מסובכת עם עצמי..
היי יש לי בעיה..קצת קשה לי להגדיר אותה..אני ככה כבר מלא זמן ולא הצלחתי לפתור אותה בעצמי.. אני פשוט לא מצליחה לקבל את עצמי..אני משווה את עצמי כל הזמן לאחרים:אני מרגישה טיפשה כשאנשים מסביבי חכמים יותר אני לא שלימה עם המראה שלי..לעולם.. איכשהוא נוצר מצב שעד שלא הוכחתי לאחרים שאני שווה משהו אני פשוט לא ירגיש את זה..וירגיש נחיתית..אם לא יגידו לי שאני יפה אני ישנא את עצמי..זה גורם לי להיות כ"כ חסרת בטחון..אני כל הזמן מנתחת את ההסתכלות של אנשים עלי(עכשיו בטח היא חושבת שאני כזאת וכ"ו) אני לא מצליחה להתמקד בעצמי ,במה שתכל"ס חלש אצלי ואני צריכה שיפור בו אלא כל הזמן דשה במה שלכאורה אני מייצגת..אני מרגישה בתחרות מתמדת וזה נעשה קשה מידי..ההתעסקות בלרצות עכשיו התחלתי בלימודים לתואר ראשון...נמצאים איתי כמה שהכרתי לפני..אני מרגישה כל הזמן צורך בלהוכיח את עצמי להם ,לשאר,גם למשפחה שלי.. מה לעשות??
היי יש לי בעיה..קצת קשה לי להגדיר אותה..אני ככה כבר מלא זמן ולא הצלחתי לפתור אותה בעצמי.. אני פשוט לא מצליחה לקבל את עצמי..אני משווה את עצמי כל הזמן לאחרים:אני מרגישה טיפשה כשאנשים מסביבי חכמים יותר אני לא שלימה עם המראה שלי..לעולם.. איכשהוא נוצר מצב שעד שלא הוכחתי לאחרים שאני שווה משהו אני פשוט לא ירגיש את זה..וירגיש נחיתית..אם לא יגידו לי שאני יפה אני ישנא את עצמי..זה גורם לי להיות כ"כ חסרת בטחון..אני כל הזמן מנתחת את ההסתכלות של אנשים עלי(עכשיו בטח היא חושבת שאני כזאת וכ"ו) אני לא מצליחה להתמקד בעצמי ,במה שתכל"ס חלש אצלי ואני צריכה שיפור בו אלא כל הזמן דשה במה שלכאורה אני מייצגת..אני מרגישה בתחרות מתמדת וזה נעשה קשה מידי..ההתעסקות בלרצות עכשיו התחלתי בלימודים לתואר ראשון...נמצאים איתי כמה שהכרתי לפני..אני מרגישה כל הזמן צורך בלהוכיח את עצמי להם ,לשאר,גם למשפחה שלי.. מה לעשות??