מסיבת סידור

סוג ב

New member
מסיבת סידור

זה כ"כ כואב לשבת בסביבה שאת בחרת ולראות את הכל הזבל שמאכילים בהם, ילדים. ישבתי היום במסיבת סידור, הביאו איזה גוילם להצגה, התחלתי להתרגז כשהוא אמר: ".......ניקינו, הרמנו, סחבנו, כיבסנו... בעצם למה אני אומר ברבים? אשתי עשתה, לי היו עניינים אחרים..." (!!!!!) כל הקהל צחק. מה בדיוק מצחיק באישה סוחבת ומנקה כשלבעל יש עיסוקים אחרים? התרגזתי סופית והפסקתי להקשיב, כשהוא הוציא מסיכה בדמוי ראש ואמר שזה הראש של גולית שדוד ערף. הקהל היה באקסטזה... על זה הילדים שלי צריכים לגדול? על אפליית נשים ורצח גויים כי הם לא נולדו יהודים? יש לו מזל שהפסקתי להקשיב, אחרת הייתי לוקחת חנית ותוקעת אותה במקום הנכון...
 

לחוד

New member
באמת מעצבן

מזכיר לי את ההיא שמלמדת את בתי, שכדי לפתח את תלמידותיה ולהרחיב את אופקיהם, ספרה להם על רעידת האדמה בהאיטי על הרוגיה, פצועיה והריסותיה. בין הדברים הדגישה להם שהם גויים ולא נורא שהם סובלים, ושלא צריך לרחם עם האבות והאמהות שמתו להם ילדים כי הם גויים, שכידוע אינם אוהבים את ילדיהם. זה חלק מהמחיר של הישארות בחברה החרדית על כל המשתמע מכך.
 

עץ שתול

New member
אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי

וכמו שרש"י מפרש במקום בשם התרגום, "בבקשתי ובתפילותי". אולי כדאי שתקחי את הסידור ותתקעי אותו במקום הנכון, וחסל סדר תפילת כל פה בנוסח אר"י או בן איש חי.
 

סוהיזו

New member
גועל נפש!!

דווקא לפני כמה זמן הייתי אצל חבר שלמד איתי מכיתה מכינה עד לישיבה הקטנה, והוא אומר לי שיש לו תמונה שאני יאהב. בתמונה רואים אותי ואותו מנשקים יחד את הסידור במסיבת סידור בכיתה א` חח. היום הספר הזה בשבילי הוא כמו כל ספר אחר ואם אצטרך חומר בערה אשתמש בו ונראה אם יקרה נס והמילים יעופו באויר כמו כל מיני סיפורי מעשיות!
 
גזענות

כשאני שומעת את אחותי הקטנה בת 10 אומרת. "הוא יהודי?, אה הוא גוי. לא נורא שימות מגיע לו. אני מתחרפנת- פעם הייתי יושבת איתה ומסבירה לה שזה לא יפה וזה גזענות ולא כל הגויים רשעים ושכמעט כל העולם גויים חוץ מכמה מליוני יהודים. אמא שלי הייתה ממש כועסת שאני מכניהס לה שטויות לראש. כשהיא תגדל קצת אני אדבר איתה. אני לא מבינה איך אמא שלי שעוד הייתה חילונייה פעם מסוגלת לחנך את הילדים שלה שכל הגויים רשעים ושימותו? זה הזוי!!!!
 
בנושא של דה-הומניזציה

אני לא מתאפק ופותח לילדים קצת את העיניים,אף על פי שבשאר החלקים של הדת אני לא מתערב.
 
גם כשאת זועמת את צריכה לדייק

גוליית לא נהרג בשל כך שהוא לא יהודי. הוא ועמו נלחמו בישראל, והוא קרא תיגר על אלוהי ישראל. הוא נלחם בדוד ודוד ניצח. זהו קרב לכל דבר ועניין. אני לא חושב שילדים צריכים לגדול על שום עריפת ראש, ללא קשר אם זה צודק או לא. אבל העניין הגזעני לא קשור לעניין.
 
יקירתי../images/Emo24.gif

"בסביבה שאת בחרת" מילים שלך. אם בחרת בסביבה משיקולים שונים, בינתים במקום לכלות אנרגיות על התרגזויות ותקיעת חניתות בדמיונך תוכלי לבחור את הפרספקטיבה הפחות מתסכלת לענין. את שם במידה כזו או אחרת, ילדיך שם, שומעים תכנים שאת לא מחוברת אליהם והם אף מעוותים בעיניך... תוכלי לנסות ולנטרל את רגשותיך מכל זה, כי הרי הילדים שלך לא לעד ישארו שם (מן הסתם..), ואם כן, הם יקבלו ממך כלים להבחין... ובמקום לפתח רגשות זעם, לקחת את כל זה בפרופורציה. איך אמר לי פעם מישהו, אם זה לא היה שלי זה היה מצחיק. אז נכון שזה שלנו במידה מסויימת, אבל תמיד אפשר להסתכל על האנשים מהצד, ומבחוץ ולראות את הבועה, ולחייך בעונג על כי בחרנו לצאת ממנה, גם אם באופן חלקי... (לגבי גולית, לא בטוחה שדוד הרג אותו. ולא בכמה חלוקי נחל. אבל סיפורי גבורה מהלכים גם סביב באטמן, אז למה להתעצבן?)
 
יפה!

וגם הייתי מוסיף שיש מקום לקבל קצת את האופולוגטיקה המחבתי"ת/חרדית כשזה מגיע לשנאת גויים. לא שאני בעד לשנוא. חלילה. רק שיש לקחת את הדברים בהקשרם הנכון. שנאת היהודי לגוי לא נוצרה בוואקום. בכל זאת היו כמה מסעי צלב, פרוגרומים, עלילות דם, גזירות ת"ח ות"ט ובסוף גם שואה.
 
למעלה