...ממשיך לי בנסיעה שהפכה להיות איטית ביותר מנסה להיתרכז בדרך כשהכביש משמש לי למסך ענק לשידור חוזר וחוזר של מה שעבר לי/עלי/עליה/לה/"לנו" וכשירדה מהרכב ךצומת הבאה שלה התחילה אצלי תפילה קטנה...שהטרמפ הבא שלה... אגב אני לא מפנטז לא יודע איך מנצל כל רגע מהמציאות שהפתיע אותי וממשיכה ביי עד לקטע הבא שמח לכתוב כאן
בין בעוונותיי הרבים עבדתי כנהג באחד הלילות של קייץ לוהט הייתי באילת וחייב לחזור למרכז הארץ עליתי לרכב מוכן ומזומן לנסיעה ישירה ללא עצירות וללא חברה-בראש שלי כזה חוצה את העיר ולקראת היציאה בתחנה האחרונה כזה מזהה דמות של בחורה מנסה את גורלה בטרמפ, מציץ מתחת לקיר התחנה ובטוח שיושב שם בחור שמחכה להיתגנב איתה לטרמפ. ממשיך בנסיעה עם הגברת מהירות מביט בחטף לתוך התחנה ו...אין איש, עושה חושבים מהיר עוצר ו.....איך לא - רוורס. מגיע לתחנה פותח חלון ו- שלום לאן אתה מגיע, מבצבץ לי ראש קטן של נערה חמודה עם קוקיות פני תינוקת - ומייד מסכם עם עצמי את הנערה הזו אני לא משאיר כאן לזאבים או שועלים - למרכז הארץ, אפשר? שאלה, בשביל זה אני כאן! עניתי, עלתה לרכב ויצאנו לדרך. התוודענו אחת לשני וההפך, אני בן 30 היא בת 15 , וכאן תפחתי לעצמי כזה...טוב שאספתי אותה אחרת לך... עברנו כחצי שעת נהיגה והנערה נרדמה על המושב ולא לפני שהיא מושכת אותו לאחור מורידה משענת תופסת תנוחה ושוקעת. מתגלגלת לה על המושב לא רגועה מתחילה לקשקש מילים לא מילים עם אנחות רכות ומתחילה לשוטט על עצמה, בהתחלה חשבתי שאני לא רואה טוב או...לא יכול להיות הרי היא בת 15...ילדה... איזה ידלה איזה נעליים. התחילה לפתוח כפתור טוענת שחם לה, פותח חלון, ואהי נגנבת מהרוח המכה בה...שולחת יד על הבטן החסופה שלה ודוחפת את המיכנס למטה, שולחת יד את בין רגליה עם פיסוק קל ולחיצות קטנים על היד ש"משחקת...בדגדגן? " מי יודע...אבל היא ממשיכה בטרוף ואני מיובש על המושב ושואל עצמי...מה לעשות איך להגיב...הראש אומר...עזוב קטינה....הראש המהדהד במיכנסיי צועק...תוציא אותי תן ליראות... והיא ממשיכה בשלה עד לגחנה עמוקה ומקווצת מתקרבלת וחוזרת להיות ילדה תמימה שרוצה להגיע הבייתה בשלום....ואני...ממשיך לי בנסיעה שהפכה להיות איטית ביותר מנסה להיתרכז בדרך כשהכביש משמש לי למסך ענק לשידור חוזר וחוזר של מה שעבר לי/עלי/עליה/לה/"לנו" וכשירדה מהרכב ךצומת הבאה שלה התחילה אצלי תפילה קטנה...שהטרמפ הבא שלה... אגב אני לא מפנטז לא יודע איך מנצל כל רגע מהמציאות שהפתיע אותי וממשיכה ביי עד לקטע הבא שמח לכתוב כאן