מצטערת מאוד לשמוע
לגבי הגרידה, זו בחירה מאוד אישית.
הרבה נשים, אחרי שמגלות שיש להן ברחם עובר שהפסיק להתפתח, מרגישות שהן לא יכולות לשאת זאת וגם רוצות "לגמור עם הסיפור" כמה שיותר מהר, ולכן ניגשות לביצוע גרידה. זו הרגשה ובחירה מאוד לגיטימית ומובנת.
אחרות, מרגישות שגם לידה של עובר מת היא לידה, ומעדיפות לתת לטבע לעשות את שלו. עם או בלי תמיכה (דיקור, צמחי מרפא וכו').
יצא לי לקרוא את סיפוריהן של שלוש שחוו אובדן הריון בשבועות מוקדמים, ובחרו שלא לעבור גרידה. כמישהי מהצד, הרגשתי שהן חזקות, עוצמתיות, מחוברות לעצמן, ושהתהליך שעברו כולל ההפלה בבית, היה נכון להן והיה חלק חשוב מההתמודדות שלהן עם אובדן ההריון. הרגשתי שבמצבן הייתי נוהגת אותו דבר. אני מדגישה, כך חשבתי שהייתי נוהגת כקוראת מהצד, אין לי דרך לדעת מה הייתי עושה בזמן אמת.
מה שחשוב לי לומר לך, זה שיש הרבה ידע שהצטבר על הנושא הזה,
גם כאן כמו בתחומים מקבילים יש לעיתים קונפליקט בין מה שאומרים הרופאים (הרופאים יגידו שחייבים גרידה כי העובר ברחם יכול להוות סכנת מוות לאמא) לבין ידע שקיים אצל נשות מקצוע בתחום שיודעות לומר כמה מותר לחכות ומהם סימני האזהרה שיש לשים לב אליהם אם בוחרים ללכת בדרך הלא שגרתית ולהמתין.
אם תרצי לשמוע יותר, אשמח לקשר בינך לבין אחת מאותן נשים שתוכלי להבין מהן יותר.
מאחלת לך הריון חדש במהרה שיסתיים בידיים מלאות