קימקו גרנד דינק 250
מ
מוטו : בשנת 99, התייצבה קימקו בתערוכת מילאנו של דגמי 2000 עם צמד אבי-טיפוס בנפח 250 סמ"ק, הB&W- והגרנד-דינק. למול עדרי ה-250 מאירופה ויפן הבהיר קימקו כי גם בקנה המידה הכלל-עולמי הוא יצרן שיש לקחת ברצינות ואמנם מתקפה שיווקית מסיבית ואפקטיבית על השוק האירופי לא אחרה לבוא. עם יכולת טכנולוגית וחוסן כלכלי שכאלה, אין לתמוה על כי ערב המילניום החדש המריא קימקו לצמרת המכירות בטייוואן, הן לשוק המקומי והן ליצוא. ליין המוצרים נרחב מאוד, מ-50 בסיסיים, דרך 125 ו-150 מקוררי אוויר או מים ועד לצמד ה-250 המדוגמים. בקצב הזה לא נתפלא אם כבר במילאנו, ספטמבר הקרוב, נראה איזה אב-טיפוס לקטנוע מעל 250 סמ"ק. מסיבות שיווקיות החליט היצרן לפתח קודם את הB&W- והקטנוע המעוצב ספורט-אלגנט נחת בסוף שנת 2000 בישראל וזכה להצלחה אדירה, ולא רק בזכות מחירו השערורייתי במונחי 250. הB&W- מצא חן בעיני רבים גם כי הוא היה שונה, אחר מכל 250 שהורגלנו לראות בארץ - קשוח מתלים, לא ספוגי, לא כורסתי ומבודד אלא מתנהג מצוין וכמובן עם מנוע אדיר ומראה ואבזור מודרניים בעליל. אותו קו ייחודי ומקורי של קימקו נשמר גם בגרנד-דינק 250, גרסת מנהלים מפוארת ומאובזרת לבסיס המכאני של הB&W- שנחתה כאן לפני כחודשיים ומאז הגעתה לא מצליח היבואן לספק את הביקוש. במה מדובר? הגרנד-דינק עושה שימוש במנוע הB&W- ואף השלדה דומה, אולם הבדלים בהחלט קיימים, כפי שניתן לראות מהעיצוב השונה לגמרי - שלדת הגרנד מצוידת בתושבות רבות שנועדו לתמוך את מעטפת הפלסטיק האדירה. בעיקר מדובר על החזית והמושבים שכן בעוד ה-B&W חשוף לחלוטין ובעל מושבים שטוחים יחסית, לגרנד יש מסיכה של ממש, כולל משקף מקורי גדול ומושבים שונים. המפגש הויזואלי עם הגרנד-דינק הוא חגיגה אמיתית לעיניים. מהנדסי קימקו הצליחו לשמור על אותו קו ייחודי ויצרו קטנוע מנהלים מפואר אך שאינו משתרע מאופק פלסטיק אחד למשנהו בנוסח כורסאות המנהלים הקלאסיות. ובמקביל, מצליח הגרנד לשמור על חבילת אבזור ופינוק שאינה נופלת ממה שמציעים היפנים היקרים, וזו מוצעת לקהל הרחב במחיר אטרקטיבי בהרבה, קצת פחות מ-20,000 ש"ח. המחיר קרוב מאוד לזה של הפיאג´ו GTX250 ועם כל הכבוד לכלי האיטלקי, הגרנד נותן תמורה גדולה יותר למחיר, וזה מורגש כבר ברמת המראה והנוכחות. המושב קשיח יחסית, אך רחב מאוד, נוח ותומך. אתה לא שוקע לשום מקום, כשלתחושה הקשיחה תורמים ללא-ספק גם המתלים. כורסת טלוויזיה על שני גלגלים זה לא. מדרס הרגליים ענק ומשאיר את מיקום הכפות לדמיונו הפרוע של הרוכב. ידיים מגששות ימצאו בקלות את המנופים והמתגים, והתחושה הכללית משדרת איכות. בדיקה מעמיקה יותר של סביבת הנהג תגלה עד כמה היא ידידותית ובנויה נכון. לדוגמא, לאחר שהוכנס המפתח למיקומו, אין צורך להוציא אותו משם עד שעוזב הנהג את הכלי. גם את פתיחת המושב ואת פתח התדלוק מתפעלים ללא הוצאת המפתח מהסוויץ´. פתח התדלוק ממוקם בחזית הכלי ואפילו לא מצריך להתרומם מהמושב בכדי להגיר למיכל הדלק את נוזל החיים. פשוט נפלא. מתחת למושב לעומת זאת, קורים דברים מענינים. פתיחתו תחשוף חלל אחסון ענק ומואר, אשר מתחבא בו מקום יעודי לפלאפון, ושקע חיבור למצית! למרבה התמיהה, נסיון למקם קסדה שלמה תחת המושב תוביל לקשיים בסגירת המושב עליה, אלא אם מיקמתם אותה בדיוק בצורה הנכונה, קרי: הפוכה כשהיא ממוקמת על המשקף. למרות שתחתית התא מרופדת בבד רך אשר אינו פוגע בגימור הקסדה, זה די מרגיז. הדלקת אורות הכלי יצבעו את לוח השעונים הדיגיטלי והמפורט בצבע כחול בהיר, קריא ונעים, וישרו על הרוכב תחושת איכות משובחת. אם לא די בכך, פתרו