מסוקרנת...
גם לי יש תופעות שמזכירות לי OCD, למשל, כשאני מגבירה את הווליום בטלויזיה, יש למטה את הקווים והמספרים שמראים כמה העצמה, אני פשוט חייבת שזה יהיה על מספר שמתחלק ב5, למשל 10,15,20,25 וכו וכו. זה מפריע לי כשזה על מספרים כמו 13,22 ואחרים, ואני מיד משנה. אותו דבר לפעמים גם כשאני מתכננת את הזמן בשעון. דבר שני, אם אני חושבת, סתם במקרה, שאולי משהו קרה לאימא שלי או לחתול שלי או שנשבר משהו במטבח, אפילו שאני יודעת שאין סיבה שיקרה משהו, אני חייבת לקום לבדוק. או למשל אם החלון סגור ואני חושבת שאולי כדאי לפתוח אותו, אפילו אם החלטתי שאני עייפה מכדי לקום, אני חייבת לקום לפתוח אותו במחשבה שדווקא בגלל שהחלטתי להתעצל, לא יהיה מספיק אוויר בחדר ואני אחנק. דוגמא שלישית, אני תמיד חייבת לדפוק על עץ כנגד עין הרע (אני די מאמינה באמונות טפלות), אבל אפילו על דברים ממש טיפשים כמו אם חייזרים יתקפו את העולם או אם אני חושבת מזל שסבא וסבתא שלי לא מתו בשואה ולמרות שהשואה כבר נגמרה, מרגישה שאני חייבת לדפוק על עץ כדי לא לעשות עין הרע. אין לי מחשבות על חיידקים או פחדים שאפגע במישהו, גם לא טקסים (למרות שיש דברים שאני חייבת לעשות בצורה מסויימת). אני הולכת לפסיכולוגית (בגלל דברים אחרים) ושאלתי אותה לגבי זה, היא אמרה שזה לא OCD, אלא משהו שנובע, למשל, מהפחד שלי מאסונות פתאומיים, כי אבא שלי מת בפתאומיות כשהייתי קטנה. בכל זאת קשה לי להשתכנע... מה אתם חושבים?
גם לי יש תופעות שמזכירות לי OCD, למשל, כשאני מגבירה את הווליום בטלויזיה, יש למטה את הקווים והמספרים שמראים כמה העצמה, אני פשוט חייבת שזה יהיה על מספר שמתחלק ב5, למשל 10,15,20,25 וכו וכו. זה מפריע לי כשזה על מספרים כמו 13,22 ואחרים, ואני מיד משנה. אותו דבר לפעמים גם כשאני מתכננת את הזמן בשעון. דבר שני, אם אני חושבת, סתם במקרה, שאולי משהו קרה לאימא שלי או לחתול שלי או שנשבר משהו במטבח, אפילו שאני יודעת שאין סיבה שיקרה משהו, אני חייבת לקום לבדוק. או למשל אם החלון סגור ואני חושבת שאולי כדאי לפתוח אותו, אפילו אם החלטתי שאני עייפה מכדי לקום, אני חייבת לקום לפתוח אותו במחשבה שדווקא בגלל שהחלטתי להתעצל, לא יהיה מספיק אוויר בחדר ואני אחנק. דוגמא שלישית, אני תמיד חייבת לדפוק על עץ כנגד עין הרע (אני די מאמינה באמונות טפלות), אבל אפילו על דברים ממש טיפשים כמו אם חייזרים יתקפו את העולם או אם אני חושבת מזל שסבא וסבתא שלי לא מתו בשואה ולמרות שהשואה כבר נגמרה, מרגישה שאני חייבת לדפוק על עץ כדי לא לעשות עין הרע. אין לי מחשבות על חיידקים או פחדים שאפגע במישהו, גם לא טקסים (למרות שיש דברים שאני חייבת לעשות בצורה מסויימת). אני הולכת לפסיכולוגית (בגלל דברים אחרים) ושאלתי אותה לגבי זה, היא אמרה שזה לא OCD, אלא משהו שנובע, למשל, מהפחד שלי מאסונות פתאומיים, כי אבא שלי מת בפתאומיות כשהייתי קטנה. בכל זאת קשה לי להשתכנע... מה אתם חושבים?
), אם אני שוכחת שנעלתי את הדלת, אני חייבת לחזור אפילו אחרי שיצאתי מהבניין כדי לבדוק אם באמת נעלתי, למרות שאני בד``כ נועלת אוטומטית כשאני יוצאת.