"מסה" או "will work for cupcakes"
מה קורה שחברה טובה מבקשת ממך לערוך את עבודת התיזה שלה ואת מסרבת לגבות תשלום על העבודה?
במקרה הזה, החברה המדוברת (הידועה פה בשמה googaf16) שמכירה אותך טוב, טוב מאוד אפילו, משלמת לך במשהו שהיא יודעת שלא תוכלי לסרב לו - באוכל.
למה זה חשוב לעניינו? כי זה אומר שאני לא אוכל לפרט יותר מדי על המחירים של המנות שאכלנו, אבל אני מניחה שתסדרו גם בלי זה (הכול מצוין באתר, אבל לקחנו ארוחה עיסקית, אז לא בדיוק סגורה לגבי סך החשבון).
"תבחרי מסעדה" היא אמרה לי, "איזה מסעדה שבא לך". בהתחלה היו דיבורים על "מול ים", אבל כיוון ש-googaf16 לא ממש אוכלת דגים ופירות ים, חשבתי שעדיף ללכת למקום ששתינו נוכל ליהנות בו.
ההחלטה נפלה, אחרי הרבה המלצות, הן בצד שלה והן בצד שלי, על "מסה".
כאשר התקשרתי להזמין מקום שאלו אותי אם הייתי בעבר במסעדה. כשעניתי שלא הם הסבירו לי על סידורי הישיבה במקום: שולחן מרכזי גבוה לעומת שולחנות ישיבה רגילים. אני לא אוהבת שולחנות גבוהים. מישהו בפורום שאל אותי פעם למה הכינוי שלי הוא "וגנו" והשבתי שזה משום שאני החצי הנמוך ב"ענק וגנו". שולחנות גבוהים בשבילי הם סוג של אוורסט: אני אף פעם לא בדיוק בטוחה איך לטפס עליהם, ואיך לעזאזל אני אמורה לרדת. אי לכך ובהתאם לזאת, הזמנו מקום בשולחן רגיל.
מילה לגבי השירות. בזמן האחרון מדברים הרבה בפורום על השירות הקלוקל במסעדות רבות, אשר הרבה פעמים מעיב על האוכל ועל החוויה. אני שמחה לומר שזה ממש לא המקרה פה. למרות שבמהלך הארוחה טיפלו בנו לא פחות מ-4 מלצרים שונים (לא כ"כ ברור לי למה האמת), כולם כאחד היו מקצועיים, אדיבים ובעלי ידע.
למנות ראשונות הוזמנו (בתמונה המצורפת):
חסה סלנובה, קרם גבינה, ויניגרט חרדל, טבעות בצל וואסבי - הסלט אולי נראה פשוט למראה, אבל הוא היה לא פחות ממושלם. אחד הסלטים הטובים שהן googaf16 והן אנוכי אכלנו בתקופה האחרונה.
סשימי "פסיפס" סלמון, סלק, קרם אגסים וטאבולה של כוסברה ושקדים - הוזמן לאחר התלבטות מצדי והמלצה מצד המלצר. מנה מצוינת. הדבר היחיד שהעיב על המנה הזאת היא תוספת של פלפלים קלויים. טעמי המנה היו מאוד עדינים לחיך, ואילו הפלפלים היו שתלטניים למדי, מעצם הנוכחות שלהם בלבד (לפלפלים יש נטייה לתת טעם לכל דבר שהם נוגעים בו). מקרה קלאסי של "כל המוסיף גורע".
למנות עיקריות הוזמנו:
ניוקי בחמאת ערמונים שרופה וקציפת פורצ'יני - המנה הפחות מוצלחת בארוחה. מה שנקרא "חביבסקי". googaf16 טענה שאין מה לצפות מניוקי, אבל אני חולקת על דעתה - יש למה לצפות, במיוחד במסעדה כזאת. הניוקי עצמם היו רכים ונימוחים, בדיוק כמו שאני אוהבת, אבל הרוטב היה סתמי ואף מעט תפל. בנוסף, (כפי שתוכלו לראות בתמונות) היתה שכבה של שומן מעל (אני לא יודעת אם באופן מכוון או לא, אחרי הכול אחד ממרכבי המנה המצוינים הוא חמאה, אך בעיני זה קצת turn off).
(ואם ב-turn off עסקינן, אני חייבת לציין שהשימוש במילה "קציפה" בתיאורים של מיני מאכלים די גורם לי לא לרצות להזמין אותם - למה שאני ארצה קצף באוכל שלי?)
דג היום (אין פירוט באתר לגבי המנה הזאת, אז אנסה לתאר אותה כמיטב יכולתי) - מדובר בשני פילטים של דג לברק, עם ניוקי ואספרגוס. הרוטב היה עם יין לבן וקוביות עגבניה קטנות. המנה היתה מצוינת. הדגים היו עשויים בדיוק במידה, והרוטב היה עדין והחמיא למנה, במקום להשתלט עליה.