מהנדסי החברה באופן מקורי ומבריק את הנושא הבעייתי של מיקום המראות. מראות הכלי, למרות שממוקמות טוב יותר מאשר בדינק 150, עדיין בולטות וממוקמות באותו הגובה בדיוק כמו מראות הצד של המכוניות. כדי למנוע מגע לא רצוי, נכלל בדגם זה מתג חשמלי הממוקם על הכידון בצד ימין ותפעולו מביא לקיפול מהיר של המראות ולפרישתן מחדש כאשר המצב נהיה פחות צפוף. לאחר פרק רכיבה קצר אף ניתן לתפעל את המתג ללא מבט. יאללה GO לחיצה על מתג ההתנעה תניב צליל מוכר ושקט אותו שמענו לראשונה בוקע ממפלטו של ה-B&W. סיבוב לא עדין של המצערת יתלוש את הרוכב ואת הקטנוע ממקומם ויגרום לכלי לשעוט לפנים במהירות המשתווה למהירות החיוך על פרצופו של הרוכב. וואוו, הוא חזק. רצועת הכוח רחבה, והמנוע מככב במיוחד בתאוצות ביניים מ-4,000 סל"ד (כן, יש מד-סל"ד ואפילו דיגיטלי), מה שהופך אותו לסופר יעיל וזריז בצליחת העיר. למרות שהמנוע מצויד בשני שסתומים בלבד, הוא חי היטב גם בסל"ד גבוה והכלי מסוגל לשייט בקלילות באזור ה-120 קמ"ש פלוס (גם אם מד המהירות נותן תחושה אופטימית-משהו). המהירות המרבית עולה על 135 קמ"ש (שוב, לפי השעון) ושם אתה מוצא את עצמך מברך על מיגון הרוח המצוין. גם כשמעמיסים על הכלי רוכב נוסף, אין הוא מתרגש כלל וממשיך להגיב מיד לכל סיבוב של המצערת, ולכל מחשבה על ביצוע עקיפה. משקלו של הנוסע הנוסף אף מצליח לרסן מעט את מתליו הסופר קשיחים של הגרנד והופך את הרכיבה לנעימה יותר. וכאן נגענו בנקודה חשובה. מתלי הגרנד מצוידים בקפיצים קשיחים אשר מקנים להם אופי-פעולה של קטנוע ספורטיבי. המשוואה ידועה: יציבות בכל מהירות, אבל, על חשבון יכולת הספיגה. כאשר על האוכף ממוקם רוכב יחיד (ורוב הנסיעות הן כאלה אצל מרבית הבעלים), הוא יכיר באופן אינטימי את מפגעי הסלילה. מי שמחפש את הגיהוץ הסטרילי והרכות, יחווה כאן סיפור שונה לגמרי ומעבר על כל קטע כביש שאינו חלק לגמרי יורגש היטב. באשר לבלמים - במסגרת הקדמה הטכנולוגית מצויד הגרנד במערכת בלימה משולבת המפעילה באופן חלקי את הבלם הקדמי בלחיצה על מנוף הבלם האחורי. באופן מפתיע, התגלה שדווקא שימוש באותו מנוף שמאל הוא שמניב תאוטה טובה יותר מאשר תפעול הבלם הקדמי בלבד. מנוף הבלם הימני, המפעיל את הבלם הקדמי בלבד, דורש כדי לבלום מהר והחלטי סחיטה עם יד מלאה ולא שתי אצבעות בלבד. בשורה התחתונה מומלץ לתפעל בו-זמנית את שני המנופים, מה שיניב את מרחקי הבלימה הטובים ביותר. "גרנד" הגרנד-דינק הוא שלב נוסף ומשמעותי למדי בנסיקה המרשימה של קימקו למעמד של יצרן קטנועים בקנה-מידה עולמי. ביצועי-מנוע, פאר ואיכות חסרי-תקדים במונחים טייוואניים, מעלים את הגרנד-דינק לרמה בה הוא מהווה חלופה לכל קטנוע 250 מאירופה או יפן. מה שמרשים בו במיוחד הוא, שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה שהוא חיקוי של משהו. יש כאן גרסה מקורית ומרעננת למונח "קטנוע מנהלים", גם מבחינת הממדים והעיצוב אך בעיקר מבחינת האופי הדינמי. לא כורסא נינוחה המתנדנדת לה בנעימים ומבודדת את הרוכב ממה שקורה מסביבו לרמה בה מחשבותיו נודדות ממצב חשבון הבנק לפגישה הבאה עם המאהבת, אלא קטנוע מנהלים התובע מעורבות. יכולת הגיהוץ והספיגה של המתלים אמנם מגבלתית, והרכיבה על אספלט משובש אינה נוחה כמו עם קטנועי מנהלים "רכים יותר"; אולם לאותה קשיחות-נסיעה יש גם פן חיובי - יציבות, ביטחון, וכלי עם אופי וביצים - שבעליל מוצא-חן בעיני רבים. בשורה התחתונה - במחיר של 20,000 ש"ח זו החלופה היחידה בארץ מבין קטנועי המנהלים, ויתרה מזאת, הגרנד-דינק לא ממש נזקק ליתרון המחיר כדי להתמודד מול מתחריו שעולים יותר.