מסובב ומסובב
שלום ושבוע טוב לכולם . מושג שבודאי שמעתם אליו , אך מה הוא אומר . האם הפרט הוא במרכז היקום או הוא פריט הסובב בתוך היקום . היהדות טוענת דבר , שהפרט הוא מרכז היקום רגע הבריאה עצמו נמצא בלבו , ואילו היקום הנתפש הוא היבטים שונים של תפישותיו את עצמו כחלק מהבורא או המפץ הגדול , המוגדרות בשם כולל במושג עץ-הדעת שבו יש ידיעה והבנה יחסית של תחומי קיומו כמפץ עצמו . לעומת זה , תפישתו הפנימית כמרכז היקום (רגע המפץ הגדול ) באה לביטויים קיומיים המתפרשים בתוך תחום הידיעה , שכביכול חיצונית למהותו התופשת . התפרשות תחום קיומו הפנימי כרגע המפץ בתוך תחומי הידיעה(עץ-הדעת) נקרא בשם עץ החיים . דוגמאות למה נכוונה : כאשר האדם עושה מדיטציה , הוא מתחבר למרחבו הפנימי כרגע המפץ הגדול , ואז כשהוא חוזר לתחומי הכרתו במרחב הדעת . הוא מגלה היבטים של שקט נפשי ורגיעה , אך הוא אינו מצליח לשלב אותם בתוך חייו , והוא מתחיל לחפש דרך … אחרת רוחניות מדיטציות או כל הוקס-פוקוס אחר , בלבד שתישמר תחושת החיים הנצחיים של רגע המפץ שבתוכו . הוא מתוודע למושגים פסיכולוגיים , רוחניים , פילוסופיים , דתיים וכו` אך אינו יודע לשמר את אותה חיות של מפץ בתוכו , ולהגיע לאושר . הדבר מסתבך בעולמנו הגשמי הכל כך משכנע , שאנו פריטים קטנים הסובבים בגלקסיות , חיים בעיר בשכונה בארץ במדינה בכוכב , שבכל ההיבטים הללו של התפישה העצמית יש היבטים שיכולים להיות התבטלות בפני מרחב-הדעת המלא בידיעות ודעות חיצוניות שאינם חלק ממהותכם הפנימית , ונשאר רק איזה הבט קטן של חיות ואמונה , הממולא בידיעות סותרות שנועדו לבלבל אתכם . לדוגמא : בעיתון יופיע :עגבניות מועילות למחזור לקליטת החמצן בדם . ולמחרת יופיע עגבניות מזיקות ללחץ הדם . כל מיני היבטים שאינם מועילים לעצמי המתקיים , וגורמים רק להתבטלות , ובהתבטלות זו , אתם נופלים תחת הגדרה של מסובבים , למרחב הדעת המבלבל יש אחיזה בכם , ואתם נכנסים ללולאות קיומיות של יחסיות בין קיומכם כמסובבים את כל היקום לבין זה שהיקום מסובב אתכם . ואז ישנם אין סוף היבטים של טוב ורע , בתחום הדעת הנ``ל . והדבר היחיד המנצח את התבטלותכם המוחלטת לדעת רגע המוות שלכם הוא לבכם . הכולל היבטים רבים של רצונות שכביכול אינם מודעים ,העומדים בפרץ . ישנה דרך בה עומדים מול הפרץ , בכל היבטיה , והיא שומרת על היבטכם המסובבים , ככלי של עשייה שהוא מעבר לטעם ודעת (מצוות התורה) . והוא מייצב את קיומכם בתוך מרחב הדעת , על ידי עשייה המסובבת את היקום , המאפשרת לכם לפעול בתוך מרחב הדעת כיוצריו , וזו המשמעות האמיתית של לחיות באור ,ובחסד . העשייה הזו שמעבר לטעם ודעת , מייצרת בתוך מרחב-הדעת תחומי קיום יציבים של דעת , שלתוכם נולדתם , ואת מרחב- הדעת היחסי שנותר להתייחס אליו אתם רואים כמציאות . היחס של המרחב הפנימי(רגע המפץ-האור ) כיצד הוא נוגע במרחב הדעת – ראיית המציאות , משול לשערות שעל האדם , שהם ממשיכות חלק מעצמותו הפנימית החוצה למרחב הדעת (ספר היצירה – קבלה). המשכה של רגע המפץ לתוך מרחב מציאות חייכם כתדר של חסד , נעשית כדי להמשיך לקיים את מרחבכם הפנימי הקיומי בתוך תחומי הדעת , ולשם כך נדרשת עשייה של אותם מצוות . וכך בימינו עמינו פרוס בין יצירת המרחב הקיומי וייצובו , ובין עשייה יחסית בתוך חתומי הדעת , הנקראת גם חילוניות . ונדרשת מכל העם עשייה רבה יותר של המשכת חסד , וזה על ידי עשיית מצוות , חסדים ואמונה חזקה בבורא . דרגות העשייה נעות בין , אהבת הבורא , עשיית חסדים , ועשיית מצוות . לו תזכו כולכם להיכנס לחסד , ותהיו חסידים . כולכם הרי ילדיו של הבורא . דוד
