תוהה בדרכים
New member
מנסה
אולי תוכלו לייעץ, יש לי תחושה שזה כבר אבוד, אבל בכל זאת מנסה ולפחות מתייעצת:
יצאנו במשך כמעט 4 חודשים, היה חיבור חזק מההתחלה, המון שיחות עמוקות, בילויים משותפים והמון תחושה של ביחד. היו בהתחלה קצת חששות וספקות לשני הצדדים בגלל רקע הקצת שונה, אבל לא עבר הרבה זמן והוא אמר שאחרי שהכיר אותי "כאדם" זה כבר לא משנה לו.
מה שכן היה בעייתי ברקע זה נושא הרגש - בשלב מוקדם יחסית הוא שיתף שהוא מודע לכך שהוא עצור מבחינה רגשית, ואפילו הולך לטיפול, הסביר שהיו לו בעיות בקשר קודם בנושא הזה והיה דיי גלוי גם בהקשר שלנו - אמר שטוב לו איתי, שאני מעניינת אותו, מצחיקה אותו ומסקרנת אותו אבל - הרגש לא הגיע. לדבריו היה סוג של רגש כולל "חיבה", אבל לא אהבה.
אני קצת יותר מנוסה במערכות יחסים ויודעת שזו לא נוסחה מתמטית, שרגש לא מגיע ספציפית בתקופה מסוימת, ושזה תלוי בהרבה גורמים, אבל הבנתי שיש לנו בעיה. אחרי 4 חודשים הוא הודיע שהוא מרגיש שהוא לא מסוגל לאהוב אותי, שיש כאן משהו בעייתי "מעבר", שנראה לו שיש כאן קטע שהוא לא מסוגל להתחבר אלי... כל מיני דיבורים לא ברורים, היה נראה שהפרידה הייתה קשה גם לו, אבל הוא היה שלם עם זה כי הוא רוצה להרגיש משהו אחר.
זה ממש טרי (ימים), עברו לי בינתיים אינספור מחשבות כולל הרצת כל מה שהיה ביננו בתקופה הזאת, כל מיני השערות מה אולי גרם לזה (למרות שהוא אמר שאין לי מה לחשוב על מה עשיתי לא בסדר, כי הייתי בסדר גמור לדבריו), ובכללי אני מרגישה רע והייתי רוצה לגרום לסוויצ' מסוים - אם כי ברור שזה מצב בעייתי וסבוך, ויש מצב שאיחרתי את המועד.
ולצד זאת אני מאמינה גדולה ששום דבר לא אבוד ותמיד אפשר לתקן, ואני מרגישה שלהרים ידיים ולהמשיך הלאה זה לא הדבר הנכון. אני ממש הרגשתי כל התקופה שהבחור הזה הוא "מה שהלב שלי בחר אחרי כל מה שהוא עבר".
מישהו היה במצב כזה? עצות יתקבלו בברכה.
אולי תוכלו לייעץ, יש לי תחושה שזה כבר אבוד, אבל בכל זאת מנסה ולפחות מתייעצת:
יצאנו במשך כמעט 4 חודשים, היה חיבור חזק מההתחלה, המון שיחות עמוקות, בילויים משותפים והמון תחושה של ביחד. היו בהתחלה קצת חששות וספקות לשני הצדדים בגלל רקע הקצת שונה, אבל לא עבר הרבה זמן והוא אמר שאחרי שהכיר אותי "כאדם" זה כבר לא משנה לו.
מה שכן היה בעייתי ברקע זה נושא הרגש - בשלב מוקדם יחסית הוא שיתף שהוא מודע לכך שהוא עצור מבחינה רגשית, ואפילו הולך לטיפול, הסביר שהיו לו בעיות בקשר קודם בנושא הזה והיה דיי גלוי גם בהקשר שלנו - אמר שטוב לו איתי, שאני מעניינת אותו, מצחיקה אותו ומסקרנת אותו אבל - הרגש לא הגיע. לדבריו היה סוג של רגש כולל "חיבה", אבל לא אהבה.
אני קצת יותר מנוסה במערכות יחסים ויודעת שזו לא נוסחה מתמטית, שרגש לא מגיע ספציפית בתקופה מסוימת, ושזה תלוי בהרבה גורמים, אבל הבנתי שיש לנו בעיה. אחרי 4 חודשים הוא הודיע שהוא מרגיש שהוא לא מסוגל לאהוב אותי, שיש כאן משהו בעייתי "מעבר", שנראה לו שיש כאן קטע שהוא לא מסוגל להתחבר אלי... כל מיני דיבורים לא ברורים, היה נראה שהפרידה הייתה קשה גם לו, אבל הוא היה שלם עם זה כי הוא רוצה להרגיש משהו אחר.
זה ממש טרי (ימים), עברו לי בינתיים אינספור מחשבות כולל הרצת כל מה שהיה ביננו בתקופה הזאת, כל מיני השערות מה אולי גרם לזה (למרות שהוא אמר שאין לי מה לחשוב על מה עשיתי לא בסדר, כי הייתי בסדר גמור לדבריו), ובכללי אני מרגישה רע והייתי רוצה לגרום לסוויצ' מסוים - אם כי ברור שזה מצב בעייתי וסבוך, ויש מצב שאיחרתי את המועד.
ולצד זאת אני מאמינה גדולה ששום דבר לא אבוד ותמיד אפשר לתקן, ואני מרגישה שלהרים ידיים ולהמשיך הלאה זה לא הדבר הנכון. אני ממש הרגשתי כל התקופה שהבחור הזה הוא "מה שהלב שלי בחר אחרי כל מה שהוא עבר".
מישהו היה במצב כזה? עצות יתקבלו בברכה.
