מס´ שאלות

איתמר ש

New member
מס´ שאלות ../images/Emo22.gif

הצטברו אצלי כמה שאלות/תמיהות בנושא לשון עברית, אולי תוכלו לעזור לי: 1. מה פשר ה´חס´ בביטוי ´חס וחלילה´? בתנ"ך מופיע ´חלילה לך מעשות כדבר הזה´, אבל מה לזה ול´חס´? 2. שמתם לב שבעברית שני הביטויים שמציינים ´nothing´ - ´כלום´ ו´שום דבר´ - משמעותם המילולית אינה ´היעדר´, אלא כמות קטנה מאוד: ´לום´ הוא שמה של מידה קטנה, ולכן ´כ-לום´ משמעו כמות קטנה כמו לום. ´שום דבר´ - אותו רעיון - הפירוש המילולי הוא בעצם ´קצת דבר´, ´דבר קטן´, ´כלשהו´, ´משהו´. מעניין מה הסיבה לכך שדווקא הביטויים האלה מציינים היעדר, והאם יש לכך מקבילה בשפה אחרת. 3. ההשורש ´ע-ל-מ´ - מישהו יכול למצוא קשר הגיוני בין המילים שנגזרות ממנו: ´נעלם´ - ´עלם´ (בחור) - ´עולם´ ? 4. מה הצורה הנכונה - ´לאהוב את מישהו´ או ´לאהוב למישהו´? תודה רבה!
 

hillelg

New member
ובכן

1. אינני יודע ממתי הוסיפו את המילה, אבל משמעותה ברורה: שיחוס ה´ עלינו. מי שיודע מקור קדום לכך - אשמח גם אני לדעת. 2. לגבי האגדה על ´כ-לום´, גם אני שמעתי אותה, אך אינני מכיר לה ביסוס. אני לא מכיר מילה כזאת, ´לום´, וגם ח´ קוסובסקי וגם אבן שושן טוענים שמקור המילה הוא ב´כל-מאום´, כלומר כלשהו. מה שנכון, שבאמת הביטויים האלה כלל אינם מציינים העדר, כי אם ´משהו´. הביטוי המציין העדר הוא ´לא-כלום´ (ויש על זה מימרא בספר ´נסים ונפלאות´, למי שמכיר), ובהתאמה גם עם ´שום דבר´ ("לא מצאתי שום דבר"). ושוב, הפירוש הוא אותו פירוש: אפילו דבר קטן ביותר לא קיים. 3. שכחת את המשמעות המקראית של השורש, והיא ´נצח´. ובאמת זו שאלה טובה. אמנם לפי הבלשנים יש שני סוגים של ע´ (יש ע´ שקראו כמו ג´ גרונית - ע"ע Gaza), אך זה לא יכול לפרנס ארבע משמעויות. לי אין תשובה, חוץ מכל מיני דרשות שעשו על זה. אה, נזכרתי. יש עוד משמעות בארמית, והיא ´זריז´, ומכך באמת נגזרה המילה ´עֶלֶם´, שהיא מילה ארמית יותר (אף כי היא מופיעה במקרא). 4. יש שעשו על זה דרשות (על הפסוק ´ואהבת לרעך כמוך´, לעומת, למשל, ´ואהבתם את הגר´), שלאהוב ´ל´מישהו אינו ממש לאהוב אותו (שכן אי אפשר לאהוב מישהו בדיוק כמו שאני אוהב את עצמי וכו´). עד כמה שידוע לי, הקידומת ´ל´ לפני מושא ישיר היא תופעה שיותר שכיחה בלשון המשנה; אך פה באמת זה מופיע כבר בתורה. אבל חריגים בלשון המקרא יש בלי סוף, אז למה לא לצרף עוד אחד?
 

גנגי

New member
הלל, איך היית מגיב לו

מישהו היה מכנה משהו מדבריך (משהו שהוא ודאי וניתן להוכחה, כמובן) "אגדה"? זה שאתה לא יודע ש"כלום" בא מ"לום" לא הופך את זה לאגדה. צר לי, אבל הנחרצות שלך קצת מקוממת אותי. עוד יש לך מה ללמוד, ולא רק ללמד.
 

shellyland

New member
"לום" זה לא הדבר הזה ../images/Emo2.gif

שמרביצים איתו? (ע"ע סיפורו של אתגר קרת רבין מת)
 

גנגי

New member
הִביאו לומים, הִביאו גרזינים...

אז אני לא מִבִינה, למה אומרים שִהיונה... הִבִיאה את השששלום?
 
לום זה המוט שפורצים איתו מכוניות

אני היחיד שגדל פה בסמטה חשוכה? אתגר קרת לא משו (אני מחזיק עצמי מללכלך את שפמי)
 
אני הייתי שמח שמישהו

היה מאיר את עיני, ושוחט את הפרות הלא קדושות שהאמנתי בהם, ואחרי זה הייתי רץ לשחוט אותם לאחרים.
 

גנגי

New member
אייי, ספלינטור!

איך ידעת בדיוק מה לכתוב בחתימה שלך שיפיל אותי לקרשים!!!
 

עופר ב.ה

New member
כן, הפנינים של סרמגו...

והנה מאמר של אריאנה מלמד, שמצירה על הרישול בהגייה התקנית בעברית, שפשט במקומותינו.
 

גנגי

New member
אני חותמת על כל מילה.

וזו ההזדמנות להגיד לכולכם, שבכל פעם שאני כותבת חִי-חִי-חִי, אני מתכוונת חִי-חִי-חִי, ולא חֵ-חֵ-חֵ!
 