לקינוח הוזמנו:
מעדן שוקולדים - ביקשנו תיאור מהמלצר והוא התחיל בכך שאמר שזה קינוח שמיועד רק לאנשים שממש אוהבים שוקולד. הוא לא היה צריך להוסיף מעבר לזה. מדובר בשלוש קוביות של שוקולד (מעין טראפל סמיך מאוד) - חלב, מריר ולבן. מעל כל אחד היה רוטב שוקולד חם תואם. המנה היתה טובה מאוד, ובאמת לחובבי השוקולד בלבד, אבל (וזה אבל גדול), א. בתור חובבת שוקולד מריר, כשאני אומרת שהשוקולד הלבן היה הטעים מבין השלושה (ושוקולד לבן הרי הוא לא באמת שוקולד), זה קצת מאכזב, ב. בדומה למנת הניוקי, גם מעל השוקולד הלבן צפה מעין שכבה שומן (כאילו חיממו את השוקולד יותר מדי והוא התחיל להתפרק למרכיביו), ו-ג. בהשוואה לקינוח השני שהוזמן - אין ממש השוואה. בקיצור, אומנם מדובר בקינוח טוב, אבל זה לא מסוג הקינוחים שאחלום עליהם אח"כ.
ברולה סמיפרדו וטופי בננות - מבחינתי, אמרתם ברולה ואמרתם בננות - אמרתם הכול. אני לעולם לא אוכל לסרב לקינוח שמכיל אחד מהמרכיבים הנ"ל, קל וחומר לאחד שמכיל את שניהם. מדובר במנה שהיא לא פחות ממושלמת - כל המרכיבים משתלבים בעדינות אחד עם השני בלי שאחד ישתלט על השני. בהחלט מסוג הקינוחים שאחלום עליהם אח"כ
יחד עם הקינוחים קיבלנו מהשף (כך נאמר ע"י המלצר) שתי כוסות דז'סטיף של שיכר שזיפים.
לשתיה הוזמנו קולה זירו (googaf16) וכוס יין לבן (על-ידי). מתנצלת מראש בפני כל חובבי היין בכלל, ובפני מיתר44 בפרט, על כך שאני לא יכולה לומר איזה יין שתיתי. הביאו לי לטעום שני סוגים, והזמנתי את זה שטעם לי יותר.
בקיצור: ההייפ סביב המקום הזה (עדיין אפשר לקרוא לזה הייפ, כאשר מדובר בתופעה ארוכה ומתמשכת?) בהחלט מוצדקת. זה אומנם לא מקום שאוכל לאכול בו לעיתים קרובות (לצערי), אבל לאירועים מיוחדים (סיום תיזה למשל) זה בהחלט מקום שאשמח לחגוג בו.
תמונות נוספות בהמשך...
מה קורה שחברה טובה מבקשת ממך לערוך את עבודת התיזה שלה ואת מסרבת לגבות תשלום על העבודה?
במקרה הזה, החברה המדוברת (הידועה פה בשמה googaf16) שמכירה אותך טוב, טוב מאוד אפילו, משלמת לך במשהו שהיא יודעת שלא תוכלי לסרב לו - באוכל.
למה זה חשוב לעניינו? כי זה אומר שאני לא אוכל לפרט יותר מדי על המחירים של המנות שאכלנו, אבל אני מניחה שתסדרו גם בלי זה (הכול מצוין באתר, אבל לקחנו ארוחה עיסקית, אז לא בדיוק סגורה לגבי סך החשבון).
"תבחרי מסעדה" היא אמרה לי, "איזה מסעדה שבא לך". בהתחלה היו דיבורים על "מול ים", אבל כיוון ש-googaf16 לא ממש אוכלת דגים ופירות ים, חשבתי שעדיף ללכת למקום ששתינו נוכל ליהנות בו.
ההחלטה נפלה, אחרי הרבה המלצות, הן בצד שלה והן בצד שלי, על "מסה".
כאשר התקשרתי להזמין מקום שאלו אותי אם הייתי בעבר במסעדה. כשעניתי שלא הם הסבירו לי על סידורי הישיבה במקום: שולחן מרכזי גבוה לעומת שולחנות ישיבה רגילים. אני לא אוהבת שולחנות גבוהים. מישהו בפורום שאל אותי פעם למה הכינוי שלי הוא "וגנו" והשבתי שזה משום שאני החצי הנמוך ב"ענק וגנו". שולחנות גבוהים בשבילי הם סוג של אוורסט: אני אף פעם לא בדיוק בטוחה איך לטפס עליהם, ואיך לעזאזל אני אמורה לרדת. אי לכך ובהתאם לזאת, הזמנו מקום בשולחן רגיל.
מילה לגבי השירות. בזמן האחרון מדברים הרבה בפורום על השירות הקלוקל במסעדות רבות, אשר הרבה פעמים מעיב על האוכל ועל החוויה. אני שמחה לומר שזה ממש לא המקרה פה. למרות שבמהלך הארוחה טיפלו בנו לא פחות מ-4 מלצרים שונים (לא כ"כ ברור לי למה האמת), כולם כאחד היו מקצועיים, אדיבים ובעלי ידע.
