מסגרות מתאימות
התרגשתי לקרא את מה שאמא של יולי סיפרה על כיתת PDD בבית הספר בו היא מלמדת. גם אני מורה ולכן יודעת מה ילדים הלומדים בחינוך מיוחד בעירי הדרומית מקבלים: כיתה קטנה (12 תלמידים) מורת חינוך מיוחד ו..זהו ! אין סייעת,אין טיפולים נוספים ויש מגוון בעיות הגורמות לכך שיהיה בלתי אפשרי להתקדם. בני בכיתה ד' חינוך מיוחד סובל מאספרגר +לקויות למידה. הוא לא משולב כלל במקצועות עיונים(בגלל חוסר בסייעות מלוות) אבל לפחות בשלב זה לא סובל (ומתקדם בעזרת המון שעורים פרטיים )כרגע הוא זוכה לטיפול של קלינאית תקשורת ולהשגחה ומעט עזרה מסייעת המלווה שלושה ילדי PDD, הטיפול בבעית התקשורת טוב אך לא מספיק. אני לא יכולה להפסיק לדאוג כשאני חושבת על היום בו יסיים את בית הספר היסודי. העובדה שיש מקומות אחרים בהם הטיפול טוב מעודדת מצד אחד אך מיאשת מצד שני. מה ניתן לעשות שחלק מהטוב הזה יגיע גם אלינו לדרום ? האם ילדנו אשמים שאנו חיבים לגור כאן שכן רק כאן תמצא לבעלי פרנסה המתאימה להכשרתו ? מיכל