שלום ושבוע טוב לכולם . מושג שבודאי שמעתם אליו , אך מה הוא אומר . האם הפרט הוא במרכז היקום או הוא פריט הסובב בתוך היקום . היהדות טוענת דבר , שהפרט הוא מרכז היקום רגע הבריאה עצמו נמצא בלבו , ואילו היקום הנתפש הוא היבטים שונים של תפישותיו את עצמו כחלק מהבורא או המפץ הגדול , המוגדרות בשם כולל במושג עץ-הדעת שבו יש ידיעה והבנה יחסית של תחומי קיומו כמפץ עצמו . לעומת זה , תפישתו הפנימית כמרכז היקום (רגע המפץ הגדול ) באה לביטויים קיומיים המתפרשים בתוך תחום הידיעה , שכביכול חיצונית למהותו התופשת . התפרשות תחום קיומו הפנימי כרגע המפץ בתוך תחומי הידיעה(עץ-הדעת) נקרא בשם עץ החיים . דוגמאות למה נכוונה : כאשר האדם עושה מדיטציה , הוא מתחבר למרחבו הפנימי כרגע המפץ הגדול , ואז כשהוא חוזר לתחומי הכרתו במרחב הדעת . הוא מגלה היבטים של שקט נפשי ורגיעה , אך הוא אינו מצליח לשלב אותם בתוך חייו , והוא מתחיל לחפש דרך … אחרת רוחניות מדיטציות או כל הוקס-פוקוס אחר , בלבד שתישמר תחושת החיים הנצחיים של רגע המפץ שבתוכו . הוא מתוודע למושגים פסיכולוגיים , רוחניים , פילוסופיים , דתיים וכו` אך אינו יודע לשמר את אותה חיות של מפץ בתוכו , ולהגיע לאושר . הדבר מסתבך בעולמנו הגשמי הכל כך משכנע , שאנו פריטים קטנים הסובבים בגלקסיות , חיים בעיר בשכונה בארץ במדינה בכוכב , שבכל ההיבטים הללו של התפישה העצמית יש היבטים שיכולים להיות התבטלות בפני מרחב-הדעת המלא בידיעות ודעות חיצוניות שאינם חלק ממהותכם הפנימית , ונשאר רק איזה הבט קטן של חיות ואמונה , הממולא בידיעות סותרות שנועדו לבלבל אתכם . לדוגמא : בעיתון יופיע :עגבניות מועילות למחזור לקליטת החמצן בדם . ולמחרת יופיע עגבניות מזיקות ללחץ הדם . כל מיני היבטים שאינם מועילים לעצמי המתקיים , וגורמים רק להתבטלות , ובהתבטלות זו , אתם נופלים תחת הגדרה של מסובבים , למרחב הדעת המבלבל יש אחיזה בכם , ואתם נכנסים ללולאות קיומיות של יחסיות בין קיומכם כמסובבים את כל היקום לבין זה שהיקום מסובב אתכם . ואז ישנם אין סוף היבטים של טוב ורע , בתחום הדעת הנ``ל . והדבר היחיד המנצח את התבטלותכם המוחלטת לדעת רגע המוות שלכם הוא לבכם . הכולל היבטים רבים של רצונות שכביכול אינם מודעים ,העומדים בפרץ . ישנה דרך בה עומדים מול הפרץ , בכל היבטיה , והיא שומרת על היבטכם המסובבים , ככלי של עשייה שהוא מעבר לטעם ודעת (מצוות התורה) . והוא מייצב את קיומכם בתוך מרחב הדעת , על ידי עשייה המסובבת את היקום , המאפשרת לכם לפעול בתוך מרחב הדעת כיוצריו , וזו המשמעות האמיתית של לחיות באור ,ובחסד . העשייה הזו שמעבר לטעם ודעת , מייצרת בתוך מרחב-הדעת תחומי קיום יציבים של דעת , שלתוכם נולדתם , ואת מרחב- הדעת היחסי שנותר להתייחס אליו אתם רואים כמציאות . היחס של המרחב הפנימי(רגע המפץ-האור ) כיצד הוא נוגע במרחב הדעת – ראיית המציאות , משול לשערות שעל האדם , שהם ממשיכות חלק מעצמותו הפנימית החוצה למרחב הדעת (ספר היצירה – קבלה). המשכה של רגע המפץ לתוך מרחב מציאות חייכם כתדר של חסד , נעשית כדי להמשיך לקיים את מרחבכם הפנימי הקיומי בתוך תחומי הדעת , ולשם כך נדרשת עשייה של אותם מצוות . וכך בימינו עמינו פרוס בין יצירת המרחב הקיומי וייצובו , ובין עשייה יחסית בתוך חתומי הדעת , הנקראת גם חילוניות . ונדרשת מכל העם עשייה רבה יותר של המשכת חסד , וזה על ידי עשיית מצוות , חסדים ואמונה חזקה בבורא . דרגות העשייה נעות בין , אהבת הבורא , עשיית חסדים , ועשיית מצוות . לו תזכו כולכם להיכנס לחסד , ותהיו חסידים . כולכם הרי ילדיו של הבורא . דוד
