מנסה פה

[נסחפת עם הגלים]

מנסה פה

שמעתי השבוע הרצאה שסבבה סביב ״זכרונות מחפים״ של פרויד. אבל לא רק סביב זה.
בגדול דובר שם על זיכרון אירועי מול זיכרון חוויתי-רגשי. למשל מצב שבו זיכרון מסוים נגיש לאדם מבחינת הפרטים ה״טכניים״ שלו, אך התוכן הרגשי החוויתי לא נגיש. זה לא מצב של הדחקה. בניגוד למצב של הדחקה שכדי להשיב את תוכן הזיכרון צריך לעשות דה-קונסטרוקציה, במצב זה יש לעשות קונסטרוקציה, הבניה מחדש של הזיכרון, יציקת נרטיב לתוכו.

הכי קל להבין את זה בהקשר של טראומה, אבל זה לא חייב להיות רק זיכרון טראומטי. אם מישהו קרא את בעקבות הזמן האבוד ומכיר את הקטע של עוגיית המדלן למשל. מישהו יודע מה המושג הקוגנטיבי שמדבר על זכרונות כאלה?

 

[אלון דובובי]

נסחפת, אינני בטוח שהבנתי

ואם הבנתי - ואת שואלת על המקבילה בפסיכולוגיה קוגניטיבית לתופעה שפרויד מתאר - אינני בטוח שכזו קיימת. הפס׳ הקוגניטיבית מתייחסת רובה ככולה לזיכרונות מהזווית שבוחנת כיצד הם נוצרים, נשמרים ונשלפים, תוך שימוש במודלים המסבירים רמות עיבוד. ואילו פרויד מדבר על זיכרון בשני רבדים: עלילתי ואמוציונלי נלווה (ומסביר פיצול ביניהם, אני מניח, תוך שימוש במושגי מנגנוני הגנה). הפס׳ הקוגניטיבית כלל אינה מתעסקת ברכיב האמוציונלי בהיווצרות זכרונות.

בכל אופן, הבחנתי היום כי הגולש marquise de sade הוא פסיכולוג קוגניטיבי. אולי אם הוא יראה את שאלתך הוא יוכל לשפוך יותר אור על הנושא.

 

[marquise de sade]

פרויד ראה

את הזכרון הפרוצדוראלי והזכרון הרגשי כשני מאגרי זכרונות נפרדים ולכן הוא חשב שתתכן דיסוציאציה בניהם. ז"א שיתכן מצב בו זכרון אחד יהיה נגיש והשני לא.

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית לא רואה את זה ככה (ויש היום אפילו וויכוחים לגבי התקפות של זכרון טווח ארוך מול קצר, טוענים היום למאגר אחד ולא שניים או שלושה).

לגבי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ייתכן והכשל האמוציונאלי מוקדם יותר והוא מתבצע בשלב עיבוד המידע ולא הנגישות אליו.

ז"א שאנשים חווים קושי בעיבוד מידע רגשי והם לא זוכרים אותו פשוט כי הוא לא קיים כי הם לא עבדו אותו מלכתכילה, לא כי הוא שם והם חווים בעיות בלגשת אליו.

הסיבות לקושי בעיבוד אמוציונאלי רחבות מאוד.

 

[נסחפת עם הגלים]

תודה רבה