עוד בכיינית

אריאנה מלמד, עם כל הכבוד, כתבה את הדברים האלה מתוך בורות, יהירות ודקדקנות מחליאה. מה זותומרת "באנגליה זה אחרת"?! החתול אמנם מעולם לא היה באנגליה, אך בלילות הארוכים שהוא יושב לו לבדו בפחו, הוא מעביר לערוץ שמונה, מדי פעם מתגלה שם חבורת ילדים מחוצ´קנים, בריטים מן הסתם שהסלנג שלהם לא יותר גרוע משלנו ויש חלקים שאפילו נמצאים זהים לחלוטין (כלומר, לאחר שעברו תרגום עילג) רבים וטובים לפני אמרו שעברית היא שפה חיה, אריאנה טוענת ששפה חיה- מקומה במילונים, כי כשהיא חיה באמת, אוי וואי, אנשים אומרים סרוכית, ווי זמיר, כיצד תסתדרי עם זה גברת מלמד? החייך! צאי מהבלון הנפוח הזה! אנשים לא יכול ויגידו זרוכית, זה לוקח זמן, אנשים לא יגידו "אני אגיד" אלא "אני יגיד"- זה יותר נוח, אנשים צריכים לדבר את השפה, הזאת, לחיות אותה ולא רק לכתוב בה מאמרים נבובים. וכמובן, הרגש שאנחנו סתם לוזרים חסרי תרבות- "זה אותו רישול של [... ממיטב חסרי הנימוס] זה מאפיין ישראלי מטריד, שבו הרחוב הציבורי מתפרש כשייך לך בלבד, וקומוניקציה במרחב הזה אמורה לשרת רק את מטרותיך. מידת היותך מובן לזולת ונהיר לאחרים ממש לא מעניינת" אחח איזה ישראלים רעים אנחנו, גוררים רגליים, איך בכלל אנחנו חיים על הכוכב הזה בגרירת רגלים? אין חוק נגד זה?! איזו רפובליקת בננות שאנחנו, לא מתקומיוניקייטים (לקח לי שעה לגזור את זה מתוך ה"קומיוניקציה" הפלצני שלה) עם אנשים אחרים, איך אנשים יבינו כשאנחנו אומרים "אח´שלי"??? תעודת עניות לתרבות העברית דקת דומיה. בהחלט כתבה מרגיזה. יחי הפולניות
 
אני חושב שיש להבחין

בין התפתחות אבולוציונית טבעית של השפה, שילוב של ביטויים חדשים ברוח התקופה וכד´, אשר זוכים לגיבוי מן המוסדות האמונים על שמירת השפה. ובין שיבושים שאין להם מקום במבנה השפה, והם באמת בגדר אותה רשלנות שמלמד מדברת עליה. אינני בלשן. אך יש לי הרושם שמלמד הביאה אוסף של דוגמאות שאינן בהכרח שייכות כולן לקטיגוריה השניה. בעיני חשוב להקפיד על שימוש נכון בשפה, וייתכן שתקראו לי "חנון" או "פלצן" בשל כך. במשטרה הצבאית נוהגים לומר, כי חייל המקפיד על הופעתו יביא תוצאות טובות יותר בשדה הקרב. אינני יודע אם זה נכון, אבל אני מחיל את אותה אנאלוגיה לגבי שימוש נכון בשפה העברית. השפה היא הדם הזורם בעורקי החברה, במיוחד שפה (וחברה) ייחודית כשלנו. ככל שהתקשורת הבינאישית תדרדר, יהיה זה קל ופשוט יותר להגיע לאלימות מילולית ופיזית. זלזול בשפה מוביל לזלזול באנשים עצמם.
 
למה אתה מתכוון "ההפך"?

שזלזול בבני אדם גורם לזלזול בשפה? גם יכול להיות. ואז ייתכן מאוד שזה מעין מעגל קסמים.
 
אתה מערבב בין כסות למהות

לא מדובר פה באנשיים שמנבלים את פיהם מדובר פה פשוט מאוד באנשים שמדברים. נקודה. בשביל שצף הדיבור הם לא יעצרו להגיד "אני אלך" אלא "אני ילך". ה"תופעה" היא בכל האוכלוסיה, מעטים האנשים שככה סתם, בשיחת אוטובוס יקפידו על הגייה נכונה של זכוכית, זאת בקשה די גדולה. אתה פשוט קופץ למסקנות, אנשים שקצת "מלכלכים" בדיבור ולא מקפידים על דגשים, לאו דווקא יהיו אלימים, זאת מסקנה נמהרת ולמעשה, אין לי מושג מה מקורה
 
אין כזה דבר,

קידומת ל´ לפני מושא ישיר. מושא ישיר הוא מושא שאין לפניו קידומת או שיש קידומת "את". אם יש קידומת אחרת - אז זה מושא עקיף. בעברית של היום מקובל ש"אהב" הוא פועל יוצא, כלומר מחייב מושא ישיר, לכן יש לומר אני אוהב אותך, ואני אוהב לך, ישמע מוזר לרוב דוברי העברית. ואהבת לרעך כמוך הוא יוצא-דופן מקראי שמשתמש בלשון מעט פיוטית.
 

מוגג

New member
וכמו כן, אין דבר כזה כזה דבר

ולכן יש לומר "אין דבר כזה" ובצורה פיוטית עדיין ניתן לשיר היא לוקחת את אהבתה אל הרחוב כולם רואים איזו הילה מעל ראשה וצוחקת, דולקת, שותקת - אשה. עם החום והליטוף שעוד שמור אצלה בגוף וסתם, סתם לקנות עיתון אבל רואים כולם רואים איך שבלילה מישהו אהב לה כפשוטה. (עדית חכמוביץ) ====00000======
 
למעלה