חסה סלנובה, קרם גבינה, ויניגרט חרדל, טבעות בצל וואסבי - הסלט אולי נראה פשוט למראה, אבל הוא היה לא פחות ממושלם. אחד הסלטים הטובים שהן googaf16 והן אנוכי אכלנו בתקופה האחרונה.
סשימי "פסיפס" סלמון, סלק, קרם אגסים וטאבולה של כוסברה ושקדים - הוזמן לאחר התלבטות מצדי והמלצה מצד המלצר. מנה מצוינת. הדבר היחיד שהעיב על המנה הזאת היא תוספת של פלפלים קלויים. טעמי המנה היו מאוד עדינים לחיך, ואילו הפלפלים היו שתלטניים למדי, מעצם הנוכחות שלהם בלבד (לפלפלים יש נטייה לתת טעם לכל דבר שהם נוגעים בו). מקרה קלאסי של "כל המוסיף גורע".
ניוקי בחמאת ערמונים שרופה וקציפת פורצ'יני - המנה הפחות מוצלחת בארוחה. מה שנקרא "חביבסקי". googaf16 טענה שאין מה לצפות מניוקי, אבל אני חולקת על דעתה - יש למה לצפות, במיוחד במסעדה כזאת. הניוקי עצמם היו רכים ונימוחים, בדיוק כמו שאני אוהבת, אבל הרוטב היה סתמי ואף מעט תפל. בנוסף, (כפי שתוכלו לראות בתמונות) היתה שכבה של שומן מעל (אני לא יודעת אם באופן מכוון או לא, אחרי הכול אחד ממרכבי המנה המצוינים הוא חמאה, אך בעיני זה קצת turn off).
(ואם ב-turn off עסקינן, אני חייבת לציין שהשימוש במילה "קציפה" בתיאורים של מיני מאכלים די גורם לי לא לרצות להזמין אותם - למה שאני ארצה קצף באוכל שלי?)
דג היום (אין פירוט באתר לגבי המנה הזאת, אז אנסה לתאר אותה כמיטב יכולתי) - מדובר בשני פילטים של דג לברק, עם ניוקי ואספרגוס. הרוטב היה עם יין לבן וקוביות עגבניה קטנות. המנה היתה מצוינת. הדגים היו עשויים בדיוק במידה, והרוטב היה עדין והחמיא למנה, במקום להשתלט עליה.
מעדן שוקולדים - ביקשנו תיאור מהמלצר והוא התחיל בכך שאמר שזה קינוח שמיועד רק לאנשים שממש אוהבים שוקולד. הוא לא היה צריך להוסיף מעבר לזה. מדובר בשלוש קוביות של שוקולד (מעין טראפל סמיך מאוד) - חלב, מריר ולבן. מעל כל אחד היה רוטב שוקולד חם תואם. המנה היתה טובה מאוד, ובאמת לחובבי השוקולד בלבד, אבל (וזה אבל גדול), א. בתור חובבת שוקולד מריר, כשאני אומרת שהשוקולד הלבן היה הטעים מבין השלושה (ושוקולד לבן הרי הוא לא באמת שוקולד), זה קצת מאכזב, ב. בדומה למנת הניוקי, גם מעל השוקולד הלבן צפה מעין שכבה שומן (כאילו חיממו את השוקולד יותר מדי והוא התחיל להתפרק למרכיביו), ו-ג. בהשוואה לקינוח השני שהוזמן - אין ממש השוואה. בקיצור, אומנם מדובר בקינוח טוב, אבל זה לא מסוג הקינוחים שאחלום עליהם אח"כ.
ברולה סמיפרדו וטופי בננות - מבחינתי, אמרתם ברולה ואמרתם בננות - אמרתם הכול. אני לעולם לא אוכל לסרב לקינוח שמכיל אחד מהמרכיבים הנ"ל, קל וחומר לאחד שמכיל את שניהם. מדובר במנה שהיא לא פחות ממושלמת - כל המרכיבים משתלבים בעדינות אחד עם השני בלי שאחד ישתלט על השני. בהחלט מסוג הקינוחים שאחלום עליהם אח"כ
יחד עם הקינוחים קיבלנו מהשף (כך נאמר ע"י המלצר) שתי כוסות דז'סטיף של שיכר שזיפים.
לשתיה הוזמנו קולה זירו (googaf16) וכוס יין לבן (על-ידי). מתנצלת מראש בפני כל חובבי היין בכלל, ובפני מיתר44 בפרט, על כך שאני לא יכולה לומר איזה יין שתיתי. הביאו לי לטעום שני סוגים, והזמנתי את זה שטעם לי יותר.
בקיצור: ההייפ סביב המקום הזה (עדיין אפשר לקרוא לזה הייפ, כאשר מדובר בתופעה ארוכה ומתמשכת?) בהחלט מוצדקת. זה אומנם לא מקום שאוכל לאכול בו לעיתים קרובות (לצערי), אבל לאירועים מיוחדים (סיום תיזה למשל) זה בהחלט מקום שאשמח לחגוג בו.
תמונות נוספות בהמשך...