מס´ שאלות

[גנגי]

או, הנה!

זה הרי שיר נפלא, אתם יודעים, אבל מאז ששמעתי אותו בפעם הראשונה לא יכולתי לסבול את השורה ההיא "מישהו אהב לה כפשוטה", מפני שיש כאן כזאת התחכמות של השפה, איזה תיקון-יתר מעצבן כזה, משהו מתייפייף, לא שייך למִשלב, ואני יודעת שלמשורר מותר וזה, אבל זה מעצבן אותי, מה ל´שות.... וסליחה שהשתמשתי במשלב נמוך כזה; זה כנראה קונטרה ל"אהב לה" הזה...

 

[מוגג]

ואולי

----- כל העניין הוא שאף (לא) אחד (לא) אהב אותה בלילה. למרות שמילה אהבה מופיעה כאן פעמיים, אין אהבה בשיר הזה. העניין הוא שמישהו אהב "לה" - אני מבין זאת כפועל יוצא [אני לא בטוח שזה המינוח הנכון]. הוא ביצע בה אקט שאין בו אהבה אמיתית אך יש בו פשטות ייצרית. לי תמיד נראתה האשה שבשיר כמעין "קדשה-קדושה" לוקחת את אהבתה לרחוב וההילה שמעל לראשה היא גם אות הקין שלה. ועדיין, יש מישהו שמקבל אותה "כפשוטה" - פשוטת אברים ופשוטה מבגדיה. במילים אחרות הוא "אהב" לה את הצורה...לא אהב אותה. ואולי היא סתם אהב-לה...?

 

[גנגי]

אני חושבת שהגדרת יפה

את מה שלא הצלחתי להגדיר לעצמי, וזה - מה אני בעצם לא אוהבת בשיר הזה. נכון. ההרגשה היא של גוף ולא של נשמה. של זוֹלוּת מסוימת. של זנותיות, אפילו. לא אוהבת.

 

[FuzzyWuzzyGirl]

מכחכחת בגרונה (שוב ../images/Emo13.gif)

למדנו באיזשהו קורס (הבעה או ניקוד) ש"לום" זה מה שנשאר מהגל/רעין של הזית - אחרי שמוצצים אותו בפה. יש למישהו ראיה לזה?

Everyone is a genius at least once a year. The real geniuses simply have their bright ideas closer together. --G. C. Lichtenberg

 

[shellyland]

ובהזדמנות זו:

שמישהו יסביר לי אחת ולתמיד מה ההבדל בין גרעין, גלעין וחרצן. תודה.

 

[לייטית]

לום זה כלי עבודה

מעין מוט מכופף בקצהו המשמש להרמת אבן כבדה, למשל. ככה אני עושה בלום.... ובאמת לא יודעת אם זו עברית

 

[hankin]

כמה תשובות למספר שאלות

בנושא לוּם: ראש החוג ללשון עברית באונ´ תל אביב, אומר שהסיפור על לום שהוא כביכול גלעין של זית אינו אלא אגדה ואין לו כל תימוכין בשום מקום. המילה "כלום" פירושה "דבר", וליודעי ערבית, נא השוו "כלאם" = דבר, דיבור, מילה. וראו הקשר בין דיבור ל"דבר" שהוא חפץ. לעומת זאת המילה לוֹם (בחולם) היא מילה זרה ופירושה מוט, כפי שנאמר. אשר ל"עולם" - זו ע´ המופיעה גם בערבית, וגם בערבית יש מהשורש הזה המילה "עאלמ" שפירושה עולם. לעומת זאת מקבילתה של העי"ן במילה "עלם" היא אות הנהגית בדומה לרי"ש גרונית, כפי שאמר הלל, ובאמת בערבית "ע´לאמ" פירושו "עלם", "נער", "בחור". לעניין "חס וחלילה" אין לי תשובה בדוקה. אני יכול רק להעלות השערה ש"חס" קשור לפועל "לחוס" שפירושו "לרחם" וגם "לשמור", ואולי זו איזושהי פניה לקב"ה שישמור מפני רעה, והשוו-נא "אלוהים ישמור". "גלעין" - מילון רב-מילים מגדיר: גרעין בעל קליפה קשה של פרי כלשהו. חרצן הוא נרדף לגלעין (גם זאת ראו ברב-מילים). תודה, איציק

 

[zimes]

לום - ברוסית.